משבר נהגי האוטובוסים: "המצב הולך לקראת פיצוץ"

"באגד חסרים כ-500 נהגים, ומתוך 500 שנקלטו בשנה האחרונה, 400 עזבו. השבתנו את ירושלים ליום אחד, ואם זה ימשיך ככה, נשבית את כל הארץ. המצב הולך לקראת פיצוץ" - כך אמר אתמול יו"ר ועד עובדי אגד, יעקב וכניש, בדיון בנושא המחסור החמור בנהגי אוטובוסים בוועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית, בראשות ח"כ דב חנין.

היו"ר חנין אמר בתחילת הדיון כי לא נעשה בשנה האחרונה דבר לטיפול בבעיה. "לפי ההערכות חסרים כ-3,000 נהגים", אמר. "המחסור בנהגים הוא אחד החסמים המשמעותיים ביותר העומדים בפני פיתוח התחבורה הציבורית בישראל". הסיבה המרכזית למחסור בנהגים הוא השכר הנמוך, העומד על 39 שקלים לשעה.

ח"כ אורי מקלב אמר כי משום שהחברות יכולות להרוויח רק על חשבון הנהגים, זה מגיע לכדי התעללות. "אם המכרז היה נותן משקל גדול הרבה יותר לתנאי ההעסקה והשכר, במקום לתמלוגים (שמקבלת המדינה מחברות האוטובוסים, נ"י), הדברים היו נראים אחרת".

יו"ר חברת סופרבוס, אלי בליליוס, טען כי ב-3 השנים האחרונות המדינה גרפה כשני מיליארד שקל מתמלוגים - כסף שהוא סבור שחלקו היה צריך להגיע לנהגים. "מי שמתעשר מתחבורה ציבורית זו המדינה על חשבון הנהגים" אמר.

בליליוס הוסיף כי התחרות דירדרה את מקצוע הנהיגה, ומי שמנסה להיכנס לתחום עושה זאת רק משום שאין לו ברירה אחרת. "גם אחרי שהשכר עלה ל-39 שקלים לשעה, נהג צריך לעבוד 250 שעות בחודש כדי להגיע לשכר של 12-13 אלף שקל ברוטו. נהג שעובר יותר מ-200 שעות בחודש - הדבר בא על חשבון הבטיחות, הביטחון וגם הנחמדות שלו".

מזכיר ועד עובדי אגד ירושלים, שלמה כהן, העובד כנהג, אמר כי יש נהגים עם רישיון שמעדיפים לעבוד בעירייה בשכר נמוך יותר. הוא סיפר על התנאים הקשים בהם עובדים הנהגים: "אני צריך לנקות את האוטובוס אחרי נסיעה, ואין לי אפילו מקום לשטוף ידיים".

דבר לא נעשה למרות ההבטחות

בממשלה טענו לאחרונה כי העלאת שכר הנהגים לפני שנה פתרה את בעיית המוטיבציה לעבוד בתחום, והוסיפו כי החסם המשמעותי הוא תהליך הכשרת הנהגים, האורך בין חצי שנה לשנה. גורמים באוצר ובמשרד התחבורה הבטיחו לקצר את התהליך, אך לדברי מנהל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ד"ר רז דקל, דבר לא נעשה בשטח.

"ב-20 השנים האחרונות אוכלוסיית המדינה גדלה ב-50%, מספר הנהגים כמעט והוכפל והתהליך במרכז הרפואי לבטיחות בדרכים נותר ידני ופרימיטיבי", אמר דקל. "כוח האדם לא השתנה ולו באיש אחד. אני מרגיש מאוד לא נעים שאני תורם לבעיה שלא מרצון, ובמשרד התחבורה מבינים שאי אפשר להותיר את המצב על כנו".

ח"כ יעקב אשר אמר כי את המצוקה הקשה בתחום ניתן לראות בערים החרדיות, בהן מתגוררים הצרכנים הגדולים ביותר של התחבורה הציבורית. "כשיש מחסור בנהגים זה מביא לפשרות", הוסיף, "ואין ספק שהתאונות האחרונות בהם היו מעורבים אוטובוסים לא התרחשו סתם".

מנכ"ל ארגון 15 דקות, גיל יעקב, ציין כי כיום ישנם 239 ישובים שלא מקבלים סף שירות מינימלי, ועוד 99 ישובים שלא מקבלים שירות כלל, וכדי לסגור את הפער חסרים עוד 1,800 אוטובוסים. לדבריו, "התנהגות משרדי האוצר והתחבורה מראה שאין משבר, לא נעשה שום דבר והמצב ממשיך להידרדר".

מנהל אגף הרישוי, אפי רוזן, אמר כי משרד התחבורה החליט שהוא מוכן לשים כל סכום בהיבט של הרישוי. הוא התייחס לפיקוח על מפעילי התחבורה הציבורית, ואמר כי במשרד יש בסך הכל 2.5 מפקחים על כל חברות התחבורה הציבורית בישראל. "אנחנו צריכים לעשות את זה טוב יותר ואני מניח שאנחנו בדרך הנכונה", אמר.

נציג האוצר, הראל שליסל, התעקש שהעלאת שכר הנהגים היא מהלך שיסייע לפתרון הבעיה, ואת המצב במציאות הסביר בכל שאת האפקט של המהלך "לא רואים בתוך יום-יומיים". הוא הוסיף כי החברות יכולות במכרזים החדשים להעלות את השכר אף יותר ולגלם זאת במכרז, ובליליוס טען בתגובה כי חברה ותיקה לא יכולה לתת לנהגים באשכולות חדשים שכר של 45 שקלים בשעה, כשיש לה עוד אלף נהגים בשכר של 39 שקלים בשעה.

ראש אגף בכיר תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, דרור גנון, אמר כי הפתרון לכל הבעיות מורכב ממענה שצריכים לתת כמה משרדי ממשלה. "ניסינו לייצר פגישות בנושא עבודה מועדפת ולא קיבלנו שיתוף פעולה", הסביר. הוא הוסיף כי המשרד יבקש תקציב לתוכנית לעידוד והעלאת מעמד הנהג, וקרא לוועדה לפנות גם לראשי רשויות כמו ירושלים, בני-ברק ובית"ר עילית, בדרישה להקצות שטחים לטובת תשתיות, מסופים ואזורי מנוחה.

היו"ר חנין סיכם את הישיבה ואמר כי יפנה שוב לשרי התחבורה, האוצר והעבודה והשירותים החברתיים, בדרישה שישתפו פעולה בפתרון המשבר. "אני מצפה משר התחבורה לדפוק על השולחן במשרדו של שר האוצר, ולהודיע שאם לא יהיה שינוי בכל מה שקשור לנהגים, שום דבר לא ישתנה בתחבורה הציבורית. אם לא יהיה לחץ של כל הגורמים נקיים דיון דומה בעוד חצי שנה, ואף אחד לא רוצה להגיע לכך".