דיון בחח"י: קיצוץ לעובדים לטובת תוספת למנהלים

אלפי עובדי חברת החשמל מסבסדים את החזרי השכר של מנהלי החברה - כך עולה ממסמך של חברת יוסי קוצ'יק יזמות וניהול, שנכתב בהזמנת ועד עובדי חברת חשמל. המסמך נכתב כחלק מהמו"מ על הסכם השכר שנחתם בתחילת השבוע שעבר, והוא קובע כי בתרחיש של החזר 180 מיליון שקל על חריגות השכר בחברה היו צריכים 540 המנהלים בחברה להחזיר 5.63 משכורות בסיס, בעוד שאר העובדים 1.2 משכורות. בפועל קבע ההסכם, כי המנהלים יחזירו 3 משכורות על פני 36 חודשים, בעוד שאר 12.5 אלף עובדי החברה יחזירו 2 משכורות, וכך יסבסדו את הבכירים. גמלאי החברה שנהנו מהחריגות יחזירו עד גמלה אחת.

המידע נחשף כחלק מעתירה של קבוצת "צדק עיוור" בחברת החשמל לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, יחד עם ועדי המהנדסים בחברה. ביום ב' התקיים דיון בפני הרכב בראשות השופטת מיכל נעים-דיבנר, שקבע דיון נוסף לתחילת יוני 2017. השופטת דחתה את בקשת העותרים להוצאת צו ביניים נגד תחילת מימוש ההסכם. העובדים טוענים כי חלק מתוספת השכר שנמנעה מהם, בשיעור 0.4%, נועד למימון חריגות השכר של ההנהלה ולכן יש לתקן את ההסכם.

חריגות השכר בחברה החלו באמצע שנות ה-90 והן התחלקו לשלושה סוגים: תוספת פיקודית של עד 26%, שניתנה בעיקר למנהלים בכירים וזוטרים ולגמלאים בכירים של החברה, אף שעם הזמן החלו ליהנות מתוספת של 2.5% גם קרוב ל-9,000 עובדים ותיקים שאינם בכירים; דמי אש"ל ששולמו לכלל עובדי החברה; ודמי כלכלה שגם בהם זכו כלל העובדים.

במסגרת המו"מ להשגת הסכם השכר הסכים האוצר למחול על החריגות שלפני אוקטובר 2013, המועד שבו הממונה על השכר לשעבר, קובי אמסלם, קבע כי על החברה לעצור את החריגות. בתגובה להודעת אמסלם, הודיע בו ביום ועד העובדים על פרישתו מהדיונים על רפורמה במשק החשמל שהתקיימו כבר אז.

מיד לאחר החלטת אמסלם עתרה חברת החשמל לבית הדין לעבודה בחיפה נגד ההחלטה. הדיונים בנושא נמשכו קרוב לשלוש שנים, עד שבמאי השנה נתנה השופטת נעים-דיבנר פסק דין, שקבע כי בעוד שהמנהלים הזוטרים קיבלו תוספת פיקודית של 5.5% ו-6.5%, בהתאם להסכם שכר משנת 1994, המנהלים הבכירים חרגו מהשיעורים שנקבעו אז של 7.5%-12.5% וקיבלו תוספות פיקודיות של 18%-26%.

השופטת לא קיבלה את טענות חברת החשמל לפיהן הגדלת התוספות נעשתה בהתאם להסכם שכר מ-1998, וקבעה כי התוספות כולן ניתנו תוך עבירה על חוק יסודות התקציב וללא אישור הממונה על השכר באוצר. בעקבות הכרעת השופטת נפתחה הדרך למו"מ על הסכם השכר המחודש, שמהווה אבן בסיס לדיונים על הרפורמה התקועה בחברת החשמל. באוצר הסכימו לוותר על החזר של רוב החריגות כדי לקדם את הרפורמה, וכן בתמורה לחיוב עובדי חוץ בחברת החשמל בהחתמת כרטיס בסיום יום עבודה.

במבט לאחור מתברר כי בהנהלת חברת החשמל ובוועד העובדים לא התכוונו לרגע להוריד את התוספות הפיקודיות לרמתן המקורית, ומאז מאי ועד לחתימה נעשו מאמצים לרבע את המעגל - גם ליישב את חריגות השכר המעיקות וגם לוודא המשך קבלת התנאים המשופרים. בסיכומו של יום סוכם כי שכר עובדי החברה לא יועלה ב-7.75%, כמו שאר עובדי המגזר הציבורי, אלא ב-7.25%. 0.4% מהפחתת השכר נועדה בחלקה לאפשר את המשך התשלום של תוספות פיקודיות גבוהות מהרף העליון של 12.5%.

כך, בדיון שהתקיים ב-13 ביולי 2016 בלשכתו של המשנה למנכ"ל החברה ומנהל חטיבת הלקוחות, יצחק בלמס, הציע סמנכ"ל כוח האדם בחברה, עמית אוברקוביץ', כי התוספות הפיקודיות יופחתו לטווח שבין 15.5% ל-22.5% במקום לרף עליון של 12.5% - זאת למרות התנגדות של האוצר לממן זאת. במענה לעמדת האוצר נכתב בסיכום הדיון: "חלק מהפער בהשבה ישולם באמצעות קיזוז תוספת שכר ב-0.4%". ובאותיות מודגשות: "בעבור הסדרת תוספות פיקודיות לדרגות הניהוליות - קיצוץ לכל עובדי החברה מהעלאה בשכר היסוד, שכר שמשפיע על כל מרכיבי השכר של עובד חח"י, כולל הפרשות לקופות גמל/השתלמות ופנסיה".

המסמך כולל גם נשיאה בעלות מסוימת של שכבת המנהלים הוותיקה, שחבריה יירדו מהכללת 98 שעות נוספות כל חודש לפנסיה ל-70 שעות. "מנהלים שמונו לאחר מועד זה, כולל מנהלי המחוזות החדשים, לא זכאים להטבה זאת".

בכל הנוגע להשבת החריגות, נכתב בסיכום הישיבה כי בתסריט של השבת 200 מיליון שקל (בסופו של דבר הושבו 174 מיליון שקל), הן "ייעשו באופן קיבוצי, בפריסה לשלוש שנים, דרך הפחתת תשלום תוספת י"ג". ובסוגריים: "לכל עובד ינוכה מספר פעמים מחצית משכר י"ג", כלומר משכורת 13. בסיכום הישיבה נכתב: "מגיעות מחמאות להנהגתם של אבי ניסנקורן ומיקו צרפתי שהובילו מהלך חשוב". על רקע זה טוענים העובדים שעתרו כי יו"ר ועד העובדים צרפתי נמנה בפועל על דרג המנהלים בחברה וכשל בייצוג כלל העובדים.

על פי המסמך של קוצ'יק, בתסריט שבו המנהלים מחזירים את החריגות שלהם באופן יחסי למה שקיבלו, הם צריכים להחזיר 3.7 משכורות על התוספות הפיקודיות ו-1.93 משכורות על האש"ל והכלכלה - ובסה"כ 5.63 משכורות. בתסריט שבו כלל העובדים מחזירים את 144 מיליון השקלים של חריגות האש"ל והכלכלה בסבסוד הדדי, מדובר ב-1.2 משכורות לכל עובד, המייצגות ממוצע של 37.5% מהחריגות לכלל עובדי החברה. זהו סבסוד של 50% בלבד למנהלים, שחרגו בסעיף זה ב-75%.

בפועל, משלמים בסופו של דבר כלל עובדי החברה 42% מהחריגות בדמי האש"ל והכלכלה, מה שאומר שהם מסבסדים בכך לא רק את חריגות האש"ל והכלכלה של המנהלים, אלא גם את החריגות שלהם בסעיף התוספת הפיקודית.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "במסגרת ההסכמים הקיבוציים אשר נחתמו בראשית החודש, הוסדרו מספר נושאים בעלי חשיבות עליונה ביחסי העבודה הקיבוציים בחברת החשמל, ביניהם גם הסדרת חריגות שכר במספר רכיבים לצד נושאים אחרים הנוגעים לקבוצות עובדים שונות בחברה.

"יחסי עבודה קיבוציים מבוססים על ראיית מכלול האינטרסים של החברה וכלל עובדיה, וראייה זו הנחתה את החברה גם במקרה זה. גם בית הדין לעבודה, אליו פנו מספר קבוצות עובדים בטענה נגד ההסדרים שנקבעו בהסכם, לא מצא עילה להתערב בהסכמות שהושגו בין הצדדים. הנתונים המצוטטים לקוחים מתוך נייר עבודה של יועץ הוועד באחד משלבי המו"מ, הינם חלקיים ואינם עומדים בפני עצמם".

יו"ד ועד עובדי החברה, דוד (מיקו) צרפתי סירב להגיב לכתבה, ושלח כתגובה מכתב שהעביר אתמול לעובדים, ובו טען כי הסכם השכר החדש מיטיב עם כלל העובדים, בכך שהוא מכשיר בפועל חלק מהחריגות גם לעתיד.