סלע המחלוקת

בין הכלכלה לפוליטיקה - המספרים מאחורי הקו הירוק

חנן פורת ומשה לוינגר חוגגים את האישור להקמת התנחלות קדומים בסבסטיה,  1975 / צילום: לע"מ
חנן פורת ומשה לוינגר חוגגים את האישור להקמת התנחלות קדומים בסבסטיה, 1975 / צילום: לע"מ

"גלובס" יוצא כחלק מסדרת הפרויקטים המיוחדים שלו, למשימה קשה במיוחד.

משימה רגישה, טעונה ונפיצה הנוגעת לנושא שמעורר מחלוקת עזה במיוחד, אבל נמצא על סדר היום הציבורי כמעט מדי יום ושהצית לאחרונה עימות חריף בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל, בעקבות החלטת האו"ם: ההתנחלויות.

אפילו המילה "התנחלות" ודאי תעורר אצל חלק מהקוראים רגישות, כי הצד הימני של המפה רואה בה "התיישבות" לגיטימית.

"גלובס" יוצא, אם כן, למשימה הקשה הזאת בידיים נקיות: בלי שום יומרה להביע עמדה פוליטית כזו או אחרת, משני קצות המפה הפוליטית. מדי יום נביא השבוע את המגמות הדמוגרפיות, את המספרים של ההתנחלויות ואת השינוי שעברו במהלך 40 השנה האחרונות. נביא גם את עמדות הצדדים, אלה של המתנחלים-מתיישבים, אלה של "שלום עכשיו" ואלה של הפלסטינים.

מעל לכול, ננסה לבדוק כעיתון כלכלי את המספרים מאחורי הקו הירוק: העלויות הישירות, כפי שמציג האוצר לממשל האמריקאי - וכן את עלויות הביטחון, שאינן מופיעות בהקצאות הללו. מדובר בהוצאות שקשה מאוד לכמת וגם הן נתונות למחלוקת חריפה.

הן נמצאות בתקציב הביטחון ו"מסתתרות" בשורה של סעיפים תקציביים הכוללים, בין היתר, את תעסוקת צה"ל בהגנה ובאבטחה של המתנחלים-מתיישבים.

בעבודה שנעשתה לאחרונה על ידי מכון ראנד, נעשה ניסיון לכמת את העלות הכלכלית הכוללת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני זה עשרות שנים.

המחקר ניסה להעריך את העלויות והפירות ב-10 השנים הקרובות של חמישה תרחישים חלופיים: פתרון של שתי מדינות, נסיגה חד-צדדית מתואמת, נסיגה חד-צדדית לא מתואמת, התנגדות לא אלימה והתקוממות אלימה - בהשוואה לעלויות ולתועלת של המשך המצב הקיים.

הניתוח, לדברי חוקריו, התמקד בעלויות הכלכליות שקשורות לעימות, כולל העלות הכלכלית של הביטחון. בנוסף, חישבו החוקרים את העלויות של כל תרחיש לקהילה הבינלאומית.

החוקרים ניסו לעשות זאת בצורה אובייקטיבית ככל האפשר, ומקריאה של 200 עמודי המחקר, אנו חושבים שהם עשו זאת בצורה די מוצלחת, אף שאנחנו בטוחים שהמספרים, כרגיל, יהיו נתונים לוויכוח קשה. העבודה שלהם הניבה כמה ממצאים עיקריים:

■ "פתרון של שתי מדינות מספק את התוצאות הכלכליות הטובות ביותר, בפער ניכר, לישראלים ולפלסטינים. הישראלים מרוויחים יותר מפי שניים מהפלסטינים במונחים מוחלטים - 123 מיליארד דולר מול 50 מיליארד דולר בעשר שנים. אבל, הפלסטינים מרוויחים יותר יחסית, עם הכנסה ממוצעת לנפש שעולה ב-36% בשנת 2024, מול גידול של 5% בהכנסה לנפש לישראלים".

■ "לחזרה לאלימות יהיו השלכות כלכליות שליליות עמוקות על הפלסטינים וגם על הישראלים; אנו מעריכים שהתמ"ג לנפש יקרוס ב-46% בגדה המערבית ובעזה, וב-10% בישראל עד 2024.

■ "נסיגה חד-צדדית של ישראל מהגדה המערבית תטיל על הישראלים עלויות כלכליות גבוהות, אלא אם כן ישראל תתאם אותה עם הפלסטינים והקהילה הבינלאומית, והקהילה הזו תישא בחלק ניכר מהעלויות של עקירת המתיישבים ויישובם מחדש.

■ "גורמים לא מוחשיים, כמו הביטחון של כל צד והשאיפות לריבונות, הם שיקולים קריטיים להבנת ולפתרון המבוי הסתום.

■ "ניצול ההזדמנויות הכלכליות של פתרון שתי המדינות יחייב השקעות מהותיות מהמגזר הציבורי והפרטי של הקהילה הבינלאומית, ומשני הצדדים".

זו הכלכלה, ויש גם הפוליטיקה. אתם מוזמנים להגיב ולשתף אותנו בנושא הנפיץ הזה.

eli@globes.co.il

הוצאות הממשלה על ישובים ישראלים מעבר לקו הירוק
 הוצאות הממשלה על ישובים ישראלים מעבר לקו הירוק

מפת היישובים מעבר לקו הירוק
 מפת היישובים מעבר לקו הירוק

התחלות בנייה ביהודה ושומרון
 התחלות בנייה ביהודה ושומרון

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988