זהירות, ייפוי-כוח בלתי חוזר

מתי עסקאות מתנה, שהן חד-צדדיות מעצם טבען, מעוררות חשד?

קשישה / צילום :  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קשישה / צילום : Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

איריס בת-אור היא אישה ערירית בת 70, אשר אושפזה במחלקה הסיעודית בבית אבות, לאחר שחלה הידרדרות קשה במצבה הבריאותי והנפשי. לאורך 23 שנה בת-אור חיה בבית שבבעלותה בצפת, בשכנות למר אליעד צור. היחסים בין השכנים היו טובים, וגם לאחר אשפוזה, צור הגיע לבקרה לעתים תכופות והביא לה מצרכים שונים שביקשה.

כשבועיים לאחר אשפוזה, הגיע לחדרה של בת-אור עורך דין מטעמו של צור והחתימה על הסכם מתנה, במסגרתו היא העבירה את ביתה ללא תמורה לבעלותו של צור. מאחר שצור עצמו מצוי בחובות, העברת הבית נעשתה על שם אשתו של צור.

חודש מאוחר יותר בת-אור התאוששה, ולטענתה רק אז "ירד לה האסימון", והיא הבינה שנתנה את הסכמתה לוויתור ללא תמורה על הנכס היחיד שברשותה. היא פנתה לעורך הדין וביקשה ממנו לעצור את מימוש העברת הנכס על שם אשתו של צור.

תשובתו של עורך הדין הייתה כי מאחר שהוא ייצג את שני הצדדים בעסקה, הוא מנוע מלנקוט צעדים שאינם מוסכמים על שני הצדדים. הוא הודיע לבת-אור כי ניתנת לה ארכה בת 10 ימים לפעול בטרם יועברו הזכויות בנכס, ובחלוף 10 ימים הוא אכן פעל להשלמת העסקה, והבית עבר לבעלותם של הזוג צור.

בת-אור הגישה תביעה לביטול עסקת המתנה. מתנה שהענקתה הושלמה אינה ניתנת לביטול, אולם בת-אור פנתה לעורך הדין וביקשה לעצור את העסקה עוד לפני שהשלים את הרישום, כשהייתה לכאורה עדיין בגדר התחייבות לתת מתנה בלבד. התחייבות כזאת דווקא ניתן לבטל, כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו לרעה על סמך ציפייתו לקבל את המתנה. היכן אפוא הבעיה בביטול ההתחייבות?

המלכוד מצוי במסמך תמים למראה שמסתתר פעמים רבות בין המסמכים הרבים עליהם חותם נותן המתנה, וכותרתו "ייפוי-כוח בלתי חוזר". נותן המתנה חותם עליו במחשבה שמטרתו היא רק להסמיך את עורך הדין לפעול בהתאם להנחיותיו, ואינו מודע לכך שבחתימה על מסמך זה הוא הופך את ההתחייבות לתת מתנה, למתנה שכבר הושלמה, שהרי הייפוי הבלתי חוזר כשמו כן הוא, בלתי ניתן לשינוי ולחרטה. לכן המשמעות האמיתית של חתימה על ייפוי-כוח זה היא לא רק מתן סמכות לעורך הדין, אלא הסכמה לביטול האפשרות להתחרט על מתן המתנה, עד להשלמת הרישום בלשכת רישום המקרקעין.

בית המשפט במקרה זה בחן את נסיבות החתמתה של בת-אור על ייפוי-הכוח הבלתי חוזר, והגיע למסקנה כי היא הוחתמה על ייפוי-הכוח והסכם המתנה מתוך הטעיה, ללא גמירות-דעת ורצון חופשי, ומבלי שהיא מבינה את מהות המסמכים ואת השלכות חתימתה עליהם.

עורך הדין שביצע את העסקה חשש בעצמו שמא יהיה ספק לגבי מצבה של בת-אור בעת מתן המתנה, ולכן הורה על הסרטת מעמד החתימה כדי להגן על עצמו. בפועל סרט זה שימש דווקא כנגד צור ואשתו וכן כנגד עורך הדין שפעל להשלמת העסקה בניגוד לרצונה של בת-אור.

בת-אור אושפזה במצב גופני ונפשי ירודים עקב תת-תזונה ומצב סיעודי, ואובחנה בבית האבות כסובלת, בין היתר, מחולשה גופנית ומירידה קוגניטיבית. אבחנה זו ניכרה גם מצפיה בסרטון, בו נראתה בת-אור שפופה בכיסא גלגלים, תשושה, אפטית ומבולבלת, ואף שאלה את עורך הדין מי הקונה ומי המוכר, ובאיזה מחיר היא מוכרת את הבית, שאותו הסכימה לכאורה לתת במתנה. כמו כן הראה הסרטון שבעת החתמתה של בת-אור עורך הדין לא הסביר לה כלל על מה היא חותמת ומה משמעות המסמכים, אלא רק סימן לה באצבעו את המקומות שבהם היא אמורה לשרבט את חתימתה.

בשורה התחתונה בית המשפט ביטל את עסקת המתנה והורה על השבת הבית לבעלותה של בת-אור. ככלל, עסקאות מתנה, שהן חד-צדדיות מעצם טבען, מעוררות חשד כאשר מדובר באנשים קשישים במצב קוגניטיבי ירוד, בפרט אם מדובר ברכושם היחיד. לכן הסרטת מעמד חתימת הסכם המתנה הוא רעיון טוב כאשר העסקה מתבצעת בתום-לב, ויש בסרט לשכנע כי נותן המתנה הבין על מה הוא חותם ומה המשמעויות של חתימתו. ככל שהעסקה כוללת ייפוי-כוח בלתי חוזר המהווה ויתור על זכות החרטה, יש להבהיר גם נושא זה באופן מפורש. 

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

צרו איתנו קשר *5988