זינוק של 64% במספר הלוביסטים בכנסת בתוך שנה

מה התפקיד של דרור שטרום, מה הקשר לסלמונלה בקורנפלקס, למה "יד ושם" צריכה לוביסט, ומה מנסה להשיג "איגוד הביטקוין הישראלי"?

ועדת הכספים של הכנסת / צילום:  איל יצהר
ועדת הכספים של הכנסת / צילום: איל יצהר

כל מי שביקר בוועדות הכנסת השונות בתקופה האחרונה יכול היה להבחין בנוכחותם הגוברת של בעלי תגים עם שרוך כתום על צווארם, סימן היכר ללוביסטים שפועלים באופן קבוע בבית המחוקקים הישראלי. התחושה הזו מקבלת חיזוק באמצעות "מדד הלוביסטים" התקופתי של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת שמתפרסם כאן לראשונה, ולפיו מספר הלוביסטים רשם זינוק של 64% בתוך שנה אחת.

כך, בעוד שבפברואר 2016 עמד מספר הלוביסטים הרשומים על 108, הרי שבפברואר 2017 רשומים כבר 177 לוביסטים. כדי לסבר את האוזן, באפריל 2015 עמד מספר הלוביסטים על 91 בלבד.

כמעט בהתאם, בשנה האחרונה נרשם גידול של 24% גם במספר הלקוחות, קרי גופים עסקיים או ציבוריים שהחליטו לשכור את השירותים של משרדי הלובינג. כך, בפברואר 2017 דיווחו הלוביסטים על 515 לקוחות שונים, לעומת 416 לקוחות בחודש המקביל אשתקד ו-339 לקוחות בלבד באפריל 2015. המשמעות היא עלייה של כ-52% בתקופה של פחות משנתיים.

בין הלוביסטים החדשים שנרשמו בתקופה האחרונה מופיע שמו של דרור שטרום, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים. שטרום מייצג בכנסת כלוביסט עצמאי את חברת RGE, בעלת השליטה בערוץ 10. עד אז, את הערוץ ייצג באופן קבוע בכנסת משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן. לפחות במקרה אחד הופיע שטרום בפני ועדת הכלכלה בדיון שעסק בשוק התקשורת ללא שרוך הזיהוי הכתום שמחייב את הלוביסטים, מה שגרר ביקורת על כך ששטרום נתפס כמומחה אובייקטיבי בעניינים כלכליים שונים בזמן שהוא משמש כלוביסט בשכר.

בין הלקוחות הבולטים שהצטרפו לרשימת המיוצגים בידי לוביסטים מופיעה ענקית המזון יוניליוור, ששכרה את שירותי משרד הלובינג גורן-עמיר. כפי הנראה, המהלך נעשה בעקבות משבר הסלמונלה שפקד את החברה, לאחר שמוצרי קורנפלקס של תלמה המשווקים על-ידי יוניליוור ואשר היו נגועים בחיידק המסוכן הגיעו למדפים למרות שהחברה הודיעה כי אין חשש כזה.

לא פחות מעניין למצוא ברשימה החדשה גם את מוזיאון יד ושם להנצחת זכר השואה - לא בדיוק מהגופים שמצופה מהם לקחת לוביסטים. המוזיאון התקשר בעניין עם חברת הלובינג הגדולה בתחום, פוליסי.

גם איגוד הביטקוין הישראלי שכר לאחרונה לוביסט, במקרה זה את חברת אימפקט. האיגוד עשה זאת ככל הנראה על רקע חוק הפיקוח על הביטקוין, שאושר בחודש יולי האחרון ואמור להיכנס לתוקף בינואר 2018. החוק יאפשר לראשונה לסחור במטבע הווירטואלי וללא קשיים מיוחדים לקבלת רישוי בעניין.

למה צריך לובינג גם אחרי שהחוק עבר? באתר איגוד הביטקוין מסבירים כי "עד שהחוק ייכנס לתוקף, יש צורך לקדם 'משטר משפטי' שיאפשר לסטארט-אפים הישראליים שעוסקים בביטקוין ולקהילת הביטקוין לקדם את המערכת שעליה תלויה הכלכלה הזו - מסחר בשירותים".

גם הסתדרות המורים שכרה לאחרונה לוביסט (מאיר אסרף), וכך גם שורה ארוכה של תחנות מוניות לרבות מוניות שירות - ככל הנראה על רקע הרפורמות שעברו בתחום במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018.

ענף ריכוזי במיוחד

ענף הלובינג בכנסת נחשב לריכוזי מאוד, וארבע החברות הגדולות בתחום מייצגות מעל 50% מכלל הלקוחות שמופיעים במרשם הלוביסטים. למעשה, הריכוזיות בענף גבוהה עוד יותר בפועל, אם לוקחים בחשבון כי הלקוחות שמיוצגים בידי חברות הלובינג הגדולות הם מהחזקים והמשפיעים ביותר על המשק הישראלי ולעתים גם על הכלכלה העולמית.

כך קורה שחברת פוליסי נחשבת לחברת הלובינג החזקה והמשפיעה בענף בשל תמהיל לקוחותיה, אף שהיא מייצגת "רק" 75 לקוחות, לעומת 94 לקוחות שמייצגת חברת גלעד לובינג שמובילה בהיבט המספרי. חברת גורן-עמיר מייצגת 51 לקוחות, חברת אימפקט מייצגת 43 לקוחות, ו-252 הלקוחות הנותרים מיוצגים בידי משרדי לובינג קטנים או לוביסטים עצמאיים.

על-פי העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, כ-60% מהלקוחות המיוצגים בידי לוביסטים הם גופים עסקיים למטרות רווח. כ-30% מהלקוחות הם גופים ציבוריים, חלקם אפילו מתוקצבים על-ידי המדינה, ובין היתר גם ארגוני עובדים ומעסיקים. כ-10% מהלקוחות הם גופים "חברתיים" כמו עמותות שונות, כאשר בחלק מהמקרים הייצוג נעשה ללא תשלום ("פרו-בונו").

"למיטב הבנתי, הריכוזיות בענף הלובינג מהווה סכנה לתהליך קבלת ההחלטות במדינה דמוקרטית", טוען שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת. "תאגידי לובינג שהעוצמה הכלכלית שהם מייצגים גדולה פי עשרות מונים מתקציב המדינה, עשויים להוות כוח שנבחרי ופקידי ציבור יתקשו לעמוד מולו כשנדרש", הוא מוסיף.

להעמיק את הרגולציה

העמותה רשמה לאחרונה שורה של הישגים מול חברות הלובינג, ובראשם התיקון לחוק הלוביסטים, שמחייב מאז ינואר אשתקד כל לוביסט שנכנס לוועדה בכנסת להצמיד את התג שלו למערכת דיגיטלית שמיד מזהה אותו ומתעדת את נוכחותו בוועדה.

לפני כחודש הובילה העמותה מאבק לכך שגופים בתחום הבריאות לא יוכלו להיות מיוצגים בידי חברות לובינג שמייצגות במקביל גם חברות טבק, ויו"ר ועדת העבודה והבריאות של הכנסת, אלי אלאלוף, כבר הגיש הצעת חוק בעניין.

לפי גטניו, האתגר הבא הוא למנוע לחלוטין ייצוג מקביל של גופים עסקיים שאמורים להתחרות זה בזה, באמצעות אותה חברת לובינג. לדבריו, המצב הנוכחי עשוי לרוקן מתוכן במידת מה את חוק ההגבלים העסקיים ולתרום להיעדר תחרות. ככלל, הוא אומר, חוק הלוביסטים שעבר בשנת 2008, אותו הובילו ח"כ שלי יחימוביץ' והשר לשעבר גדעון סער, כלל בעיקר חובות רישום ומגבלות שונות על הלוביסטים - אבל הרבה פחות על חברות הלובינג עצמן.

בעניין הגידול העקבי שנרשם במספר הלוביסטים ולקוחותיהם, טוען גטניו כי הדבר מוכיח כי ההפחדות השונות שהשמיעו חברות הלובינג בדבר יצירת "שוק שחור של לוביסטים" שתביא העמקת הרגולציה בתחום, היו מופרכות.

האם הגבלת החקיקה הפרטית בכנסת, כפי שיוזמת שרת המשפטים איילת שקד, תפחית גם את המעורבות של הלוביסטים? לדברי גטניו, החקיקה הפרטית אמנם מקלה על הלוביסטים ליזום בעצמם חוקים, אבל להערכתו "הם יידעו כבר למצוא את הפרצות".

ריכוזיות ענף הלובינג בכנסת
 ריכוזיות ענף הלובינג בכנסת

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988