"שנת "2017 תהיה דרמטית בשווקים לפחות כמו 2016"

יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו מסביר בראיון ל"גלובס" שהמשך מגמת עליית הריבית בארה"ב תפחית את הצורך של בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח ■ לדעתו, לא צפויה העלאת ריבית בישראל בשנת 2017

יוסי פריימן  / צילום: פוטו צפון
יוסי פריימן / צילום: פוטו צפון

שנת 2016 מסתיימת כשנה עמוסת דרמות פוליטיות והפתעות. הברקזיט בבריטניה ובחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב טרפו את הקלפים של החזאים והאנליסטים. למרות שהשפעתם על השווקים הייתה מוגבלת ואף בחירתו של טראמפ הייתה חיובית, בשנת 2017 יתחילו לתת אותם ארועים את השפעתם על הכלכלה הריאלית ורמת החרדה המשקיעים עשויה לזנק. 

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, מספק בשיחה עם "גלובס" את הערכותיו לגבי עתיד הדולר והאירו, כיוון הריבית במשק הישראלי ולאן הולכת הכלכלה האמריקאית לקראת כניסת דונאלד טראמפ אל הבית הלבן. 

ראינו את הריבית עולה שוב בארה"ב וצפויה להמשיך לעלות שוב ב-2017. מתי נראה העלאת ריבית בישראל? 

"הצירוף של הנתונים שהתקבלו בשוק, נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש והחלטת הריבית בארה"ב מלמדים שפער הריביות שקל-דולר ישמר גם בעתיד הקרוב. זה אומר שבנק ישראל במטרה לשמור על רווחיות הייצוא ועתיד התעשייה בישראל יהיה חייב להתערב במסחר, אבל הצפי הוא שהיקף ההתערבות יפחת. אחד הכלים שמסייעים לבנק ישראל הוא פער הריביות השלילי אל מול ארה"ב, הפער הזה ימשיך להתרחב כך שהריבית הדולרית תמשיך לעלות והריבית על השקל תיוותר על כנה בטווח הקרוב. העלאת ריבית בארה"ב היא שקולה למהלך של הפחתת ריבית בישראל וכך ככל שהכלכלה האמריקאית תצמח ומצבה ישתפר, כך גם בנק ישראל לא יצטרך לרכוש מט"ח בהיקפים גדולים וייתכן שהקטנת הרכישות תפחית את הביקורת הנשמעת בעיתונות ומצד כלכלנים". 

האם בנק ישראל יעלה את הריבית ב-2017? 

"האינפלציה בישראל נמוכה עד שלילית, כך שאני לא רואה מצב שבו בנק ישראל יעלה את הריבית מבלי שזה יפגע במשק, מהסיבה הזו אנחנו לא רואים את זה קורה לפחות לא ב-2017. אם נוסיף לזה את העובדה שבשלב מסוים צריך לקרות שינוי מאוד דרמטי באינפלציה כדי שבנק ישראל יבצע העלאת ריבית בשנה הקרובה. חשוב לזכור שבנק ישראל זהיר מאוד, היות והעלאת ריבית עלולה לזעזע את המערכת הבנקאית, בעיקר בגלל ההשפעה האדירה שיש לריבית על שוק הדיור הישראלי ועל המשך ההתייקרות שנרשמת באחרונה בריבית על המשכנתאות". 

בזמן שהדולר מתחזק, האירו נחלש מאוד בשנה האחרונה, ב-2014 הוא נסחר עוד תמורת 5 שקלים. צפויה היחלשות נוספת בשערו? 

"לאירו יש פוטנציאל להיחלש עוד במהלך השנה הקרובה. במבט לטווח ארוך יותר, לאור היקף העלייה בהשקעות הזרות הישירות והתרומה הגדולה שיש למשאבי הגז הטבעי של ישראל, לצד רמות המחירים הנמוכות של מחירי האנרגיה אנחנו צפויים להמשיך ולראות ביקושים נמוכים ומוגבלים למטבע חוץ. מנגד, היצעי מט"ח הולכים וגוברים. מחירי האנרגיה הנמוכים מגבילים את הביקוש למט"ח, מצד שני ההשקעות הזרות הישירות ממשיכות לזרום לכאן בקצב גדול וכך נוצרת סביבה של ייסוף. אם נוסיף את זה ואת העובדה שיש ירידה בביקוש למט"ח לעומת שנים 2014-2015 בשנים שבהם מחירי האנרגיה היו כפולים, אז ברור שהביקוש לרכישת מט"ח כדי לקנות את תוצרת הייבוא ירד מאוד".

"באירופה, המאבק המסתמן בין בריטניה לאיחוד האירופי באשר לאופן הפעלת סעיף 50 והשתחררות אנגליה מהחברות באיחוד האירופי, מה שצפוי לפגוע קשה בסקטור הבנקאות באנגליה. לצד, המשבר המתגלגל בבנקאות האיטלקית והבחירות במדינות מפתח באירופה, כמו צרפת והולנד. קיים פוטנציאל מוגבל להתחזקות האירו במהלך החודשים הקרובים כל אלה תומכים בהמשך התחזקות הדולר ובשחיקת השער הנומינלי האפקטיבי". 

איך הציבור יכול להרוויח מירידת האירו? 

"אנחנו כבר רואים שהמחירים של החופשות לאירופה יורדים וזה תוצאה גם של ירידת ערך המטבע. הייבוא של ישראל מאירופה הוא כ-40% ובנוי בעיקר מייבוא של רכבים. בשנה האחרונה ראינו עלייה חדה מאוד ברכישת כלי רכב חדשים והמותגים מאירופה נהנו מכך מאוד. המשמעות היא שככל שהיורו ירד, אז צפויה ירידה משמעותית במחירי המכוניות המיובאות. יש מוצרים נוספים שמייבאים מאירופה כמו מכשירי חשמל. מי שמרוויח הוא הצרכן הישראלי". 

מה כדאי לחברות יצרניות לעשות לאור היחלשות האירו? 

"יש כאן הזדמנות מיוחדת לשדרג קווי ייצור, לרכוש מכונות מתקדמות וטכנולוגיות שעכשיו עלותן ירדה מאוד ובכך להגדיל את הפיריון והתפוקה לעובד, כל תעשיין בישראל יכול לרכוש טכנולוגיות וציוד חדש ממדינות אירופה כמו גרמניה במחירי הנחה. ברמת המאקרו כלכלה, יש כאן הזדמנות לנצל את חולשת היורו להתרחבות ולצמיחת המשק. כדאי לקיים הסברה בנושא הזה ברמת המדינה". 

בסביבת המאקרו הגלובלית עברנו שנה של הפתעות ומהפכות שהתחילה בברקזיט. היו הרבה ציפיות שאחרי הברקזיט סוף העולם הגיע, בינתיים המצב די רגוע. אתה חושב שזה יימשך? 

"אני חושב שתהיה כאן מלחמה שלמה סביב יישום הברקזיט. בריטניה, בהתאם לסעיף 50 צריכה להודיע על העזיבה שלה לאיחוד האירופי, כדי שיתחיל תהליך התנתקות פורמלי, עד עכשיו זה לא קרה. כל עוד בריטניה הייתה חלק מהאיחוד היא הפעילה רגולציה מקבילה לאירופה, בהצבעת המחאה של האיחוד היא אמרה שהיא לא רוצה לקבל את הגזירות שמפעילים בבריסל. באה הנציבות באירופה אמרה שאם אתם מתנתקים אז צריך להפעיל לגביכם מדיניות למי שלא מקבל את הכללים שלנו. הבנק המרכזי האירופאי פעל והתערב במסחר הם בגלל הברקזיט, הבנק המרכזי באירופה רשם הפסדים בעקבות הברקזיט ואנגליה תהיה חייבת להסדיר את זה. הרגולציה באנגליה לא תהיה רגולציה כמו זו המקבילה באירופה, מי שיהיה בבריטניה וירצה לפעול באירופה, המשמעות היא שכל אותם גופים בינלאומיים, חברות עורכי דין ורואי חשבון, חברות התיישבו בבריטניה בגלל נגישות. אותם אנשים יבקשו לצאת מבריטניה כדי לא להחזיק שתי רגולציות. אף אחד לא יעמוד בזה". 

"במידה ובריטניה לא נמצאת בתוך הרגולציה האירופית, אז משרדים רבים יעבירו את הפעילות לאירלנד ולגרמניה. יש לזה השלכות אדירות על לונדון, לא רק מיליארדי דולרים שגויסו לצורך פעילויות פיננסיות וכאן זה יסתיים. תהיה כאן שרשרת אדירה של ספקי שירותים שתיפגע, נהגי מוניות מסעדות, שוק הדיור ייפגע קשה מאוד. בסופו של דבר תהיה פגיעה בכלכלה הריאלית והמשך פגיעה בשער המטבע שיש לה אפקט מקזז בהגברת כושר התחרות". 

למה לא ראינו עד עכשיו השפעה כלכלית משמעותית בגלל הברקזיט? 

"כולם חושבים שתהיה הקלה גדולה במס חברות או כל דבר אחר שישאיר את החברות בתוך בריטניה. מנגד, ברור שהאיחוד האירופי לא ייתן לבריטניה את כרטיס הכניסה החופשי לסחר בתוך אירופה ולכן ניתן לצפות שבטווח הקרוב הנושא של ניתוק בריטניה מאירופה, יקבל התבטאות כלשהי במצב הכלכלה הבריטית. הבריטים עומדים להיפגע קשה, מאחר והרבה מאוד גופים בינלאומיים שיושבים בלונדון ירצו לעזוב. הצפי הוא שבריטניה תלך להסכם דומה לזה שנחתם בין קנדה לאיחוד האירופי. זה לא יקרה מהר, בינתיים יצטרכו ליישם את הברקזיט ויווצר חלל גדול. הרי, צריכים שניים כדי לרקוד טנגו וברור שהאיחוד האירופי לא יסכים לכריתת הסכם". 

הפתעה נוספת שהתרחשה היא הבחירה של דונאלד טראפ לנשיא ארה"ב שייכנס בקרוב לתפקיד באופן רשמי. טראמפ אמר שיחזיר את ארה"ב לגדולתה. איך תיראה ארה"ב בעידן טראמפ? 

"דונאלד טראמפ אמר שמפעלים שעזבו את ארה"ב יענשו, כחברה גלובלית גדולה אתה לא יכול להרשות לעצמך לריב עם נשיא ארה"ב, זו סנקציה מאוד חריפה. מבחינת טראמפ אין צורך לממש את זה, האיום יספיק ויביא לחזרה של הרבה מאוד תעשייה שעזבה. טראפ צפוי לעודד מאוד את כל התעשייה האמריקאית דרך שורה של רפורמות והשקעות. ההנחה שלי היא שבעידן דונאלד טראמפ תהיה מהפכה בדרך הניהול של סוגיות כלכליות. הממשל החדש לא יתבייש לכופף ידיים וגם לתת הקלות מס מאוד משמעותיות ולהטיל מסים על מי שלא ילכו עם המדיניות שלו. על ידי הצד הפיננסי טראמפ יכתיב את מדיניותו, מדיניות מיסוי והטבות הוא יקבע את סדר היום של החברות האמריקאיות והם יבחרו לעבוד ולפעול בארה"ב כדי לא להיות ברשימות השחורות. טרמאפ ייצא עם רשימות שחורות. הדולר כבר היום מאוד חזק, אבל בסביבה שחברות ינהרו לארה"ב, הנתונים נראים טוב ויש השקעות בהשאת הפריון והכסף יזרום לארה"ב". 

האבטלה בארה"ב מגיעה לשפל מאז המשבר ב-2008, איזה שינויים מתרחשים שם כיום? 

"לארה"ב יש פוטנציאל להיות מובילת שוק בכל הנושא של האנרגיה. גולת הכותרת הגדולה עומדת להיות שבוע העבודה בארה"ב. כדי להבטיח מקומות עבודה בסביבה שבה קיימת אבטלה חיכוכית וזאת צפויה לרדת עוד יותר למטה כדי להבטיח שלא יהיה מצב שמקומות עבודה בגלל השיפורים הטכנולוגיים יהיה צורך בפחות עובדים, שבוע העבודה יעבור שינוי. במקום שיהיה 36 שעות, שבוע העבודה יירד ל-30 שעות וכך תהיה התפתחות מאוד משמעותית של תרבות הפנאי. בארה"ב יהיה ניתן לייצר מוצרים איכותיים בהיקף שעות עבודה הרבה יותר נמוך. המהפכה בארה"ב תהיה בכל מה שקשור לתעשייה ותשתיות".  

מה עם החוב האמריקאי האדיר? 

"אג"ח הזבל שגייסו חברות רבות בסביבת ריבית אפס הוא בעייתי כי לחברות הללו תהיה בעיה איפה לממן את האג"חים, אבל הממשל ישכיל לטפל בזה כדי למנוע את משבר הסאב-פריים 2. כל זמן שהתשואה על איגרות החוב האמריקאיות לא עוברת את ה-3% לטווח של 10 שנים, אז אנחנו לא צפויים לראות פגיעה ברווחיות של החברות. צריך לזכור דבר חשוב, שחלק מהסיבה שהריבית עולה בטווחים הארוכים, היא שהדרך לממן את החור בתקציב האמריקאי, בעקבות הורדת מסים והשקעות, היא דרך הגדלת גיוסי האג"ח בשוק וכשיש גיוסים מוגברים התשואות עולות". 

בשורה התחתונה איך תראה 2017 לעומת 2016? 

"הצמיחה בכלכלה האמריקאית צפויה להאיץ לאור תחילת יישום הצעדים של טראמפ. נשיא ארה"ב הנכנס יפעל להגדיל את ההשקעה בתשתיות יעודד את התעשייה הכבדה והתעשיה היצרנית שהניחה את היסודות עליהן נבנתה הכלכלה האמריקאית במשך שנים. אם טראמפ יממש רק חלק מתוכניותיו, גם מעמד הפועלים השחוק שלא הצליח להתאושש מהמשבר האמריקאי ימצא עבודה וכך חלקים גדולים יותר של האוכלוסיה האמריקאית יצאו ממשבר 2008 ולא רק המעמדות הגבוהים והמשכילים, זו תהיה תנופה מאוד משמעותית ובדיוק מה שארה"ב צריכה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988