פורטפוליו | רפי ים

אני: אופטימיסט בלתי נלאה. ממוקד מטרה, משתדל ליהנות מהדרך.

משפחה: סבא מצד אימא, שהיה בעלים של מפעל גרביים בבולגריה, פתח סניף בסרביה, שם פגש בסבתא. כשהגרמנים הלאימו את המפעל בסרביה, הם חזרו לבולגריה, ואימא נולדה שם. ב-48' הם הגיעו למושבת הבולגרים ביפו, עברו לחולון וסבא המשיך בעסקי הגרביים. אימא של אבא לקחה אותו ואת אחיו הקטן כשהתחילה מלחמת העולם השנייה, וברחה איתם מפולין לסיביר. בהמשך, עלו לארץ והתיישבו ברחובות. ההורים הכירו בצבא. אבא היה איש קבע בחיל התחזוקה ואימא עבדה במשרד למהנדסי בניין.

ילדות: חולון. הייתי ילד מפתח וסבתא גידלה אותי ואת שתי האחיות שלי. שיחקתי כדורגל, הייתי בתנועת מכבי צעיר, ולמדתי מחשוב ובקרה, כי חשבתי שמי שלומד אלקטרוניקה יגיע רחוק. יזמות למדתי אצל סבא במפעל. הייתה מחשבה שאמשיך את דרכו ואלך ללמוד באיטליה, אבל רציתי לעשות דברים אחרים.

לימודים: אחרי שירות כקצין חימוש בצנחנים, עם חתימה של שנת קבע נוספת, התחלתי ללמוד מדעי המחשב במכללה למנהל. במהלך הלימודים ניהלתי מוקד שירות של מ.מ.ס.י.

קריירה: התקבלתי כמנהל פרויקט בחברה שעסקה בהגנה על מתקנים אסטרטגיים. אחרי שש שנים היא נמכרה ונאלצתי לעזוב. משם עברתי לחברה שהמציאה רכב רובוטי ביטחוני, שלא מזמן נסגרה פעילותה. קיבלתי הצעות והתלבטתי אם להישאר בתחום הביטחוני, ובסופו של דבר בחרתי בריטליקס.

ריטליקס: עסקה במחשוב לקמעונות. מהיום הראשון הייתה לי כימיה עם הבוס שלי והוא נתן לי את המפתחות לשוק הנורדי. מכרנו שם את התוכנה לקופות הממוחשבות ואיקאה הייתה לקוח גדול שלי. שמונה חודשים אחרי שנכנסתי, NCR קנו את ריטליקס. היו הרבה שינויים, אבל ידעתי שיש לי ערך מוסף. המשכתי בתפקיד הקודם שלי ורוב הזמן חייתי במטוסים, בטיסות לא קצרות ולא ישירות. מה עושים בכל הזמן הזה? טוחנים סדרות ומתנחמים שלפחות אין ג'ט לג. אחרי שנתיים וחצי מוניתי למנהל הפעילות בארץ. הפכנו לחברה המובילה בעולם למתן שירותים טכנולוגיים לעולם הקמעוני.

NCR ישראל: אנחנו מנהלים 650 לקוחות, תוך התבססות על הטכנולוגיה של ריטליקס. אם בעבר שמנו את העסק הקמעונאי במרכז, היום אנחנו מתרכזים בלקוח, באמצעות ריבוי ממשקי מכירה, קופות לסריקה עצמית וסריקה במובייל ובפייסבוק. המטה שלנו יושב באטלנטה ומנהל 30 אלף עובדים ברחבי העולם ומחזור של שבעה מיליארד דולר. שני שלישים מהקמעונאים הגדולים, כמו קרפור, סנסברי וטסקו, עובדים איתנו.

קופות שירות עצמי: קיימת חשדנות של הקמעונאים כלפיהן, אבל הלקוחות מאוד מרוצים. זה עניין של זמן עד שהן ייכנסו, כי אם החשש הוא מפני רמאויות של לקוחות, הן זניחות בהשוואה לגניבות של עובדים.

סכסוך עבודה: אני אחראי על מאה עובדים שנותנים שירות ללקוחות הישראלים בעוד שאני לא מוביל את המשא ומתן, אנחנו מנהלים עם העובדים משא ומתן ומקווים לסיומו בקרוב לשביעות רצון שני הצדדים.

רווקות: עד לאחרונה הייתה לי בת זוג ואפילו עברנו לגור ביחד, אבל זה הסתיים. אני מאוד רוצה ילדים, מאוד משפחתי באופי, מאמין במוסד הנישואין ורוצה להתמסד. בכל שישי אני מקפיד על קידוש וארוחת ערב עם המשפחה שלי.

פנאי: אוהב את הים. התחלתי לעשות גלישת סאפ שלוש-ארבע פעמים בשבוע. קורא הרבה, נפגש עם חברים.

תפיסת עתיד: הייתי רוצה להגיע לפוזיציה יותר גבוהה, לנהל את הקמעונאות בחברה, או לעשות משהו בהייטק הטכנולוגי. בכל מה שנוגע בריטייל, יש הרבה לאן לשאוף ולאן להתקדם.