ביטול ההפרדה המבנית בבזק: מבקר המדינה דורש הבהרות

מבקר המדינה יוסף שפירא פנה לצחי הנגבי, מחזיק תיק התקשורת בפועל, וביקש לקבל ממנו הבהרות בנוגע להודעת משרד התקשורת שלפיה המשרד פועל לקידום ביטול ההפרדה המבנית והתאגידית בבזק, וזאת למרות בקשתו להמתין עד לסיום דוח הביקורת בנושא שמכינים אנשי המבקר בימים אלה. הפנייה החריגה של מבקר המדינה עשויה להעיד על חומרת הממצאים בדוח.

בעקבות בקשתו הראשונית של מבקר המדינה, הסכימו הנגבי ומשרד התקשורת שלא לקדם החלטה בנושא במשך תקופה קצרה, ואולם בסוף השבוע האחרון נראה היה שאצה להם הדרך. למבקר אמנם אין סמכות לעצור מהלך כמו זה שמקדם משרד התקשורת כעת, אך מקובל שלפנייה של מבקר המדינה יש מעמד מיוחד ולרוב השרים מקפידים להיענות לה.

ביום שישי האחרון, לאחר שהודיע משרד התקשורת על קידום ביטול ההפרדה התאגידית בבזק, הוציא המבקר את ההודעה הבאה: "מבקר המדינה פנה בשעתו לשר צחי הנגבי, לא לקבל החלטות עד שיקבל את טיוטת הדוח וילמד אותה. כעת מטבע הדברים נבחן את ההתנהלות לאחר שהשר הנגבי קיבל את הטיוטה. התייחסות מתאימה תינתן בדוח שיפורסם לציבור. יצוין שמשרד התקשורת השיב כנדרש על הטיוטה". אתמול, כאמור, פנה המבקר לשר הנגבי וביקש ממנו הבהרות.

96% מהרווחים בשוק - של בזק

גם משרד האוצר הבהיר אתמול כי הוא מבקש לעצור את התהליך לביטול ההפרדה התאגידית או המבנית בבזק. ראש אגף התקציבים אמיר לוי פנה להנגבי ולמנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר וביקש מהם להיכנס לתהליך של הידברות והיוועצות משותפת סביב הסכנות הכרוכות במהלך. לטענת לוי, יש במהלך הזה פוטנציאל של ממש לפגוע בתחרות בשוק התקשורת.

במכתב ארוך ומפורט כתב לוי שאנשי האוצר קיימו שורה של דיונים עם פילבר בעניין ביטול ההפרדה התאגידית והמבנית בבזק וכי עמדת האוצר היא שלא ניתן לבטל את ההפרדה המבנית מול חברת יס כל עוד לא תתפתח תחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית או שתתפתח תחרות מצד שחקן שלישי בתחום התשתיות. "הדיונים הללו הופסקו ולמדנו לדעת שכעת מקדם המשרד את ביטול ההפרדה התאגידית", כתב לוי.

עוד ציין לוי במכתבו כי הרפורמה בשוק הסיטונאי לא הושלמה ברובה. הוא נותן כדוגמה את השימוש בשירותי הטלפוניה של בזק ואת השימוש בתעלות התקשורת שלה לטובת המתחרים. לטענת לוי, לפני שמבטלים את ההפרדה התאגידית בבזק, יש להתמקד בעידוד הרפורמה.

לדברי לוי, מהלך של ביטול ההפרדה התאגידית יגביר את כוחה של בזק ויזיק לתחרות אם לא ייצרו מנגנונים לשמירה על כללי משחק בשוק התקשורת. "למרות שההפרדה המבנית תישאר על כנה עד שתבוטל אף היא, הרי שביטול ההפרדה התאגידית מקצר את המרחקים בין בזק לחברות הבנות שלה ומאתגר את הפיקוח ואת האסדרה החלה עליה, ולכן יש להמשיך ולהקפיד על כך שמשרד התקשורת יאכוף את כללי התחרות על בזק עד שהרפורמה תוטמע ותעבוד כפי שצריך", נכתב.

בהמשך, האוצר התריע מפני אימוץ פרקטיקות אנטי-תחרותיות בעקבות ביטול ההפרדה התאגידית וטוען כי למשרד התקשורת יהיה יותר ויותר קשה לאכוף כללי תחרות מאזנים.

האוצר גם הזהיר שעלול להיווצר סבסוד צולב בין בזק לחברות הבנות שלה ומזכיר את נתח השוק הנכבד של בזק. רווחיות החברה היא כה גבוהה, ציינו באוצר, עד שבזק גרפה 96% מהרווח הנקי של כל שוק התקשורת ב-2015. לדברי האוצר, הגם שמניעת רווחיות איננה מטרה בפני עצמה, הרי שהגדלת הרווחיות בשלב הזה, משמעותה פגיעה בתמריצי החברות המתחרות להרחיב את השקעותיהן.

לטענת האוצר, התניית ביטול ההפרדה התאגידית בהשקעה מצד בזק בפרישה של הסיבים האופטיים מהווה מהלך שדווקא יחזק את בזק. לוי התריע מפני "עידוד המונופול ודחיקת התחרות" וטוען כי ביטול ההפרדה התאגידית כעת יחסום שינויים עתידיים בשוק התקשורת מנימוקים של התחייבות שלטונית מול בזק.

כמו כן, הוא טען כי להסכם עשויות להיות השלכות שליליות על טיב השירות לציבור, על רמת תשתיות התקשורת ועל רמת התחרות בשוק זה, שכן הוא עלול למנוע כניסת חברות מתחרות לתחום תשתיות פס רחב בשעה שניתנה לבזק עדיפות בפרישת תשתיות ובשעה שעדיין יש כשלים באפשרות של החברות המתחרות להשתמש בתשתיות הפסיביות של בזק. לוי הוסיף וכתב כי הסכם כמו זה שמקדם משרד התקשורת יגביר את התלות של החברות המתחרות בבזק.

בסיום המכתב כתב לוי שמשרד האוצר הוא חלק בלתי נפרד מהרגולציה בשוק התקשורת ומבקש ממשרד התקשורת לדון איתו בנושא.