ביהמ"ש: בנק רשאי לסגור חשבון ללקוח שרב עם עובדי הסניף

עו"ד ד"ר שמואל סעדיה רב עם עובדי מזרחי-טפחות - ובתגובה הבנק סגר את חשבונו ■ ביהמ"ש קיבל את גרסת הבנק: "אין לאלץ עובדים לתת שירות עת הם מרגישים מאוימים"

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

בנק רשאי לסגור חשבון ללקוח שהתנהג בצורה לא נאותה ולא הולמת כלפי עובדי הבנק ומנהליו והביע בהם חוסר אמון מוחלט - כך קבעה לאחרונה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חנה פלינר. ככל הידוע, מדובר בהחלטה נדירה, שבה בית משפט מאפשר לבנק לסגור חשבון ללקוח שלא מטעמים של חובות או הלבנת הון.

ההחלטה העקרונית, שחמקה עד כה מתחת לרדאר של התקשורת, התקבלה במסגרת סכסוך שהתגלה בין בנק מזרחי-טפחות, וליתר דיוק בין מנהלי סניף אל-על של מזרחי-טפחות בתל-אביב, לבין עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, שהחזיק חשבונות עסקיים בסניף זה.

האירוע שבעטיו הגיעה מערכת היחסים בין עו"ד סעדיה לבין הבנק לסכסוך משפטי התרחש ב-27 בנובמבר 2016. במועד זה הגיע סעדיה, עורך דין ותיק ומוכר, בעל משרד עורכי דין בתל-אביב, עם עורך דין נוסף ממשרדו לסניף מזרחי-טפחות לצורך חתימה על מסמכים ופתיחת חשבון נוסף.

סעדיה טען כי הם המתינו לקבלת שירות במשך שעה, ומשלא נענו, הם ניגשו אל דלתה של מנהלת הסניף, דורית לוז, כשלטענתם הדלת הייתה פתוחה (לוז והבנק טענו אחרת). זאת, כדי להסביר את מצוקתם.

סעדיה טען כי בשלב זה הגיע עובד נוסף של הבנק למקום והחל לצעוק ולקלל אותו, באומרו בין היתר: "אתה בכלל לא עורך דין, תעוף מפה, אפס", תוך שהוא דוחף אותו מהחדר. נוכח האירוע הגיע איש ביטחון של הבנק למקום וכוחות משטרה.

למחרת היום שיגר סעדיה מכתב תלונה למנכ"ל מזרחי-טפחות. בתגובה שיגר הבנק לסעדיה מכתב מטעמו, שבמסגרתו התבקש סעדיה לסגור את חשבונותיו בבנק, לכסות יתרת חובה ולהחזיר את פנקסי הצ'קים וכרטיסי האשראי.

במכתב נימק נציג הבנק את ההחלטה לסגירת החשבונות, בין היתר, כך: "התבטאויותיך כלפי פקידים בסניף, המהומות שאתה מחולל לעתים ואופן ניהול החשבון על-ידך הופכים את נכונותנו לעבוד איתך לבלתי אפשרית. אין זה מקובל כי לקוח ינהג כך, יטריד פקידים בצורה זו בה אתה נוהג לעשות ובתדירות בה אתה עושה זאת".

"לא אתן לכם מנוחה"

בתגובה לדרישות הבנק, הגיש עו"ד סעדיה עתירה לבית המשפט, שבמסגרתה ביקש להוציא צו מניעה שיאסור על מזרחי-טפחות לסגור את חשבונו, וצו שיאסור על הבנק לחדול מלהעניק לו שירותים בנקאיים שוטפים. בנוסף, סעדיה ביקש מבית המשפט כי יחייב את הבנק להפקיד צ'ק בנקאי שלו על-סך 200 אלף שקל לחשבון העסקי שלו. לבסוף ביקש סעדיה לחייב את אנשי הבנק להציג צילומים של מצלמות הבנק מהעימות שהתרחש בינו לבין עובדי הבנק, שבעקבותיו הוחלט לסגור את חשבונו.

באמצעות עורכי הדין ישראל בכר ומיטל מזוז ממשרד גרנות ושות', דחו הבנק ומנהלי הסניף התל-אביבי את טענותיו של סעדיה. הבנק צייר תמונה שונה לחלוטין מזו שצייר עורך הדין באשר להתנהלותו ביום קרות האירוע ובכלל. לשיטתם, במהלך התקופה בה ניהל סעדיה את החשבון בסניף הבנק, הוא נודע כלקוח בעייתי ומטריד, מציק ואף מעליב את עובדי הסניף.

כך למשל, טען הבנק כי סעדיה התבטא כלפי עובדי הבנק באמירות מבזות, כגון: "'פישרית' קטנה לא תטפל לי בחשבון", "את לא יודעת לעבוד", "איך אתם מחזיקים אחת כזאת" ועוד.

באשר לאירועים שהובילו לפיצוץ מערכת היחסים בין הצדדים ולסגירת חשבונו של סעדיה, טען הבנק כי למרות שלסעדיה ולעורך הדין שהגיע עמו לבנק הוסבר כי לא ניתן לפתוח להם חשבון נאמנות בנוסף לחשבון העסקי, מאחר שחסרים מסמכים מתאימים - התפרץ סעדיה לישיבה בחדרה של מנהלת הסניף, תוך שהוא וחברו צועקים ומשתוללים.

לדברי הבנק, עובדי הסניף מנעו את התנהלותה של הישיבה אצל מנהלת הסניף, אך גם לאחר שסעדיה הוצא מהחדר, הוא סירב לעזוב את המקום, תוך שהוא צועק: "אני אבוא כל יום ואטריד אתכם בכל נושא. לא אתן לכם מנוחה. כל יום תראו אותי בסניף".

לטענת הבנק ומנהלי הסניף, רק לאחר שהוזמנה המשטרה, ולאחר ששוחח עם השוטרים, הסכים סעדיה לעזוב את הסניף. לדברי הבנק, נוכח האירוע הגישו שישה מעובדיו תלונות במשטרה נגד סעדיה בגין איומים, הסגת גבול, ותקיפה.

הבנק ציין כי נוכח האלימות והמילולית והפיזית של סעדיה כלפי עובדי הסניף, הוחלט לפעול לסגירה יזומה של חשבונותיו, כשלדבריו מדובר בהחלטה סבירה בנסיבות העניין.

"הבנק לא נהג בחופזה"

בית המשפט המחוזי דחה את בקשותיו של סעדיה ואיפשר את סגירת חשבונותיו על-ידי בנק מזרחי-טפחות. "שוכנעתי על-סמך הראיות... כי אכן התנהלותו של עו"ד סעדיה, הן לפני האירוע המדובר, הן במהלכו והן לאחריו, מצדיקה את סגירת החשבון", קבעה השופטת פלינר, שהזכירה כי סגירת חשבון היא בניגוד לאינטרס הכלכלי של בנק. "שאיפתו של בנק היא למקסם את לקוחותיו. סבורה אני כי הבנק לא נהג בחופזה כלפי סעדיה ובחר להבליג על התנהלותו, כפי שמשתקפת במוצגים ובעדויות; וסבורה אני כאמור כי הבנק היה רשאי להביא את היחסים לידי סיום, מבלי להמתין לבדיקה של נציב התלונות של הבנק".

באשר לעימות המרכזי שהתרחש בין סעדיה לבין פקידי הבנק, כתבה השופטת כי "סבורה אני כי יש להעדיף את גרסת הבנק ועובדיו לאירועים, ולקבוע כי סעדיה אכן התפרץ לישיבת ההנהלה, דרש לקבל שירות 'כאן ועכשיו', התפתח דין ודברים בין סעדיה לעובדי הבנק, בסיומו הוזמנה המשטרה".

לדברי בית המשפט, די במסכת האירועים המתוארת כדי לקבוע כי סירוב הבנק לתת שירות לסעדיה הוא סירוב סביר. "איני סבורה כי יש לאלץ עובדים לתת שירות ללקוח עת הם מרגישים מאוימים, וכשמדובר בדפוס התנהגות החוזר על עצמו", קבע בית המשפט. "על-מנת לנהל יחסים תקינים של בנק-לקוח, הכרחי שהלקוח ייתן את אמונו בבנק ובעובדיו, שכן אלה שליחיו. אם מראש מצהיר לקוח כי אין לו כל אמון שכזה, והוא עצמו מבצע כלפי הבנק ועובדיו עבירות, וביניהן סחיטה באיומים - הכיצד ניתן לאכוף את המשך מתן השירות בנסיבות אלה?".

על-מנת לאפשר לסעדיה זמן התארגנות נוסף, פסקה השופטת כי הבנק רשאי לסגור את חשבונו רק בעוד חודש - החל מ-2 באפריל. כמו כן, השופטת חייבה את עו"ד סעדיה לשלם לבנק הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.