הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, יש צדק פנסיוני בשוק ההון?

מהתגובה שניתנה לבקשת המידע של עמותת הצלחה עולה, כי קו הצדק הפנסיוני, שהושק ביוני 2015 על-ידי הממונה על שוק ההון, קיבל עד סוף אוקטובר האחרון 295 פניות מהציבור, שבעקבותיהן הסתיים תהליך בירור רק מול שלושה מעסיקים שהחלו נגדם תהליכי אכיפה

דורית סלינגר/ צילום:חן גלילי
דורית סלינגר/ צילום:חן גלילי

לפני כשנה וחצי הודיעה הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, על עוד צעד פרו-צרכני שהיא מובילה, אחד מני רבים: "קו הצדק" הפנסיוני. אז, בוועידת שוק ההון של "גלובס", שהתקיימה בחודש יוני 2015, הכריזה סלינגר על הקמת קו טלפוני ייעודי שבו יוכלו עובדים להתלונן על מעסיקים המפירים את זכויותיהם הפנסיוניות. עד אז, ומאז, הובילה סלינגר שורה ארוכה של רפורמות שנועדו, לאמונתה, לפעול לטובת מעמד הצרכן בעולמות הביטוח והחיסכון הפנסיוני, גם אם חלקן יצרו בלגן שממש לא ברור עם היטיב עם הציבור או דווקא הרע את מצבו.

קו הצדק הפנסיוני היה ועודו שונה ממרבית הצעדים האחרים שאותם הובילה, משום שאינו משנה שוק, אלא מהווה אמצעי חיצוני לבקרה ולפיקוח (גם אם לחלק מהגורמים בשוק נראה היה שהוא שייך יותר לעולם יחסי העבודה). כך או כך, כבר עם השקתו אמרה סלינגר כי "החלטנו להיות אקטיביים בנושא הזה ואנחנו מעלים היום לאוויר הוטליין - קו הצדק הפנסיוני - שבו כל עובד יוכל להלין לגבי התנהגות לא ראויה של מעסיק בלי להיחשף. אנחנו נקנוס ונבדוק את המקרים כדי להבטיח את הזכויות של העובד. נעשה ככל יכולתנו כדי לאכוף את זכויות העובד מן המעסיק".

עוד היא הבהירה אז, וגם במקרים אחרים, כי "הקנס הוא עד 1.8 מיליון שקל, ואפשר ללכת גם מעבר לזה - עד עונש מאסר. יש הרבה תלונות, אבל לא הגיעו אלינו מספיק כדי שניכנס לנושא הזה במלוא היכולות שיש לנו".

האם קו הצדק הפנסיוני, שהבטיח לתת לעובד החלש כלי חשוב, וראוי, למול המעסיק, אכן מספק מענה רוחבי ויוצר שינוי במאזני הכוחות הבעייתיים השוררים בשוקי החיסכון לטווח ארוך? נראה שהתשובה רחוקה מלהיות חיובית.

מנתונים ששלחה לפני שבועות אחדים רשות שוק ההון לעו"ד אלעד מן, שפנה אליה בעניין קו הצדק בשם עמותת הצלחה - "התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת", עולה כי הרשות (עד לאחרונה אגף שוק ההון במשרד האוצר), לא ענתה על כל השאלות, וכמות הפניות שהטיפול בהן היה ממשי, ועם שורה תחתונה, הנו נמוך מאוד בינתיים.

במה דברים אמורים? "הצלחה" ביקשה לקבל ביחס לקו הצדק את התשובות לשאלות הבאות, בין היתר: כמה עובדים ייעודיים מועסקים בקשר עם פעילות הקו? מה תפקידיהם והיקף משרתם? ככל שהעובדים אינם ייעודיים - מה תפקידיהם הנוספים? עוד נשאל הרגולטור: כמה פניות הגיעו לקו מאז תחילת פעולתו? באילו תאריכים? כמה מהן נבדקו? כמה נמצאו מוצדקות או מוצדקות בחלקן? כמה פניות עדיין בטיפול? בכמה פניות הסתיים הטיפול? אילו הליכים ננקטו בעקבות פניות שנמצא בהן ממש? כמו כן, הרגולטור התבקש על-ידי הצלחה לפרט את תאריך התלונה, שם הגופים והאנשים הנילונים, והסנקציה או הצעדים שננקטו, לרבות סכומים ואמצעי ענישה אחרים (גם מנהליים וגם אחרים). הפנייה, נציין, נעשתה במסגרת חוק חופש המידע.

ומה ענתה רשות שוק ההון? שלי סבן, מנהלת מחלקת הפנסיה, השיבה לפנייה זו והסבירה כי הפניות בקו הצדק הפנסיוני מטופלות כחלק מפעילות מחלקת הפנסיה ברשות, המונה 5 עובדים - ושפועלת גם בעניינים רבים אחרים, בהם התוויית רגולציה לשוק, מעקב אחריו וטיפול בכלל פניות הציבור, ולא באופן נפרד. עוד גילתה, כי מאז השקת קו הצדק הפנסיוני ביוני 2015, ועד 31 באוקטובר 2016, "התקבלו 295 פניות לקו הצדק הפנסיוני", שכולן טופלו על-ידי עובדי מחלקת הפנסיה.

עוד השיבה, כי "בעניין שאלותיכם לגבי סיווג הפניות בקו הצדק הפנסיוני נסביר, כי הטיפול בפניות שמתקבלות במסגרת קו הצדק הפנסיוני שונה באופן מהותי מבירור פניות ציבור אחרות שמגיעות לרשות, בעיקר מכיוון שהנסיבות לא מאפשרות את בירורן בהליך רגיל... לרוב, הפונים אינם מוכנים כי פנייתם תתברר מול המעסיק או ששמם ייחשף מולו. לאור הנסיבות האמורות, הפניות שמתקבלות מסווגות לרוב כמידע מודיעיני שישמש את הרשות בעתיד, ומטופלות במגוון דרכים... כמו כן נציין כי חלק גדול מהפניות אלינו במסגרת קו הצדק הפנסיוני אינן בתחומי אחריותנו, אלא צריכות להתברר על-ידי הגופים האחראים ליישום הוראות חוקי העבודה, ולכן פניות של פונים כאמור מופנות למנהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד הכלכלה", אמרה סבן בשם הרשות.

ומה לגבי המידע המודיעיני שאותו ציינה סבן בתשובה לעמותת הצלחה? היא הסבירה כי "המידע שהתקבל ונשמר כמידע מודיעיני בקו הצדק הפנסיוני שימש את הרשות במספר ביקורות שנערכו על-ידיה. נוסף על ביקורות, הסתיים תהליך בירור מול שלושה מעסיקים, והחלו נגדם תהליכי אכיפה בהתאם לסמכויות הממונה על שוק ההון".

בהקשר זה מפרטים ברשות שוק ההון, כי נכון למועד המענה, "על מעסיק אחד הוטל עיצום כספי, מעסיק נוסף קיבל התראה על כוונה להטיל עיצום כספי, ולאחר שנשמעו טענותיו טרם הוחלט (נכון ללפני חודש, ר'ש') לגבי העיצום שיוטל עליו, על מעסיק נוסף הוטל עיצום כספי ולאחר פסק דין ביהמ"ש הרשות אפשרה לו להשמיע את טענותיו ביחס להודעתה על כוונתה להטיל עיצום כספי בגין הפרת זכות הבחירה של העובד שהתלונן בקו הצדק הפנסיוני".

כלומר, המספרים של קו הצדק הפנסיוני מגלים כי מיוני 2015 ועד סוף אוקטובר 2016 היו אליו 295 פניות, שבהן ננקטו - והסתיימו עם הליכי אכיפה - הליכי בירור מול שלושה מעסיקים בלבד. האם זה מבשר על כך שמעמדו הפנסיוני של העובד בישראל טוב? נראה לנו שהמציאות שונה, לצערנו, ולצד חשש בעייתי של ציבור העובדים, המספרים של קו הצדק הפנסיוני מלמדים על חוסר אפקטיביות.

"הצלחה" ומן מציינים ש"חשיפת נתונים לציבור על אודות פעולתה הנמשכת של רשות שוק ההון היא עניין שמידת חשיבותו רבה, והצלחה תמשיך להנגיש מידע על אודות פעולות הרשות לציבור גם בעתיד, ומצפה שהאגף ינגיש מידע חשוב גם באופן יזום".

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988