רוצה להיות דירקטור? זה עלול לעלות לך מיליונים

אדם המעוניין לכהן כדירקטור חייב להכיר את החוק ולהיות בקיא בתחומי הפעילות של החברה ושל נושאי המשרה בה ■ אי-מילוי חובות החלות עפ"י הדין על הדירקטור עלול לחשוף אותו לנזקים גדולים ■ במקרים אלה, החשיבות של הכיסוי הביטוחי מקבלת משנה תוקף

קריירה / צילום: thinkstock
קריירה / צילום: thinkstock

כחלק מתפקידיו הרבים, מתווה דירקטוריון את מדיניות החברה ובין השאר מפקח גם על פעולות המנכ"ל. מדובר בגוף חשוב וחיוני לחברה, שיש לו סמכויות רחבות. הדירקטוריון יכול להיות מורכב מחבר אחד או מכמה חברים, אשר נקראים דירקטורים. תפקיד הדירקטור מאופיין ביוקרה רבה, במיוחד בחברות עתירות הון (שחלקן נסחר בבורסה) ובעיני רבים נתפס כתפקיד מבוקש ביותר. עם זאת, הדירקטור נושא באחריות אישית גבוהה, בכל הקשור להצבעותיו בדירקטוריון בעניינים שונים. אחריות זו עלולה להוביל גם לתביעות משפטיות כנגד הדירקטור, ולכן מומלץ כי הדירקטורים יהיו מכוסים בפוליסת ביטוח אשר תשמש להם רשת ביטחון. מהי עמדת בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, בתביעות כנגד דירקטורים ובהתייחסות להיבטי הביטוח?

חברה מסוימת העניקה לחוסים בעלי לקות שכלית, מסגרת מגורים, תעסוקה ופיקוח למשך חייהם ("החברה"). מסגרת זו התנהלה בכפר באזור טבעון. עיון בתזכיר החברה מעיד על מטרתה העיקרית, והיא מתן עזרה לאנשים הלוקים בשכלם, ובמיוחד ההקמה והניהול של מוסדות אשפוז, טיפול, שיקום וחינוך של אותם אנשים. החברה פעלה להעניק כל עזרה למען החוסים. בשנת 2002 התגלה לכמה הורים של חוסים כי החברה כורעת תחת חובות עצומים ובתוך כך לא מועברים כספים המגיעים לעובדי החברה ולספקים שלה. עקב כך התנהלה חקירה מסוימת בחברה. בסיום החקירה התגלו ממצאים, אשר גוללו שורה של מעשים ומחדלים מצדם של מנכ"ל החברה ומצד חברי הדירקטוריון, שהובילו לנזקים עצומים לחברה.

עקב הממצאים הגישו החברה וחלק מהורי החוסים ("התובעים") תביעה לבית המשפט המחוזי, בהיקף של מיליוני שקלים. התביעה הוגשה, בין השאר, כנגד המנכ"ל, כנגד רואה החשבון של החברה, כנגד חברי הדירקטוריון וכנגד חברת הביטוח שביטחה את הדירקטורים באחריות מקצועית. בין היתר, בתביעה נטען כי הדירקטורים התרשלו בכך שלא פיקחו אחר פעולותיו של המנכ"ל ובעצם שימשו "חותמת גומי" בלבד.

עוד נטען כי הדירקטורים נהגו בניגוד להוראות החוק ולהוראות תקנון החברה, באופן החורג מהתנהלותו של דירקטור סביר, תוך חתימה על דוחות כספיים ללא בדיקת נתונים והבנת תוכנם. התובעים טענו כי הואיל וחברת הביטוח ביטחה את פעילות הדירקטורים, הרי שעליה לשאת בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו עקב רשלנות הדירקטורים.

הדירקטורים טענו להגנתם כי הם עשו כמיטב יכולתם לטובת החברה ופעלו בהתנדבות מתוך תחושת שליחות. הדירקטורים הוסיפו ואמרו כי הם סמכו על המנכ"ל ועל היועצים המקצועיים, וכלל לא היו מודעים למצב הקשה שאליו נקלעה החברה. לטענתם נמסרו להם נתונים מופרכים, שלא שיקפו את האמור בדוחות הכספיים. חברת הביטוח טענה, בין השאר, להיעדר כיסוי ביטוחי. בהתאם לגרסתה, בשלב שלפני הנפקת פוליסות הביטוח של הדירקטורים, נמסר לה מידע כוזב ומטעה בדבר מצב החברה. אי-גילוי המידע מהווה הפרה של חובת הגילוי המוטלת על מבוטח. עוד נטען כי הפוליסות הרלוונטיות מעניקות כיסוי ביטוחי רק בגין תביעות המוגשות לראשונה במשך תקופת הכיסוי הביטוחי. נסיבות המקרה דנן היו ידועות טרם הנפקת הפוליסה, לא נמסרו לחברת הביטוח ולכן אינן מכוסות. יתרה מזאת, נטען כי חלק מהמעשים המיוחסים לדירקטורים נעוצים בהפרה בוטה של חובת הנאמנות החלה עליהם. מעשים אלה מוחרגים מהכיסוי הביטוחי ואינם ניתנים לביטוח, זאת בהתאם לסעיף 263 לחוק החברות.

בית המשפט המחוזי קבע כי מי שהוביל למצבה הקשה של החברה הינו המנכ"ל, שפעל במרמה ובהפרת חובת אמונים תוך ניצול סמכותו וכוחו לטובתו האישית. לפיכך, יש לחייב את המנכ"ל בפיצוי הנזקים שגרם לחברה. כמו-כן הוטלה אחריות על רואה החשבון של החברה. עם זאת, בית המשפט המחוזי השתכנע כי הדירקטורים (למעט המנכ"ל) לא צפו ולא יכלו לצפות אפשרות כלשהי, שמעשיהם עלולים לגרום נזק לחברה או לחוסים. בין היתר ציין בית המשפט: "ברור לי כי אם היו צופים אפשרות שכזאת - לא היו נותנים לכך יד".

בית המשפט סבר כי התובעים, שנפגעו מפעולות המנכ"ל, ניסו לקבל פיצוי מצדדים תמימים (חברי הדירקטוריון), שבמשך עשרות שנים פעלו לטובת החברה. ייחוס הפעולות לדירקטורים, שגילם הממוצע הוא 85, נעשה תוך מטרה להגיע ל"כיס עמוק" - דהיינו חברת הביטוח. בית המשפט דחה את התביעה כנגד הדירקטורים וכנגד חברת הביטוח, בציינו כי הכיסוי הביטוחי בכל מקרה לא היה מכסה את רשלנות הדירקטורים - אם היה נקבע, כאמור. (בית המשפט המחוזי (חיפה) 163-03).

מומלץ לפנות לבקיאים בתחום

על פסק הדין הזה הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר הוכרע בחודש אוגוסט השנה. בין היתר, הערעור מטעם התובעים הוגש כנגד הקביעה שלפיה הדירקטורים אינם אחראים לנזקי החברה. התובעים ערערו גם על הקביעה שלפיה הכיסוי הביטוחי אינו מכסה את רשלנות הדירקטורים. נדגיש כי גם מנכ"ל החברה וגם רואה החשבון שלה הגישו ערעור מטעמם לגבי הטלת האחריות עליהם.

בפתח הכרעתו של בית המשפט העליון נכתב כך: "אעיר כבר עתה כי פעמים רבות מיוחסת רשלנות גם לאנשים תמי-לב, שמאמינים כי הם פועלים כראוי. ואמנם, חיוב בנזיקין בגין רשלנות אינו מעיד כי מי שנמצא 'רשלן' פעל בזדון או מתוך כוונה להרע, אלא כי מעשיו או מחדליו לא תאמו את הסטנדרטים האובייקטיבים הנדרשים בנסיבות דומות".

בית המשפט העליון ציין כי בהתאם להלכה הפסוקה, חובת הזהירות של הדירקטור כלפי החברה שבה הוא מכהן מטילה עליו חובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזקים לחברה. המבחן הרלוונטי לעניין זה הינו מבחן הדירקטור הסביר, דהיינו שעל הדירקטור לנקוט את כל אמצעי הזהירות אשר היה נוקט בהם דירקטור סביר באותן נסיבות. בהתאם לסעיף 253 לחוק החברות, על דירקטור לעמוד בשתי דרישות עיקריות. הדרישה הראשונה הינה נקיטת אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות של פעולה המובאת לאישורו. הדרישה השנייה הינה שתתקיים בדירקטור מידה נאותה של מיומנות וכישורים. כחלק מדרישה זו, נדרש הדירקטור להקדיש זמן ראוי לענייניה של החברה, ובהתאם להלכה הפסוקה, הקדשת הזמן אינה יכולה להיעשות ללא נוכחות פעילה בישיבות הדירקטוריון. בית המשפט העליון ציין כי במקרה דנן רוב חברי הדירקטוריון לא עמדו בשתי הדרישות כאמור, ולפיכך לא היו כשירים לכהן בתפקידם.

מעדויות הדירקטורים עולה כי הם לא היו מודעים להיקף ההחלטות על העברות כספים שונות ולא הבינו את ההשלכות שלהן. עוד עולה כי הדירקטורים לא עשו מאמץ מיוחד כדי להתגבר על פערי המידע ועל היעדר המיומנות שלהם. בית המשפט העליון קבע כך: "...אין מנוס מלקבוע כי הדירקטורים בענייננו הפרו באופן בוטה את חובת הזהירות המוטלת עליהם..." העליון הפך את הכרעתו של המחוזי, וקבע כי הדירקטורים אחראים לנזק שנגרם לחברה בגין העברות כספים שונות שנעשו בתקופה הרלוונטית לתביעה. נציין כי דירקטור אחד נמצא פטור מחבות, הואיל ופרש בשנה שבה החלו העברות הכספים.

לעניין שאלת הכיסוי הביטוחי נקבע, בין השאר, כי לא הוכח שהחברה הפרה את חובת הגילוי כלפי חברת הביטוח כפי שזו טענה. בהיעדר הוכחה כאמור לא ניתן לקבל טענה להיעדרו של הכיסוי הביטוחי. העליון קבע כי האחריות לנזקים של החברה מוטלת גם על חברת הביטוח. (בית המשפט העליון 4024-13). נציין כי בשלב זה הוגשה בקשה לקיים דיון נוסף.

לסיכום, אדם המעוניין לכהן כדירקטור חייב להכיר את החוק ולהיות בקיא בתחומי הפעילות של החברה ושל נושאי המשרה בה. אי-מילוי חובות החלות על-פי הדין על הדירקטור עלול לחשוף את הדירקטור לנזקים גדולים. במקרים אלה, החשיבות של הכיסוי הביטוחי מקבלת משנה תוקף - ולכן כדאי להסדיר פוליסת ביטוח ראויה ומקצועית, באמצעות אנשי מקצוע מתאימים הבקיאים בתחום.

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע, ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988