הנקראות ביותר

הוועדה לבחירת שופטים מכונסת: סיכוי טוב לוילנר ואלרון

הוועדה מתכנסת הערב כדי להחליט מי יהיו הארבעה שיכהנו בערכאה השיפוטית העליונה ■ אולם, היעדר ההסכמה בין הפוליטיקאים לשופטים סביב מינויו של יוסף אלרון עלול להביא לפיצוץ הישיבה ולדחיית ההכרעה לסוף מארס

יוסף אלרון / צילום: דוברות בתי המשפט
יוסף אלרון / צילום: דוברות בתי המשפט

חברי הוועדה לבחירת שופטים בראשות שרת המשפטים, איילת שקד, מתכנסים עכשיו (ד') לישיבה מכרעת בניסיון להגיע להסכמה באשר לארבעת המועמדים שייבחרו לשיפוט בבית המשפט העליון. שופטי העליון החדשים שייבחרו היום, או בשבועות הקרובים, ימלאו את ארבע משרות השיפוט שיתפנו בעקבות פרישתם הצפויה לגמלאות במהלך 2017 של נשיאת העליון, מרים נאור, המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, והשופטים, סלים ג'ובראן, וצבי זילברטל (שהודיע על פרישה מוקדמת).

לקראת ההתכנסות, עדיין קיימת מחלוקת עזה בין הפוליטיקאים בוועדה - שקד, שר האוצר, משה כחלון, וחברי הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ונורית קורן (הליכוד) - המעוניינים מאוד במינויו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, לבין שלושת שופטי העליון בוועדה - נאור, ג'ובראן ורובינשטיין - המתנגדים לקידומו של אלרון. גורמים המקורבים לעבודת הוועדה אמרו היום ל"גלובס" כי פתרון "בעיית אלרון", הוא המפתח להסכמה באשר לכלל המועמדים.

אם לא תצליח הוועדה להגיע להסכמה היום, והסיכויים לכך אינם נמוכים, תידחה ההחלטה ל-21 במארס אז תתכנס הוועדה שוב, במידת הצורך. עם זאת, גם שופטי העליון וגם הפוליטיקאים חברי הוועדה, לא מעוניינים לדחות את ההחלטה, שכן המשמעות עלולה להיות החרפת הקונפליקט ביניהם וחזרה לסדר היום של הצעות חוק המהוות איום על מעמדם של שופטי העליון בוועדה, לגישתם, ובמרכזן הצעת החוק של ח"כ אילטוב, לביטול הרוב המיוחס של 7 חברי ועדה מתוך 9 הנדרש כיום כדי למנות שופט לעליון - עניין המעניק זכות וטו על המינויים לשופטי העליון (שלושה מתוך תשעה).

השר יריב לוין נגד בג"ץ: "הגיע הזמן לעשות שינוי במערכת המשפט"

loading

קונצזוס על וילנר

שבעת השמות המובילים במירוץ לאיוש תפקידי השיפוט המתפנים בערכאה העליונה הם של יעל וילנר, שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה; יוסף אלרון, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה; ג'ורג' קרא, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב; שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מינץ ורם וינוגרד; שופט המחוזי בחיפה, רון סוקול; וכונס הנכסים הרשמי לשעבר, פרופ' דוד האן. מועמדים נוספים שסיכוייהם נמוכים יותר, אך הם עשויים להיבחר בקונסטלציה מסוימת, הם שופטת המחוזי בירושלים, נאווה בן-אור; פרופ' גדעון (גידי) ספיר מאוניברסיטת בר-אילן; רות רונן, שופטת המחוזי בת"א; ומנחם פינקלשטיין שופט המחוזי בלוד.

השופטת וילנר נחשבת למועמדת שמקובלת על כל חברי הוועדה. ראשית, הוועדה מעוניינת למנות לפחות אישה אחת לעליון. שנית, וילנר מקובלת על שופטי העליון בוועדה, בין היתר, בזכות הרקע המקצועי שלה - היא למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כמו רבים משופטי העליון לדורותיהם, והיא התמחתה אצל השופט ד"ר משה בייסקי בביהמ"ש העליון ואצל נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס, דורית בייניש, כשזו הייתה פרקליטת המדינה.

וילנר היא גם ידידתו הקרובה של שופט העליון, יצחק עמית, מהימים שבהם השניים עבדו בצמידות בבית המשפט המחוזי בחיפה, וחשוב מכול: קיימת תמימות דעים שוילנר היא שופטת מקצועית, משפטנית מעולה, ובעלת מזג שיפוטי.

מועמדותה של וילנר מקובלת גם על שרת המשפטים שקד, בעיקר בשל הרקע הביוגרפי שממנו היא הגיעה. וילנר היא דתייה המשתייכת לציבור הדתי-לאומי. סבה, יצחק וילנר, היה חתן פרס ישראל לספרות תורנית, ואביה, ד"ר נחום אריאלי, היה שותף למייסדי גוש אמונים. דודה של וילנר הוא מרדכי אילן, שהיה בעבר ראש אבות בתי הדין הרבני בתל-אביב. שקד רוצה לסמן את וילנר כשופטת "שמרנית", אבל אם וילנר אכן תמונה לעליון, היא עלולה להתאכזב.

הקרב על אלרון

נשיא המחוזי בחיפה, השופט אלרון, כפי שכבר כתבנו יותר מפעם אחת, הוא המועמד המועדף על שר האוצר, כחלון, ועל לשכת עורכי-הדין. אלרון מיודד עם כחלון מימי בחרותם בחיפה תחתית והוא מקורב מאוד ליו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, ומשמש כיו"ר ועדת הבחינות של הלשכה. גם השרה שקד תומכת באלרון, שכן הוא נחשב שופט שמרני ולא אקטיביסטי. גם מוצאו המזרחי של אלרון שמשפחתו הגיעה מעירק, משחק לטובתו. לשקד - שאביה, מנשה, הוא יליד עירק - וגם לכחלון ולחברי ועדה אחרים, חשוב הייצוג המזרחי בעליון.

מנגד, שופטי העליון בהווה ובעבר - ובראשם הנשיאה הבאה, אסתר חיות, וכן השופט יצחק עמית ונשיאת העליון בדימוס, ביניש - מתנגדים נחרצות למינויו של אלרון. מי שמנהלים מאחורי הקלעים מאבק עיקש נגד מינוי אלרון הם השופטים חיות ועמית - האחרון עבד עם אלרון במחוזי בחיפה. שופטי העליון סבורים כי לאלרון אין את שיעור הקומה המשפטי כדי להיות שופט בעליון - או כהגדרתם, אלרון "לא קורץ" מהחומרים המתאימים לשיפוט בעליון.

השופטים מעוניינים לקדם תחת מועמדותו של אלרון את זו של השופט רון סוקול, שמכהן כשופט מחוזי בחיפה. סוקול סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית והתמחה בעליון אצל השופט שלמה לוין. סוקול נשוי לבתו של תיאודור אור, שופט העליון בדימוס.

"דיל" קרא-כבוב

בכל הנוגע לשופט שימונה לעליון על "הטיקט הערבי", צפויה להתגבש הסכמה בוועדה לבחירת שופטים סביב מועמדותו של שופט המחוזי בתל-אביב, ג'ורג' קרא, שהוא ערבי-נוצרי. השופט ג'ובראן, ערבי-נוצרי גם הוא, דוחף את מינוי קרא לעליון, וגם הנשיאה נאור והשופט רובינשטיין תומכים בו.

לפי ה"דיל" המתגבש, קרא בן ה-66 שישב בין היתר בראש ההרכב שהרשיע את נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, באונס, ימונה לעליון בסבב הנוכחי; ובעוד ארבע שנים, כשקרא יפרוש לגמלאות, ימונה השופט הערבי-מוסלמי חאלד כבוב מביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. כבוב הוא בן 61, ואם אכן ימונה אחרי פרישתו של קרא יהיה לו אופק כהונה של חמש שנים בערכאה העליונה.

נציג למתנחלים

השופט דוד מינץ מגיע מהציבור הדתי לאומי ואף הוסמך בעבר לרבנות. מינץ שמתגורר בהתנחלות "דולב" הסמוכה לרמאללה, נחשב שופט שמרן ששקד מעוניינת בקידומו.

מינץ התמחה במשפטים בביהמ"ש העליון וסיים בהצטיינות לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא משמש כמרצה לדיני חדלות פירעון באוניברסיטה העברית ולפני כחודש קיבל תואר דוקטור למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים בנושא "השפעת הכניסה להליך חדלות פירעון על צדדים שלישיים הקשורים לחייב".

בוגר הישיבות בדרך לעליון?

השופט רם וינוגרד הוא בוגר ישיבת "נתיב מאיר" ו"הר עציון". וינוגרד הוא יליד ארה"ב, אך עלה לארץ כתינוק. הוא הוסמך לרבנות במסגרת לימודיו בישיבת "הגוש", ולאחר מכן פנה לאקדמיה, שם סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית.

גם וינוגרד התמחה בעליון, ולאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. במשך כעשור שימש כמרצה באוניברסיטה העברית ובמכללה האקדמית למשפטים בר"ג, עד שמונה לשופט שלום בירושלים. בשנת 2012 מונה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

הכנ"ר לשעבר ימונה לעליון?

דוד האן שימש עד לאחרונה ככונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר). האן היה מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן לדיני תאגידים ולדיני חדלות פירעון. האן נחשב חוקר חלוץ בישראל בתחום חדלות פירעון. הוא חיבר את הספר "דיני חדלות פירעון" ומחברם של מאמרים רבים בישראל ובחו"ל בתחומי התמחותו.

האן נולד בתל-אביב, ומתגורר באורנית. הוא נשוי לאפי, אב ל-5 ילדים. האן הוא בנו של אריה האן, מזכיר הכנסת המיתולוגי.

פחתו סיכויו של ספיר

השם הטעון ביותר ברשימת המועמדים, מלבדו של אלרון, הוא של פרופ' גדעון (גידי) ספיר. ספיר, מועמדה המובהק של השרה שקד לעליון, גם הוא בוגר ישיבת הגוש וגם הוא מוסמך לרבנות. את התואר הראשון שלו השלים באוניברסיטת בר-אילן, והתמחה אצל השופטת בדימוס, דליה דורנר. את התארים השני והשלישי השלים באוניברסיטת נורת'ווסטרן.

ספיר נמנה עם המתנגדים הבולטים למהפכה החוקתית של אהרון ברק, ונחשב ל'סדין אדום' אצל שופטי העליון בוועדה. לאחרונה כשל ספיר בלשונו כשכינה בהופיעו בפני ועדת המשנה לבחירת שופטים את העולים "מהגרים", ואת הערבים "ילידים", כפי שנחשף ב"ישראל היום". לפי ההערכות, בשל הופעה זו של ספיר בוועדה, פחתו סיכוייו להגיע לעליון אך הם עדיין קיימים.

פורום שרי הממשלה לשעבר: "הרמה המקצועית היא השיקול העיקרי"

פורום של שרי ממשלה לשעבר, מהמפד"ל ועד מרצ, לחברי הוועדה לבחירת שופטים "לשים בראש סדר העדיפויות את רמתם המקצועית של השופטים; ולכבד את הנוהג לשיריון נציג אופוזיציה בוועדה לקראת ישיבת הוועדה לבחירת שופטים.

12 שרים לשעבר - בהם שני שרי משפטים לשעבר - החברים בפורום השרים לשעבר, הפועל במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, העבירו בפנייתם את המסרים הבאים: השיקול הראשון בבחירת השופטים חייב להיות רמתם המקצועית; שיקוף פניה של החברה הישראלית הוא שיקול מרכזי, ובתנאי שלא יבוא על חשבון רמתם המשפטית של המתמנים. הפורום גם קורא לכנסת להמשיך בנוהג אשר לפיו אחד מחברי ועדת הבחירה הוא נציג האופוזיציה.

רשימת החותמים המלאה על המכתב: יוסי ביילין (לשעבר שר המשפטים), מאיר שטרית (לשעבר שר המשפטים), יורם ארידור, אופיר פינס, שאול יהלום (לשעבר חבר הוועדה לבחירת שופטים), אפי איתם, מיכאל מלכיאור, רן כהן, אורית נוקד (לשעבר חברת הוועדה), רוני מילוא, אילן שלגי ואברהם פורז.

שופטים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות