הבנקים ישלמו 2.9 מיליארד שקל על עזיבת 3,345 עובדים

היום הודיע מזרחי טפחות על תוכנית פרישה מוקדמת ל-300 עובדים ■ אנליסט: "חברי הכנסת והרגולטור לא יאפשרו מצב שבו ההתייעלות תשרת רק את הבנקים"

אריק פינטו / צילום: תמר מצפי
אריק פינטו / צילום: תמר מצפי

שנה בדיוק לאחר שהמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, פרסמה טיוטת הנחיות לבנקים ובה הוראה להכין תוכנית התייעלות רב-שנתית, פרסם מזרחי טפחות את תוכנית הפרישה המוקדמת שלו, ובכך היה לבנק האחרון שעשה זאת.

מזרחי טפחות, בניהולו של אלדד פרשר, הודיע אמש כי יאפשר פרישה מוקדמת של 300 עובדים בחמש השנים הקרובות (עד שנת 2021). עובדים הקרובים לגיל פרישה (מעל גיל 55) יקבלו פנסיה מוקדמת, ואילו עובדים מתחת לגיל 55 יקבלו פיצויים מוגדלים של 250%. כ-50 עובדים מתוך 300 העובדים שיפרשו יהיו עובדי החברה הבת של מזרחי טפחות - חברת הטכנולוגיה (לשעבר מחיש).

עלות התוכנית מוערכת בכ-300 מיליון שקל לפני מס. כלומר, עלות הפרישה של כל עובד תעמוד בממוצע על מיליון שקל. עלות התוכנית תתבטא בהון הבנק בדוח הקרוב, אולם בדוח הרווח וההפסד היא תתפרס על פני 15 שנה, כך שהיא תעלה מדי שנה לבנק 20 מיליון שקל לפני מס. במזרחי טפחות מציינים שהתוכנית תביא בסופו של דבר לחיסכון בעלויות בסך 70 מיליון שקל בשנה.

הציפייה הייתה שהבנק יודיע על התוכנית במקביל לחתימה על הסכם שכר עם ועד העובדים, אלא שנראה שהמחלוקות בין ההנהלה לוועד עדיין עמוקות, וההטבה החשבונאית של בנק ישראל תקפה רק עד סוף השנה.,לכן בסופו של דבר הודיע מזרחי טפחות על התוכנית ללא קשר להסכם השכר.

בעוד שבבנקים האחרים מטרת תוכנית ההתייעלות היא לשפר את יחס היעילות ולקצץ במצבת כוח האדם, במזרחי טפחות המצב שונה. הבנק נהנה מיחס היעילות הטוב ביותר בין הבנקים, והוא מתמקד בצמיחה ובהתרחבות, המתבטאת בין היתר בפתיחת סניפים. מטרת התוכנית היא לרענן את כוח האדם ולקלוט עובדים חדשים במקום הוותיקים שיעזבו, כך שבשורה התחתונה סביר שמצבת העובדים של הבנק רק תגדל בשנים הקרובות.

למעשה, הבנק היחיד שלא פרסם תוכנית התייעלות הוא בנק ירושלים, והוא גם לא צפוי לפרסם תוכנית פרישה מרצון של עובדים בזמן הקרוב. הבנקים האחרים פרסמו תוכניות התייעלות שונות בחודשים האחרונים בעקבות הקלה חשבונאית שנתנה להם בר באשר למימון אותם תוכניות.

 

אלף פורשים ב-2016

מבדיקת "גלובס" עולה כי עלות תוכניות הפרישה של ששת הבנקים הגדולים בישראל הגיעה לקרוב ל-2.9 מיליארד שקל, ובמסגרתה יעזבו את הבנקים בפרישה מוקדמת 3,345 עובדים בחמש השנים הקרובות (מתוכם יותר מ-1,000 כבר בשנת 2016).

נזכיר כי רק לאחרונה, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", העריכה בר כי 5,100 עובדים יעזבו את הבנקים בחמש השנים הקרובות. "מדובר ב-15% ממערכת הבנקאות, נטו זה ייצא 10% כי יהיו גם גיוסים, אבל גיוסים בשכר יותר נמוך לעומת העובדים העוזבים", העריכה אז. עלות הפרישה הממוצעת לעובד עומדת על כ-860 אלף שקל. אלא שבפועל העלות הממוצעת קרובה יותר למיליון שקל לעובד. ההטיה כלפי מטה נובעת מכך שבבנק לאומי ההוצאה לעובד נמוכה למדי, הודות לפנסיה התקציבית של עובדי דור א', כך שבסופו של דבר ההשלמה של הבנק לביצוע תוכנית הפרישה נמוכה יחסית מבחינה חשבונאית.

חידוש מרכזי בתוכניות הפרישה המוקדמת ברוב הבנקים הוא פתיחתן גם בפני העובדים הצעירים יותר, ולא רק לאלו הקרובים לגיל הפרישה. יש בנקים שאפשרו גם לעובדים בגילאי 40 ופחות להצטרף לתוכנית הפרישה, ליהנות מפיצויים מוגדלים ולצאת לדרך חדשה. העובדה שחלק מהבנקים אפשרו פיצויים גדולים גם לעובדים הצעירים מעידה על עומק בעיית היעילות ועודף כוח האדם בבנקים.

"בשנה הבאה נראה לראשונה ירידה בהוצאות השכר הבסיסיות של הבנקים", אומר אנליסט הבנקים מאיר סלייטר ממחלקת המחקר בבנק ירושלים, ברוקראז'. "לאורך השנים כבר ראינו תוכניות התייעלות בבנקים, אבל לא ראינו שהן הביאו לירידה בהוצאות השכר", הוא מוסיף.

- מדוע הפעם זה יהיה אחרת?

"הפעם גם מספר העובדים הפורשים משמעותי יותר, וגם מדובר בעובדים ותיקים מאוד בעלי שכר גבוה, דבר שיביא לירידה בשכר העובד הממוצע. בנוסף, אנחנו רואים מגמה של ירידה במנגנון הטייס האוטומטי (תוספות השכר) ל-2.5%-3.5% לעומת 4%-5% כפי שהיה בעבר. כל הגורמים האלה יביאו להערכתי לירידה בהוצאות השכר הבסיסיות, בניטרול הבונוסים, שלא ניתן לדעת מראש את השפעתם".

"הכי אגרסיבי - בנק לאומי"

הבנק הראשון שהודיע על תוכנית פרישה מוקדמת הוא לאומי, בניהולה של רקפת רוסק עמינח. בתוך חודשיים הושלמה בבנק מכסה של 700 עובדים שמיהרו ונרשמו לתוכנית. "בנק לאומי היה הכי אגרסיבי. הוא גם היה מעמיק את התוכנית ליותר מ-700 עובדים אלמלא מגבלות חשבונאיות. כיוון שהבנק השלים כבר השנה את פרישת 700 העובדים, לא מן הנמנע שבשנה הבאה נראה תוכנית המשך, ובכל מקרה להערכתי נראה ירידה הדרגתית במספר העובדים בבנק גם בשנים הבאות", אומר סלייטר.

גם בנק דיסקונט הציג קצב נאה בהתקדמות תוכנית הפרישה מרצון. הבנק, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, הודיע לפני כשלושה חודשים שהוא מתכנן ירידה של 1,000 עובדים במצבת כוח האדם בחמש שנים, מתוכם 500 בתוכנית פרישה מרצון. הבנק הציב יעד פרישה של 300 עובדים מדיסקונט ומרכנתיל עד סוף השנה, ושלשום הודיע כי עמד ביעד. 200 העובדים הנותרים צפויים לעזוב בשנים הקרובות.

בנק הפועלים, בניהולו של אריק פינטו הציג את תוכנית הפרישה מרצון הרחבה ביותר, הכוללת פרישה של 1,500 עובדים בחמש שנים, בעלות של 1.2 מיליארד שקל. התוכנית כוללת את פיצויי הפרישה הגבוהים ביותר - עד 275%. התוכנית תיושם מהשנה הבאה. השנה צפוי הבנק להשלים פרישה של 300 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות קודמת שהוכרזה לפני כשנתיים. לפי הערכות, סך מצבת העובדים בבנק תרד בכ-1,200 בשנים הקרובות.

בבנק הבינלאומי לא ביצעו לאורך השנים תוכניות פרישה מרצון, והעדיפו להציע פרישה מוקדמת נקודתית לעובדים ספציפיים, במסגרת מו"מ פרטני. גם הפעם נראה כי בבנק, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, לא רצו להוציא תוכנית פרישה מרצון, אך בסופו של דבר, בעקבות ההטבה החשבונאית של בנק ישראל והלחץ של בר שכל הבנקים יפרסמו תוכניות, הם פרסמו מעין תוכנית פרישה. בבנק מתכוונים לאפשר ל-225 עובדים לצאת לפרישה מוקדמת בחמש השנים הקרובות והוא הפריש לצורך כך 207 מיליון שקל. עם זאת, בניגוד לבנקים אחרים, הבינלאומי לא הודיע מה יהיו תנאי הפרישה. הוא מתכוון לקבוע אותם באופן פרטני מול כל עובד, וגם להציע את הפרישה לעובדים מסוימים ולא לפתוח תוכנית אחידה לכלל עובדי הבנק, כנהוג ברוב הבנקים. בממוצע, עלות הפרישה לעובד בבינלאומי תעמוד על 920 אלף שקל, כך שמדובר בפיצויי פרישה דומים פחות יותר לאלו שבבנקים האחרים, כלומר 250%-270%. הבינלאומי גם הודיע כי בחמש השנים הקרובות תרד מצבת כוח האדם בבנק בכ-650 עובדים, קרוב לשליש מהירידה בזכות הפרישה המוקדמת.

כעת שאלת השאלות היא מי ירוויח מההתייעלות המאסיבית בבנקים. האם הבנקים ימהרו לגלגל את החיסכון בעלויות ללקוחות או יעדיפו לשפר את הרווחיות ואולי להגדיל את הדיבידנד לבעלי המניות? בר, המודעת לסוגיה הזאת, הודיעה באחרונה שהבנקים יפרסמו תעריפון חדש לביצוע פעולות בערוצים הישירים, שיהיה זול יותר לעומת התעריפון הרגיל. זאת כדי שהחיסכון בעלויות כתוצאה ממעבר מפעילות בסניף לפעילות בערוצים הדיגיטליים יגולגל אל הלקוח. לא בטוח שהפעולה הזאת מספיקה.

"אני מאמין שחברי הכנסת והרגולטור לא יאפשרו מצב שבו ההתייעלות תשרת רק את תוצאות הבנקים. אם נראה את התשואה על ההון של הבנקים עולה לכיוון ה-12% ומעלה, יהיה לחץ רגולטורי על הבנקים להורדות מחירים נוספות", מעריך סלייטר.

תוכניות הפרישה המוקדמת בבנקים לשנים הקרובות
 תוכניות הפרישה המוקדמת בבנקים לשנים הקרובות