בג"ץ: להכין תוך 60 יום מסמך המפרט את ההגנה על החופים

מדובר במסמך שישווה את ההגנות לחופים מפני בנייה בהשוואה לתוכנית המתאר הישנה (תמ"א 13) והתוכנית החדשה (פרק החופים בתמ"א 1) ■ באדם טבע ודין טוענים כי התוכנית החדשה מפחיתה את ההגנה על החופים

בית משפט / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בית משפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מינהל התכנון יכין מסמך מפורט בו יפורטו שטחי החופים שזכו להגנה תכנונית בתמ"א 13 אל מול השטחים שמקבלים הגנה במסגרת השינויי שנעשה בתמ"א 1, כך קבע בג"ץ בעקבות עתירה שהוגשה בנושא על ידי אדם טבע ודין. עוד קבעו שופטי בגצ כי על מנהל התכנון להכין מסמך דומה המתייחס גם לשטחי התיירות ולשינוי בין שתי התוכניות השונות. שופטי בג"ץ הקציבו למינהל התכנון באוצר 60 יום לפרסום המסמך. בכך קיבלו שופטי בג"ץ את עמדת 'אדם טבע ודין' בעתירה.

"תכנית מתאר ארצית אינה רק ספר עב כרס שינוח על מדפי משרדים, אלא תנ"ך לבניין הארץ לאורך עשרות שנים", כך כתבו שופטי בג"ץ, "דומה שאין חולק, כי הרעיון של תמ"א 1, תוכנית מתאר ארצית אינטגרטיבית, הוא מבורך שלעצמו, אך שמייד מתבקשת ההערה, כי הדברים תלויים בתרגום המחשבה הטובה לכלל מעשה".

נזכיר כי תמ"א 1 היא תוכנית מתאר ארצית ייחודית במסגרתה אוחדו כמעט כל תוכניות המיתאר הארציות לתוכנית אחת כוללנית. במסגרת הכנת התוכנית טענו באדם טבע ודין כי שינוי תמ"א 13 (תוכנית המתאר הארצית שהתייחסה לחופי ישראל), ושילובה בתמ"א 1 במסגרת פרק החופים, כללה הפחתה בהגנות על החופים.

עוד טענו אדם טבע ודין בעתירה כי נפלו פגמים שונים בהליך הכנת פרק החופים בתמ"א 1, ובראשם הפגיעה הקשה המוצעת בהגנה על החופים יחסית לזו שקיימת היום בתמ"א 13. בנושא זה קבעו שופטי בג"ץ כי טענות הצדדים שמורות להם.

תמ"א 13 חלה על רצועה של כ-200 אלף דונם שמעל מחציתם שטחים מוגנים מפני פיתוח והיא אוסרת על בנייה בתחום מאה מטר מקו המים וכן מגדירה רצועת חוף מוגנת מפיתוח מעבר לתחום המאה מטר. לדברי עו"ד אלי בן-ארי, היועמ"ש של 'אדם טבע ודין' שכתב את העתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא, במסגרת השינוי שקידמו במינהל התכנון, תמ"א 13 צפויה להשתנות באופן מהותי כך שלפחות 20 אלף דונם, של שטח מוגן ערכי במקומות שונים, לא יכללו במסגרת השטח המוגן בפרק החופים החדש. אזורי התיירות, בהם נאסרו לגמרי שימושים לא תיירותיים, ייעלמו לגמרי, כאשר חלקם יוחלפו בסימבולים, המאפשרים בניה באוזר זה לצרכי תיירות, אך שאינם מונעים שימושים אחרים. כך כאמור נטען על ידי אדם טבע ודין.

כעת, לאחר שבג"ץ חייב את מינהל התכנון לכתוב מסמך מפורט שישווה בין שתי התוכניות, יהיה ניתן לאמוד את היקף הפגיעה בשטחים הפתוחים והאם הוא אכן משמעותי כפי שנטען על ידי אדם טבע ודין בעתירתם.

"מדובר בפסק דין חשוב של בג"ץ, שמזכיר למקבלי ההחלטות במועצה הארצית כי החופים הם נכס ציבורי שהם מופקדים לשמור עליו לטובת הציבור כולו", כך אמר היום עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין'. "בג"ץ כותב באופן מפורש כי יש להאזין להערות 'אדם טבע ודין' בתשומת לב, ואנו תקווה כי הדברים יחלחלו אל מוסדות התכנון. פסק הדין למעשה מאפשר דיון מחודש על בסיס נתונים עובדתיים מדויקים בפרק החופים, דבר שלא נעשה עד כה, ו'אדם טבע ודין' תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה, במטרה להבטיח את שמירת החופים עבורנו ועבור הדורות הבאים".

ממנהל התכנון נמסר בתגובה: "פרק החופים בתמ"א 1 מיטיב עם הציבור הרחב ומבטיח את השמירה על חוף הים כמשאב יקר לציבור, כולל שמירה על ערכים אקולוגים, ערכי טבע, נוף ועוד. בית המשפט העליון החליט שלא להיענות לבקשת אדם טבע ודין והשאיר את פרק החופים בתמ"א 1. בנוסף, בהסכמת נציגי המדינה הוחלט כי יועבר לגורמים הרלבנטיים מסמך המפרט את היקף השטחים הפתוחים בעורף החוף ושטחי התיירות אשר סומנו בתמ"א 13 ,לפני למעלה מ-30 שנה, ואינם מסומנים בתמ"א 1."