מכות על בונוסים ועזיבת בכירים: מה קורה ב-IBI?

בשוק ההון אומרים כי אי.בי.אי הוא מקום שהרבה שלווה ושגרה אין בו: טלטלות ותהפוכות, פדיונות גדולים בקרנות, ביצועים מדשדשים - ותגרה מביכה בין סמנכ"ל לעובד שלו

ג'וליאן אסוס / צילום: איל יצהר
ג'וליאן אסוס / צילום: איל יצהר

ה-18 בינואר החל בבית ההשקעות IBI כמו כל יום רגיל. לקראת הצהריים אסף משיח, מנהל דסק המניות במחלקת הברוקראז', נכנס לפגישה עם הבוס שלו, עופר לב, סמנכ"ל המסחר באיי.בי.איי שירותי בורסה, כדי לדון בבונוסים. כבר בתחילת הפגישה התברר לו שמי שיהנה מרוב הבונוסים מעסקה מסוימת הם לב ובכירים אחרים, בעוד הוא יצטרך להסתפק, באופן יחסי כמובן, בפירורים.

לדברי גורמים שנכחו במעמד, משיח אמר ללב, שהוא "לא ייקח כסף על הגב שלו", נטל מחשבון כיס שהיה על השולחן, וזרק אותו לעברו. לב, כך לפי העדים, ניסה לחמוק, ובמקום שהמחשבון יפגע בראשו, הוא פגע ברגלו. בשלב הזה, כך לפי העדים, משיח מצא עצמו על הרצפה כשלב מעליו, חובט בו באגרופיו.

משיח הזעיק את אחיו, עו"ד טל משיח, והם נסעו לבית חולים, כדי לשלול אפשרות פגיעה. לאחר צילום רנטגן ושיחה עם רופא, הוא המשיך למשטרה והגיש תלונה. גם לב בתורו התלונן במשטרה.

הנהלת בית ההשקעות השעתה את השניים למשך שבועיים, ובינתיים, לב ומשיח עשו סוג של סולחה, או בהגדרה מדויקת יותר, סגרו את העניינים ביניהם. אך התגרה, מתברר, הייתה טריגר לסגירת קצוות נוספים ולב עזב את החברה. לא ברור מי דחף יותר לפרידה - ההנהלה, המורכבת מאנשים שבשוק ההון מגדירים כ"טובים ונורמטיביים", שלא יכלה להרשות לעצמה להמשיך ולהעסיק סמנכ"ל לאחר שהיה מעורב בתגרה; או שהיה זה לב, שלאחר שנות עבודה רבות, במילא שקל לעזוב לטובת הקמת פלטפורמה עצמאית. שני הצדדים, אגב, אומרים כי ההחלטה הייתה משותפת.

עורך דינו של לב, שרון נהרי: "עופר החליט לעזוב לאור דברים אחרים שהוא רוצה לעשות עם עצמו; לעסוק בדברים חדשים, לפתח את התחום שלו, לצאת ליעדים חדשים. בעניין האירוע: היה אירוע זעיר וקטן, כמו שקורה לפעמים בין בני אדם. הם סגרו את העניין והמשיכו כחברים. מדובר בחברה שהיא כמו משפחה בשביל עופר, וגם כמובן אסף. אין ביניהם שום טינה, הכול סודר".

לב עצמו מסר בתגובה כי "אני עובד באי.בי.אי מזה כ-13 שנה. כשהגעתי לחברה הם היו מדורגים במקום ה-8-6 מבין הברוקרים, ללא דסק משמעותי באג"ח חו"ל (המומחיות שלי). אני עוזב את החברה בתור סמנכ"ל חדר העסקאות, למעשה מנהל את חדר העסקאות, כאשר אי.בי.אי מדורגת במקום הראשון מבין כל הברוקרים בארץ, ולפני מספר בנקים בארץ. מעולם לא הוגשה נגדי שום תלונה מצד עובד או מנהל כלשהו, יחסיי עם עובדיי תמיד היו מצוינים ומלווים בכבוד הדדי ובהערכה".

התגרה המאוד לא שגרתית הזאת מצטרפת לשורת עזיבות בבית ההשקעות בתקופה האחרונה של לא פחות משבעה בכירים. בכלל, אומרים גורמים בשוק ההון, אי.בי.אי הוא מקום שהרבה שלווה ושגרה אין בו; בשנים האחרונות עברה החברה טלטלות ותהפוכות, וביניהן עזיבות של כמה בכירים בו זמנית, פדיונות גדולים בקרנות, ביצועים מדשדשים שהחזיקו אותה קפואה במקום השביעי בין עשרת בתי ההשקעות הגדולים ועוד.

אלה מצטרפים למצב שבו ההנהלה מורכבת מילדיהם של מייסדי בית ההשקעות - על כל הבעייתיות הנלווית לחברות משפחתיות, כפול שלושה מייסדים; ואם לא די בכל אלה: על הכול מרחף צל של בעל מניות אחד, שרכש לפני שנים כ-19% מהבעלות, מתוך תקווה שייפתח בפני החברה אפיקים חדשים, וכעת הוא בבחינת עצם בגרון: קובי אלכסנדר, שבימים אלה צפוי להיגזר דינו בבית משפט בארה"ב לאחר שנים שבהן היה עבריין נמלט. "במשך שנים", אומר גורם בשוק, "הם לא יכלו לפתוח חשבונות ברוקר בארצות-הברית, בגלל השותפות הזו. והיו גם גורמים בחו"ל שנמנעו מלעשות איתם עסקאות בגלל זה". מה קורה באי.בי.אי ולאן הוא ממשיך? הנה כמה הערכות.

מהוותיקים בין בתי ההשקעות

בית ההשקעות אי.בי.אי הוא מהוותיקים שבין בתי ההשקעות העצמאים בישראל, אם לא הוותיק שבהם. הוא הוקם ב-1971 על-ידי צבי לובצקי ודוד ויסברג, שאליהם הצטרף ארבע שנים מאוחר יותר עמנואל קוק. משנת 1994 נסחר אי.בי.אי בבורסה.

החברה, שמעסיקה כ-350 עובדים, מנהלת כ-40 מיליארד שקל עבור לקוחות פרטיים ומוסדיים, באמצעות תיקי השקעות, קופות גמל וקרנות השתלמות, קופות מרכזיות לפיצויים וקרנות נאמנות. לצד אלה, בית ההשקעות הוא אחד משמונת חברי הבורסה מקרב בתי ההשקעות (ג'וליאן אסוס מנכ"ל אי.בי.אי שירותי בורסה הוא אף חבר בדירקטוריון הבורסה) ומספק שירותי בורסה ללקוחות.

לפני כשנה, מיזג אי.בי.אי את פעילות הברוקראז' שלו עם מגדל שוקי הון, לחברה בת שבה חלקו עומד על כ-80%. כמו כן, יש לו פעילות חיתום במסגרת חברה משותפת עם בנק הפועלים, שבה יש לו כ-40%.

"במשך שנים", אומר גורם בכיר בשוק ההון, "קראנו לאי.בי.אי בית הלורדים כי הם התנהגו בסוג של ארוגנטיות. הוא תמיד שידר שהוא יותר טוב מאחרים, ש'אני מהאצולה'. גם היום - גם אחרי כל הטלטלות - המותג עדיין חזק מאוד".

ב-2012, לאחר שמכירת בית ההשקעות ללב לבייב עמדה על הפרק, אך בסופו של דבר לא יצאה לפועל (על כך בהמשך), לקח הדור השני של המייסדים את מושכות הניהול. עידו קוק משמש כמנכ"ל החברה; רון ויסברג ואלה אלקלעי משמשים כיו"ר חברת החיתום וסמנכ"לית פיתוח עסקי בהתאם; ודייב לובצקי אחראי על פעילות ניהול התיקים. שלושת המייסדים ממשיכים להגיע לחברה מדי יום, ו-ויסברג אף משמש כיו"ר בית ההשקעות.

בראיון שנתן קוק ל-G ב-2013, הוא התייחס לחילופי הדורות: "יום אחד", סיפר, "לפני שש שנים, דיברנו בינינו, בני הדור הצעיר. אמרנו לעצמנו, החברה נמצאת בתקופה של שינוי. השנים עוברות וברור שצריך להתמודד עם זה. זאת חברה שצריכה להחליט על המשך דרכה. כל אחד מאיתנו דיבר עם אבא שלו לראות מה הוא חושב. הצענו לקחת אחריות באופן מאוד מדורג, עם כמה שפחות רעשים, בעיקר בעניין המנהלים השכירים שאנו עתידים להחליף".

זה לא היה פשוט, הוא הודה: "האופציות(...) שכללו את הדור הבא, לא היו כל-כך ברורות. קודם כול, תמיד יש ספק אם נצליח לפעול בהרמוניה שהם פעלו. אין פתרון קסם להעברת עסק משפחתי לשלוש משפחות שונות. יש בזה סיכון, ומכירה יכלה לפתור את הבעיה (...). הצעד הזה של לבוא ולומר תנו לנו לנהל את העסק לא בא מהם, אלא מאיתנו, מהדור הצעיר (...)".

תוצאות העברת המושכות לא איחרו להגיע: ב-2012 נטשו את החברה שלושה בכירים. עודד גל, ששימש כמנכ"ל פעילות הקרנות, והיה מבעלי השכר הגבוה בחברה, ויואב קפלן, שהיה מנהל ההשקעות הראשי של הקרנות, ומייסד פעילות החיתום של החברה. קפלן אף החזיק מניות בחברת הקרנות ובחברת החיתום, שאותן מכר לבית ההשקעות במהלך השנים, תמורת עשרות מיליוני שקלים. בסמוך אליהם עזב גם רונן צלניר, ששימש כיו"ר חברת החיתום.

בעיתונות הגדירו את העזיבות כלא פחות מרעידת אדמה. הפרסומים דיברו על חילוקי דעות בשל רצונה של ההנהלה החדשה להיות יותר בשליטה. "הייתה פה איזושהי רוח שלפיה הייתה להם עצמאות רבה", סיפר קוק בפתיחות באותו ראיון, "וההגעה שלנו, בני הדור השני, שינתה זאת. אנחנו לא מאוד שונים מההורים, אבל בכל זאת היה רצון לייצר ריכוז. בחלק מהמקרים הייתה ראייה שונה איך העסק צריך להתנהל".

נרמז גם, כי ייתכן שקוק אינו שבע רצון מהאג'נדה התוקפנית שביטא גל כלפי בעלי הון. גם לכך הוא התייחס בזמנו ופרס את משנתו: "המטרה שלי", הוא אמר, "היא למקסם את התשואה, לא לחנך את השוק. המטרה לא צריכה להיות לצלוב אנשים אלא לייצר תשואה (...). אם יש דבר שלמדתי (...) בדיונים האלה על הסדרי החוב, זה שאנחנו לא יודעים לנהל או לפרק חברות".

עזיבת בכירים

תחת ניהולו של הדור השני, המשיכה החברה לחפש את דרכה בשוק רווי אתגרים ותחרות. בקרב המתחרים נוצר רושם מסוים שאי.בי.אי "קצת איבדה את הרעב", כהגדרתו של בכיר באחד מהם. העובדה שבית ההשקעות לא השתתף בחגיגת הקונסולידציה בענף (למעט פעולות יחידות קטנות) - מהלך כמעט מתחייב לאור הרגולציות המכבידות והתחרות - רק תרמה לכך.

מקורבים לחברה דוחים את הטענה ומציגים תמונה שונה בתכלית, של בית ההשקעות שדווקא רץ קדימה. בין היתר, לפי המקורבים, הוא מציע כיום סל מוצרים מגוון להפליא אפילו בפעילויות מסורתיות, כמו גמל, קרנות נאמנות וניהול תיקים שבו יש לו מוצרים אקטיביים, מוצרים פסיביים, וכן IRA (חשבון פנסיוני המנוהל על-ידי המשקיע, ה' מ'); בתחום הברוקראז', יש מוסדי ויש פרטי ויש גם פעילויות חדשניות, שלא לומר ייחודיות, כמו שתי קרנות השקעה אלטרנטיביות - האחת, עוסקת בנדל"ן בחו"ל באמצעות קרנות ריט, והשנייה - באשראי צרכני, שבתוך כשנה וחצי גייסו 1.3 מיליארד שקל. ויש את פעילות החיתום, ששם החברה הבת, פועלים-אי.בי.אי, נחשבת לגורם מוביל ובין היתר הייתה בחזית הנפקות האג"ח הטרנדיות של חברות הנדל"ן האמריקאיות בבורסה הישראלית.

"זה לשקוט על השמרים?" תוהה אותו הגורם? "למרות שמדובר בחברה בסדר גודל בינוני היא מציעה סל מוצרים רחב מאוד, כמו של חברות מסדר גודל הרבה יותר גדול. למרות שזה הבית הכי ותיק, בדינמיות הוא בחזית הראשונה. יש בארגון רוח יזמית והוא מצליח לבדל את עצמו ולהראות חשיבה מחוץ לקופסה".

אולם לעיתים, הרצון להציע סל מוצרים מגוון, גובה מחיר. כך, למשל, בפעילות הגמל, שאי.בי.אי הרחיבה לפני ארבע שנים עם רכישת פעילות הגמל של תמיר פישמן בהיקף של כ-500 מיליון שקל (שהצטרפה לפעילות קיימת של כ-1.8 מיליארד שקל בזמנו. ב-2016 ניהלה איי.בי.איי גמל 4.3 מיליארד שקל), היא רושמת הפסדים מתמשכים. למרות זאת, לא רק שההחלטה היא שלא להיפטר מהפעילות הזו, אלא שהנחת המוצא היא שמדובר בהשקעה לטווח ארוך. "זה לא שהעניין הזה לא על השולחן", אומרים גורמים מקורבים לחברה, "זה כל הזמן נדון. אבל בסוף, התחום הזה הוא אחד החשובים, ואין ספק שהוא יצמח, ובסופו של יום זה גם ירוויח. מעבר לזה, בהיבט התדמיתי זה לא תחום שאפשר לוותר עליו".

לעומת זאת, דווקא בתחום פופולרי אחר, חיסכון לכל ילד, החליטו באי.בי אי להישאר מחוץ למשחק. "זה תחום שהוא בעיקר יחצ"ני", טוען גורם מקורב לחברה. "שולי הרווח מאוד נמוכים, והמסקנה בחברה הייתה שבשל התשומות זה לא משתלם".

"השוק לוקח אותך לתחרות אגרסיבית", מוסיף אותו הגורם. "הרבה פעמים חברה מצליחה לגדול בלקוחות בפעילות מסוימת, ולמרות זאת היא ממשיכה להפסיד. זה מאוד מתסכל. אני חושב שבגמל הפעילות מפסידה בגלל בעיות של הענף ולא הניהול של בית ההשקעות".

גם בתחום קרנות הנאמנות ספגה החברה מכה בשנים האחרונות: ב-2012, כשהיו פדיונות גדולים בקרנות, אי.בי.אי, מבין כל בתי ההשקעות, ספגה את הפדיונות הגדולים ביותר, בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל. חלק מהפדיונות אמנם הוסטו לטובת קרנות כספיות, אך שם שולי הרווח מאוד נמוכים. נכון לרבעון השלישי של 2016, תחום הקרנות היה כ-23% מההכנסות של בית ההשקעות ו-8% מהרווח.

האם בהיקפים ובתנאים הללו יכול בית השקעות לשפר את הרווחיות שלו? "כל הענף הולך לקונסולידציה", אומר גורם בשוק. "אם שני ענקים כמו מיטב ודש התמזגו, מה יגידו אזובי הקיר? העובדה שאי.בי.אי לא התמזגו, הקשתה עליהם. ואני חושב שהם גם קצת השמינו בשנים האחרונות בכוח אדם. אולי היו צריכים קצת התייעלות".

ואכן, בשנים האחרונות צמח בית ההשקעות מהיקף כוח אדם של כ-250 עובדים, ל-370 עובדים כיום. חלק מזה, כמובן, הוא תוצאה של הרחבת הפעילות. אך חלק אחר, אומרים מקורבים לבית ההשקעות, נובע מכך שהנהלת בית ההשקעות "לא הייתה שלמה עם צמצום כוח אדם, או עם זה שאנשים ייפלטו החוצה כתוצאה ממיזוג, כפי שקורה במהלכים כאלה. זה גוף טוב מבחינה אנושית".

ואפרופו אנושית: בשלהי 2015 ולאורך השנה שעברה, אחרי תקופה יחסית רגועה, החל שוב גל עזיבות של בכירים בחברה. הרשימה ארוכה: עליה לניאדו, מנהלת משאבי אנוש בחברה; יאיר שני, מנהל ההשקעות הראשי בקרנות הנאמנות; עו"ד עידית עמיר, היועצת המשפטית ומזכירת החברה; רוני פילו, מנהל ההשקעות הראשי של חברת ניהול התיקים של אי.בי.אי (אמב"ן); אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר; קובי רוזין, מנהל פעילות הגמל; ובדצמבר האחרון, ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות בכיר. האם זהו צירוף מקרים בלבד, ששבעה בכירים הגיעו למיצוי בתקופה לא ארוכה יחסית?

גורמים מקורבים לחברה טוענים כי כל אחד מהעוזבים, ועניינו הוא. חלקם לפחות, עזבו לטובת הקמת פעילות חדשה. מעבר לזה, הם אומרים, באופן יחסי התחלופה באי.בי.אי נמוכה בהרבה בהשוואה לבתי השקעות אחרים. עליה לניאדו, שהקימה חברת השמה: "אי.בי.אי היא חברה מצוינת. נכון, הרבה אנשים עזבו בתקופה קצרה, אבל מנגד, תסתכלי כמה זמן כל אחד מהם עבד בחברה, ומדובר בשנים רבות. זה בהחלט לא אופייני לבתי ההשקעות, ששם התחלופה גבוהה". לדבריה מצטרף קוטישטנו, שעוזב בימים אלה לטובת הקמת פעילות עצמאית, ואומר: "אני מאוד אוהב את איי.בי.איי, ואני חושב שאפילו אתגעגע".

את הדברים מחזק גורם בשוק ההון: "בהפוך על הפוך, ככל שיש בבתי ההשקעות יותר כוח אדם איכותי, כך יהיו יותר עזיבות. יש שם כוח אדם איכותי, כך שאנשים שיש להם יכולת, עוזבים ומשקיעים בעצמם. אני לא חושב שהם משמרים פחות טוב מבתי השקעות אחרים. איי.בי.איי תמיד התאפיינו בכוח אדם טוב ומטבע הדברים, קשה לשמר כוח אדם טוב".

הנישה של לב

פעילות הברוקראז', בניצוחו של לב, היא אחת הפעילויות המרכזיות של איי.בי.איי, והיוותה כשליש מההכנסות. מומחיותו של לב היא אג"ח חו"ל ובתחום נעשתה פעילות רבה.

גורמים בשוק ההון מסבירים כי לאורך השנים האחרונות עלתה מאוד האטרקטיביות של שוק האג"ח בחו"ל. כיוון שהעיסוק בתחום לא היה נרחב בישראל, המעטים שעסקו בו, צברו ידע, היכרויות וקשרים בעלי משקל רב. לב היה אחד מהם.

"עופר תפס נישה", מסבירים בשוק. "הוא בין היחידים שמתמחים בתחום, והוא תפס סוג של בלעדיות ומומחיות. יש מעט מאוד אנשים שעוסקים בזה והביקוש עולה במאות אחוזים על ההיצע, כי הגופים המוסדיים יותר ויותר משקיעים בחו"ל". השכר, אגב, היה בהתאם: ב-2010, שנת השיא שלו, השתכר לב 8.7 מיליון שקל. מאז התכווץ שכרו כולל הבונוסים לאזור ה-3.5 מיליון שקל לשנה.

"הרווחים לבתי ההשקעות מהתחום הזה מאוד גדולים ולא שקופים", מסביר גורם בכיר בשוק ההון. "חלק ניכר מהמסחר באג"ח חו"ל נעשה 'מעבר לדלפק' (OTC), כך שהלקוח לא באמת יודע כמה הוא משלם עמלה והברוקרים לוקחים שם עמלות מאוד גבוהות".

"במידה מסוימת, העסק שעליו עופר לב אחראי", אומר גורם המכיר את בית ההשקעות, "ממש 'שייך לו'. ההתקשרויות מול הלקוחות הן שלו והם אוהבים אותו. כך בצד הלקוחות וכך בצד הגורמים שמהם הוא מביא את הסחורה. חברה בשוק ההון, זה אנשים, חד וחלק. במיוחד בתחום הזה, שעופר מתמחה בו, אג"ח חו"ל. זה פחות מומחיות פיננסית ויותר קשרים. זו פעילות שהיא תלוית אנשים, לא מכונת שיווק".

בשוק גם מסבירים, שהתחום הזה, באופן מיוחד, מאופיין בהרבה מאוד "תשוקה, תחרות ואמוציות". בכך, אולי, הם מנסים לתת הסבר, ולו חלקי, לאירוע שהתרחש לפני כשבועיים. כך או אחרת, תחת לב אי.בי.אי הייתה לאורך שנים הברוקר המועדף בישראל (לפי סקר שנעשה על ידי גלובס לפני כמה שנים), לפני דש ברוקראז' ולפני לידר שוקי הון.

בדוחות של אי.בי.אי הוסבר שכרו הגבוה של לב באופן הבא: "עופר הינו בעל ידע, מומחיות והיכרות עם השווקים הרלוונטיים, לרבות עם לקוחות מקומיים וזרים, בנקים וגופים זרים המנפיקים מוצרים פיננסיים. מידת ההשפעה של עופר על הפעילות בתחום זה ועל תוצאותיה העסקיות, רבה. תחום המסחר מחייב חדשנות, ייזום, פיתוח עסקי והתאמה למציאות העסקית המשתנה".

מה שעולה מהדברים הוא שעזיבתו של לב היא אבדה גדולה לאיי.בי.איי. "בסוף בסוף, הפעילות הזו היא פונקציה של אנשים. כשמישהו בכיר כזה הולך, מרגישים את זה", אומר גורם בכיר בשוק ההון.

מנגד, טוענים גורמים מקורבים לחברה כי בשנים האחרונות יש פעילות מכוונת להקטין את התלות בבעל תפקיד בודד. נכון לעכשיו, בחברה כפי הנראה לא מתכוונים להביא מחליף ללב, ועל-פי ההערכות, העבודה תיעשה מעתה ואילך באופן יותר צוותי.

הפיל שבחדר

בשנת 2005, הצטרף לבעלות על איי.בי.איי קובי אלכסנדר, שרכש כ-19% מהמניות. אלכסנדר היה אז מנכ"ל קומברס, ובאי.בי.אי היו משוכנעים שהם עושים עסקה מצוינת בצירופו לחברה, שכן העריכו שבזכותו יוכלו להשיג לקוחות מתחום ההייטק.

אלא שזמן קצר לאחר העסקה, אלכסנדר, שנחשד בעבירת בקדייטינג, נמלט לנמיביה, שם שהה עד לאחרונה, עת חזר לארה"ב והסגיר את עצמו במסגרת עסקת טיעון. בימים אלה צפוי להיגזר גזר דינו בבית משפט פדרלי בארה"ב.

השותפות עם עבריין נמלט, לא קשה לנחש, לא עשתה טוב לבית ההשקעות. זה התחיל עם כמה מקרים של גופים שונים בחו"ל שנמנעו מעשיית עסקאות מול אי.בי.אי על רקע זה. בהמשך, זה הגביל את פעילותה בחו"ל. כך, למשל, היא הייתה מנועה מפתיחת חשבונות ברוקר בארה"ב, ואולי גם במקומות נוספים בחו"ל. עוד פגיעה נרשמה כשעמדה על הפרק מכירתו של בית ההשקעות ללבייב. היוזמה ירדה מהשולחן כשהתחוור ללבייב, כי היותו שותף של אלכסנדר, עלולה לפגוע בעסקיו בארה"ב. "השלטונות בארצות-הברית הבהירו", מספר גורם בכיר בשוק, "שהם יראו בכל שותף של אלכסנדר, שותף לדבר עבירה".

גורמים מקורבים לחברה, טוענים שלא כצעקתה, וכי מדובר במגבלות שוליות, בעוד שבמבט כללי, השותפות לא הפריעה. מה עוד, שמלכתחילה אלכסנדר לא היה מעורב באופן כלשהו בניהול החברה, אלא היה רק שותף פסיבי.

למרות דבריהם, לאורך השנים נעשו ניסיונות, כולל לאחרונה, לקנות את אלכסנדר החוצה או להעביר את מניותיו לנאמנות. ככל הידוע, תג המחיר שדרש היה גבוה עד בלתי ריאלי.

לאן ממשיכה החברה מכאן? "בענף יש לא מעט קשיים", מסכמים גורמים בשוק ההון. "יש תחרות מטורפת והרווחיות יורדת. כשיש לך פיזור, אתה יכול להדביק את זה. בגוף קטן, זה יותר קשה. לזה תוסיפי עזיבות ואת העובדה שמדובר בחברה משפחתית - שזה אלמנט שמקשה על מיזוג - כך שהעתיד לא נראה פשוט".

מנגד, יש הטוענים כי למרות הכול, אי.בי.אי הצליחה לשמור על רלוונטיות ועל עדכניות באמצעות צמיחה אורגנית. "אי.בי.אי, בניגוד להרבה בתי השקעות, הצליח להמשיך להיות רלוונטי, בלי להתמזג כמו שעשו גופים אחרים. הוא לא מנסה לטפס בדירוג. זה תמיד היה גוף שטיפל בלקוחות ולא בריטייל של משקיעים, כשהוא מצליח לשמור על איכות יותר גבוהה מהגופים הגדולים. מנהלים אותו אנשים חיוביים ומוסריים. זה לא ארגון שמובל בצורה מאוד ברורה, אבל הם עושים בסדר. זה גוף שבגדול די מצליח לשמור על הייחודיות שלו ועל הרלוונטיות. לא הייתי ממהר להספיד אותו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988