ההוצאות הצבאיות והביטחוניות של ישראל הסתכמו ב-2015 ב-17.5 מיליארד דולר, והיא נמצאת במקום ה-16 ברשימת 25 המדינות עם ההוצאות הצבאיות הגדולות בעולם - כך עולה מהדוח השנתי של פירמת הייעוץ ורואי החשבון העולמית דלויט. בדירוג לפי הוצאה צבאית כאחוז מהתמ"ג, ישראל נמצאת במקום השישי: 5.4% ב-2015 בהשוואה ל-5.2% ב-2014, אז דורגה במקום השביעי.
לפי האנליסטים של הפירמה, ישראל הגדילה בשנת 2015 את ההוצאות הביטחוניות והצבאיות שלה ביותר מ-1.5 מיליארד דולר בהשוואה לשנת 2014, שבה הוצאותיה הצבאיות הסתכמו ב-15.9 מיליארד דולר. באותה שנה ישראל דורגה בידי דלויט במקום ה-17 ברשימת המדינות שהוצאותיהן הצבאיות הן הגדולות בעולם.
ארה"ב הוציאה ב-2015 לא פחות מ-595 מיליארד דולר על ביטחון וצבא, והיא המדינה המובילה ברשימה. במקום השני, בפער אדיר, נמצאת סין, שהוציאה לפי דלויט באותה שנה 214.5 מיליארד דולר. במקום השלישי נמצאת רוסיה, עם הוצאות צבאיות של כ-91 מיליארד דולר ב-2015, במקום הרביעי סעודיה (85.4 מיליארד דולר) ובמקום החמישי צרפת (60.7 מיליארד דולר).
בראש רשימת המדינות המובילות בהוצאותיהן על ביטחון וצבא כאחוז מהתמ"ג נמצאת, כמו ברשימות משנים קודמות, עומאן, שהגדילה ב-2015 את הוצאותיה בתחומים אלה מתוך התמ"ג שלה ל-16.2%. במקום השני נמצאת דרום סודן (13.8%), במקום השלישי סעודיה (13.7%), במקום הרביעי עיראק (9.1%), במקום החמישי אלג'יריה (6.2%) וישראל ורוסיה במקומות 6 ו-7 עם 5.4%.
ההזדמנות לחברות הישראליות
הסקירה של דלויט העולמית כוללת גם ניתוח של ביצועי 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם אל מול האסטרטגיות העסקיות שלפיהן פעלו עד השנים האחרונות. ראש מגזר התעשייה והמסחר בדלויט ישראל, אלי תדהר, אומר שחברות שהתאימו עצמן לשינויים שחלו בשווקים בתוך אימוץ אסטרטגיות חדשות ומודלים חדשניים, השיאו תשואות פי 7 מחברות שנצמדו לאסטרטגיות ישנות ו"המשיכו לרוץ מהר כדי להישאר באותו המקום", כדבריו.
"מדובר בשינויי אסטרטגיה, כמו פריסה גיאוגרפית מחודשת של פעילות, הרחבה והתאמה של פורטפוליו המוצרים, תהליכים של מיזוגים, רכישות וקונסולידציה ועוד. מהירות התגובה לשווקים מצד החברות משתנה, ושוק שמוכר לחברה שפועלת בו שנים ארוכות משתנה בגלל כניסתם של שחקנים חדשים, כמו אלה שמגיעים מאזורים שעד כה היו רגילים לרכוש טכנולוגיות, כמו מברזיל ומסין. כעת הם הולכים ומרחיבים את מעורבותם ביותר שווקים ברחבי העולם. חברות שהיו רגילות למצוא במקומות האלה שחקנים מסורתיים מוצאים כעת גם שחקנים מאותם אזורים", אמר.
לדברי תדהר, גם חברות צעירות שמובילות חדשנות ומציעות פתרונות מבוססי שירות משנות את כללי המשחק בשווקים אלה ומעמידות את החברות הוותיקות בפני הצורך להתאים אסטרטגיות רלוונטיות ומודלים עסקיים חדשים.
לפי תדהר, השינויים בממשל האמריקאי ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות יוצרים הזדמנות לחברות הביטחוניות הישראליות: "תוכנית הקיצוצים שהוביל ממשל אובמה הופסקה וממשל טראמפ מקדם השקעות חדשות בביטחון. עבור התעשיות הישראליות זו הזדמנות", אמר.
תדהר התייחס גם לשינויים הצפויים בשנים הקרובות במדיניות הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, כך שישראל לא תוכל להמיר כרבע מכספי הסיוע מדולר לשקל ומאמצע העשור הבא תידרש למצות את כל כספי הסיוע ברכש מחברות אמריקאיות בלבד. "מדובר בשינוי שדורש מהתעשייה הישראלית לגבש אסטרטגיה שתשלב ותכלול יותר פעילות בחו"ל, בתוך הרחבה של שיתופי הפעולה והשותפויות האסטרטגיות עם חברות אחרות לשימור הצמיחה שלהן. יהיה נכון להסתכל על הדברים כהזדמנות, ופחות כאיום. התעשייה הישראלית הייתה מוגבלת בשוק האמריקאי בגלל המרחק הגיאוגרפי וכעת, עם הפלטפורמות החדשות שנוצרות, יש לחברות הישראליות גישה למדינה שמחזיקה בתקציב הביטחון הגדול ביותר בעולם, וזאת בתקופה שנראה כי ארה"ב גם נותנת רוח גבית חזקה לישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
