נתראה בפקקים: 80 אלף כלי רכב "חונקים" את נמלי הים

גודש כלי הרכב שנפרקים בנמלי הארץ מביא את חברות הספנות ואת המכס לנקוט צעדים לא שגרתיים ■ האם מדובר ב"צוואר בקבוק" נקודתי או בבועה שתימשך גם בשנה הבאה?

מכוניות בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי
מכוניות בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

נפתח בכמה נתונים לוגיסטיים, שמספקים הצצה מרתקת לנעשה בימים אלה מאחורי הקלעים של ענף הרכב, ואולי גם למה שצפוי ברבעון הראשון של השנה הבאה. נכון לסוף השבוע האחרון חנו בנמלי הים של ישראל קרוב ל-80 אלף כלי רכב חדשים, נתון חסר תקדים בהיסטוריה של ייבוא הרכב לישראל.

הגודש הלוגיסטי והמחסור שנוצר כתוצאה מכך בשטחי פריקה ואחסון לרכב הוא כה חריף, עד שחברת הספנות גרימלדי, אחת המשנעות המרכזיות של כלי רכב מאירופה לישראל, נקטה צעד יוצא דופן והטילה "היטל צפיפות". זהו קנס המוטל על יבואני רכב (מקבלי המטען) כאשר ספינות אינן מורשות לפרוק את מטענן בשל העדר מקום אחסון ומעוכבות מחוץ לנמל, או אפילו בנמלים זרים. גובה "דמי הצפיפות" הללו עומד על כ-50 אירו לרכב פרטי וכ-100 אירו למסחרית. לשם פרופורציה, מדובר בתוספת של כמעט 20% לעלות ההובלה הרגילה.

במקביל, הודיע המכס כי מיוני 2017 יאכוף את התקנות שמחייבות יבואנים לשחרר סחורה בתוך שלושה חודשים מיום הייבוא ולא ייתן ארכה לאחסנת כלי רכב בנמלים מעבר לתקופה שנקבעה בחוק, במטרה להוריד את העומס ברציפים.

כיום פועל המכס כדי לאפשר אחסון של כלי רכב ב"מסוף עורפי", המרוחק עד כמה עשרות קילומטרים מהנמל, כתחליף לאחסון הפיזי בנמל. מדובר בצעד מרחיק לכת, המחייב שינוי בתקנות המכס והוא עתיד ליצור לחץ לא קטן על היבואנים למצוא שטחי אחסון לוגיסטיים חדשים ויקרים שמתאימים - בשטח ובתשתית - לאחסון כלי הרכב שלהם.

צוואר בקבוק חולף?

יש כמה דרכים להתייחס אל נתוני הרקע הללו. המעשיים יגידו שמדובר ב"צוואר בקבוק" שנובע מהצטברות של גורמים נקודתיים. כך, למשל, בינואר 2017 ייכנס לתוקף העדכון בתקנות "המס הירוק", ששקול להעלאה של כמה אחוזים במס הקנייה הריאלי של חלק מדגמי הרכב הפופולריים. כדי "להרוויח את ההתייקרות", או לפחות לתרגם אותה ליתרון תחרותי, הקדימו יבואנים רבים את הייבוא ואת השחרור מהמכס של מלאי רכב, שאמורים להספיק להם לרבעון הראשון ואולי גם השני של 2017.

עוד גורם נקודתי משפיע הוא שערי החליפין. שער האירו, אחד ממטבעות היבוא הפופולריים של רכב חדש לישראל, נמצא כיום בשפל היסטורי ביחס לשקל, לאחר שהשלים ירידה של כמעט 9% בתוך חצי שנה. גם הדולר שומר על רמה נמוכה יחסית לשקל. הוסיפו לכך צפי לעלייה של הריבית, ולחץ לא מבוטל שבו נמצאת תעשיית הרכב - בין השאר מתוך ציפייה להשלכות ה"ברקזיט" על מכירות הרכב - וקיבלתם מוטיבציה להאצת היבוא לישראל בתחילת השנה.

דרך אחרת להסתכל על הנתונים היא בגישת "הכול דבש". 80 אלף כלי רכב חדשים בנמלים נשמעים אולי מספר גדול, אבל הצפי הנוכחי בענף הוא למסירות של כ-35 עד 40 אלף כלי רכב חדשים בינואר בלבד ובסביבות 70 אלף כלי רכב במצטבר בינואר-פברואר. שנת 2016 עומדת להסתיים עם ממוצע מסירות של כ-24 אלף כלי רכב בחודש והרבעון הראשון בכל שנה מהווה באופן בלתי רשמי חג "ראש השנה למכוניות".

יתר על כן, יבואני הרכב מחזיקים כיום בצבר הזמנות רבעוני "סולידי" של יותר מ-40 אלף כלי רכב חדשים לפלח המוסדי בלבד, כולל רכבי "אפס קילומטר", וגם המכירות למגזר הפרטי אינן קופאות על השמרים. מאז פרסמה רשות המסים את כוונתה לעדכן את "המס הירוק", ניהלו יבואני רכב רבים קמפיין שיווקי-פסיכולוגי שנועד להריץ לקוחות פרטיים אל הסוכנויות ולסגור הזמנות טרם ההתייקרות. או כפי שניסחו זאת משווקים רבים "לקנות את דגמי 2017 במחיר של דגמי 2016".

יצירת פאניקה תמיד הייתה כלי שיווקי יעיל בשוק הרכב הישראלי ובמקרה דנן היא מסתייעת בנוסחאות המס האניגמטיות של רשות המסים, שגורמות לכך, שלציבור הרחב בישראל אין מושג ירוק מהו אותו "מיסוי ירוק" ומה השפעתו על המחיר של כל דגם ודגם. נכון לעכשיו כלל לא ברור האם ואילו דגמי רכב ייתייקרו בינואר 2017 ובכמה. אבל אנחנו מהמרים שבחלק לא מבוטל מהדגמים הצניחה של האירו יכולה לקזז לבדה את הצורך בהתייקרות. לפיכך, נראה שכל עלייה במחירי המחירון הרשמיים תתבצע, אם תתבצע, בעיקר כדי לרצות את חברות הליסינג ואת סוחרי ה"אפס קילומטרים" - ולא כדי לשמר רמה קבועה של רווחיות.

הדבר המעניין בסיפור מנקודת מבט שיווקית-מחקרית - ואולי גם אנתרופולגית - הוא שבהלת המכירות הנוכחית בשוק הרכב הישראלי פוקדת לא רק דגמים זולים ועממיים אלא גם דגמי פרימיום ויוקרה, שבהם השפעת המיסוי הירוק היא זניחה עד אפסית. אנחנו יודעים על לא מעט דגמי פרימיום, רכבי כביש שטח ואפילו רכבי יוקרה, שרשימת ההזמנות הנוכחית שלהם נמתחת כיום עד אפריל והלאה. על פי שתי הגישות הללו, הנמלים וחברות הספנות יכולים להירגע. הצפיפות תיעלם ביעף (ותתנקז לכבישים הפקוקים, אבל זה כבר סיפור אחר).

 

אופק לא ברור

השאלה הגדולה היא מה יקרה למכירות בשוק הרכב הישראלי כאשר תדעך אותה "בהלת מס ירוק" וכאשר ייעלם אפקט "ראש השנה למכוניות". נכון לעכשיו, האופק העסקי של הענף מעבר לרבעון הראשון, ואולי גם השני, נראה מעורפל למדי.

אחת הסיבות היא התלות בגורמי חוץ, שאינם קשורים לשוק המקומי. המדיניות הכלכלית העתידית של ממשל טראמפ, למשל, הוא עדיין נעלם גדול ולא ברור איך תשפיע על שערי החליפין. אם מדיניותו תביא להיחלשות הדולר זו תהיה זריקת מרץ לא מבוטלת לשוק הרכב המקומי. כנ"ל במקרה שבו ה"ברקזיט" והמשך חוסר הוודאות לגבי עתיד האיחוד האירופי ימשיכו להחליש את האירו.

מנגד, מתווה העלאת הריבית שבו החל ה"פד" בארה"ב עשוי להשתקף גם אצלנו. אמנם מדובר כרגע בתנודות מתונות מאוד בריבית אבל בשוק ממונף אשראי כמו שוק הרכב הישראלי, אפילו השפעה פסיכולוגית של ציפיות לעליית הריבית יכולה להביא לצמצום במכירות. בהקשר זה נציין שבמהלך ינואר צפוי גם בנק ישראל לפרסם נתונים רשמיים ראשונים על היקף האשראי לרכב בישראל והפילוח שלו. חשיפת תמונת המצב יכולה להביא להביא להקטנת האשראי הבנקאי לרכישת רכב אפילו אם לא תלווה בהמלצות מעשיות של הבנק המרכזי.

לא נשכח כמובן את שוק המשומשות, שהיה ונשאר "הבטן הרכה" של שוק הרכב החדש בישראל. נכון לעכשיו מתנהגים שני השווקים הללו כאילו אין שום קשר ביניהם: האשראי מאפשר ללקוחות לרכוש רכב חדש בטרם יקבלו את התמורה על רכבם המשומש; מערכי הטרייד-אין של היבואנים והליסינג קולטים כלי רכב משומשים למרות שידוע מראש שמדובר בפעילות הפסדית; ומגרשי המכוניות עולים על גדותיהם.

כל הר השלג הענק הזה נערם בלי שתהיה לו השפעה דרמטית על ירידת מחירוני הרכב המשומש ועל ביטחונות האשראי, שנגזרים מאותם מחירונים. נהפוך הוא: ה"קונצנזוס" בענף (בחרנו במילה מנומסת מהלקסיקון התחרותי) לגבי התייקרות המס הירוק צפוי להוסיף בינואר "עמוד תמיכה וירטואלי" נוסף למחירוני המשומשות.

חסידי "שיטת מצליח" טוענים שזה מצב טבעי ובריא של שוק בצמיחה: עובדה שכל הנבואות השחורות התבדו עד כה והשוק ממשיך להפגין עוצמה. אז הנה עצה פרודוקטיבית לחסידים. שבו ונסחו תיאוריה כלכלית חדשה ומהפכנית, שתתעלם מחוקי הביקוש וההיצע של הכלכלה המודרנית. תקראו לה "MAZLIAH THEORY". פרס נובל בכלכלה מובטח לכם. באחריות.

כלי רכב
 כלי רכב

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988