עורך דינו של פישמן: לנהל חלק מהדיון בתיק בדלתיים סגורות

עו"ד שלום גולדבלט ביקש מהשופט איתן אורנשטיין לחסות את החלק בתיק פשיטת הרגל שנוגע לרעייתו של אליעזר פישמן, טובה פישמן, בנימוק שמדובר בדיון בעניינים שהם בגדר ענייני משפחה

טובה ואליעזר פישמן  / ציללום: יוסי כהן
טובה ואליעזר פישמן / ציללום: יוסי כהן

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, הדן בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, יחליט היום או בימים הקרובים האם להיעתר לבקשת פישמן לנהל חלק מהדיון בתיק בדלתיים סגורות והרחק מעיני הציבור.

אתמול (ד') הפתיע בא-כוחו של פישמן, עו"ד שלום גולדבלט, וביקש מהשופט לחסות את החלק בתיק שנוגע לרעייתו של אליעזר פישמן, טובה פישמן, בנימוק שמדובר בדיון בעניינים שהם בגדר ענייני משפחה.

"אני סבור כי בסיטואציה הזו אין פה סוגיה שבין הנושים לחייב אלא בסוגיה שבין המנהל המיוחד (עו"ד יוסי בנקל. ח',מ'), המבקש להיכנס לזכויות של החייב לבין אשת החייב, ומשכך זה נופל לגדר עניינים במשפחה, שעל -פי החוק מחויבים להידון בדלתיים סגורות", נימק עו"ד גולדבלט את בקשתו.

יתרה מזאת, לדברי עורך דינו של פישמן, אחד מהכשלים בבקשה שהגיש עו"ד בנקל לאיסור דיספוזיציה על נכסים הרשומים על טובה פישמן הוא בדיוק זה. "הבקשה הוגשה לא במקום הנכון ולא בהליך הנכון", טען גולדבלט. "על-פי ההלכה, הרי שההליך הנכון כאשר רוצה מנהל מיוחד לטעון לגבי שיתוף בנכסים הוא במסגרת תביעה בבית הדין המוסמך, וכאשר הוא רוצה לטעון לשיתוף בחובות, הוא לא יכול אלא להגיש תובענה לבית הדין המוסמך בקשר לחובות.. במקרה זה לבית משפט של משפחה".

באשר לטענה כי אין פה סכסוך אמיתי בין בני זוג (המחייב דיון בבית משפט לענייני משפחה. ח',מ'), אמר עורך דינו של פישמן: "זה לא לעצם הסכסוך אלא לעצם הגילויו. כרגע אנחנו לא מדברים על חיוב של חייב אלא על שיתוף בחובות. מדובר בשיתוף חובות על תביעה שצריך להגיש למנהל המיוחד, מאחר שהיא הוגשה בטעות לבית משפט, והיא צריכה להיות מוגשת במקום בו היא תידון בדלתיים סגורות".

בנקודה זאת אמר עו"ד גולדבלט לשופט אורנשטיין: "אבקש מבית המשפט לשקול מי ייפגע מהסיפור הזה כאשר יעשו 'קרקס' מהנתונים שיעלו פה בדיון".

השופט שאל את עו"ד גולדבלט מדוע לחסות תיק ולקיים דיון בדלתיים סגורות, בהינתן שמדובר בתיק פשיטת רגל, ויש זכות לנושים לדעת אודות התיק. עו"ד גולדבלט השיב: "יש חקיקה, והחקיקה קובעת שעניינים שבין בני זוג יידונו בבית המשפט לענייני משפחה או במקום אחר בדלתיים סגורות".

נזכיר כי בתחילת השבוע הגיש המנהל המיוחד לנכסי פישמן, עו"ד בנקל לבית המשפט, דוח שהציג תמונה עגומה ביחס להתנהלות של פישמן ובני משפחתו בשנים האחרונות. בין היתר כתב בנקל כי פישמן החל להיערך למצב של פשיטת רגל כבר לפני 16 שנים. עוד כלל הדוח ביקורת על הפרדה מלאכותית בין נכסי פישמן לנכסי ילדיו ואשתו, ותיאר מערכת יחסים סבוכה ומלאה בניגודי עניינים בין החברות בקבוצה, ממשל תאגידי קלוקל, העברת נכסים ומשיכת כספים ונכסים ששוויים עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים. בנקל ביקש תקציב להפעלת חוקרים פרטיים בארץ ובחו"ל, רואי חשבון, כלכלנים ושמאים.

"מלאכת איתור מצבת נכסי פישמן מורכבת יותר ממה שניתן היה לשער בתחילת הדרך, והיא תחייב ביצוען של בדיקות עומק מורכבות בארץ ובחו"ל", כתב עו"ד בנקל. "אפילו תחילתו של ממשל תאגידי לא התקיימה במרבית החברות, בוודאי לא בחברות ההחזקה הפרטיות שדרכן שלט פישמן בקבוצה. בסבך ניגודי העניינים ששלטו בה, חשיפת מכלול הנכסים, הזכויות, כמו גם היקף החובות ושיוכם וקביעת סדרי הנשייה על-פי הדין, אינה משימה של מה בכך, והיא תארך זמן ממושך ותחייב הסתייעות במומחים".

בתגובה שהגישו שלשום (ג') ילדי פישמן וחתנו, הם טענו מנגד כי המנהל המיוחד מתיימר לאפשר לבטל, בניגוד לדין, עסקאות שנעשו משנת 1996, לפני למעלה מ-20 שנה. "טענת בנקל כאילו מעשה פשיטת הרגל אירע ב-2006 סותרת חזיתית את הוראות החוק והפסיקה", טוענים הילדים.

לדבריהם, "הטענה מקוממת במיוחד נוכח העובדה שבנקל היה מודע היטב לפסיקה החד-משמעית בעניין זה ואף ציטט בבקשתו (באופן מטעה) מפסקי דין".

לפי התגובה, כשל נוסף של עו"ד בנקל הוא שבניגוד לטענתו הן הבית של פישמן בגדרות והן הבית ברחוב הר דפנה בסביון לא נרכשו על-ידי אליעזר פישמן, החייב, ולא היו רשומים על שמו אלא נרכשו על-ידי רעייתו, טובה פישמן, נרשמו על שמה של טובה עוד בשנות ה-90 של המאה הקודמת והועברו על-ידי טובה לילדיו, איל פישמן וענת מניפז, לפני 15 שנים.

באשר לטענותיו של בנקל ביחס למצבו הכספי הרעוע של אליעזר פישמן בשנת 2006, כתבו ילדי פישמן כי "טענות בנקל נסמכות כולן על היסקים פתלתלים וחסרי בסיס, מתוך אמירות המיוחסות לפישמן, מהן מסיק בנקל כאילו פישמן היה חדל פירעון כבר ב-2006. אפילו נכון היה הדבר (מה שאין כן), לא היה באמירות אלה של פישמן כדי להקים מעשה של פשיטת רגל. המנהל המיוחד לא עמד ולו באופן ראשוני בנטל המוטל עליו להראות כי קיימת עילה בדין לביטול העברות של הנכסים".

"המנהל המיוחד אינו רשאי להגיש בקשה הנסמכת על ההסדר הדרסטי של ביטול הענקות (של נכסים), מתוך גישה גורפת וכוללנית שאינה מתמודדת עם כך שמרבית הנכסים אותם הוא מבקש לחמוד לתיק פשיטת הרגל לא היו מעולם נכסי החייב אליעזר פישמן", טענו הילדים.