תוכניות האוצר ל-2017-2018: דמי הניהול בפנסיה ימשיכו לקטון

באוצר וברשות שוק ההון מסמנים 'וי' על היעד של הפחתת דמי הניהול בפנסיה ■ מה הן המשימות הפנסיוניות של הממשלה לשנתיים הקרובות ■ דמי ניהול – כל מה שצריך לדעת

דורית סלינגר/ צילום:חן גלילי
דורית סלינגר/ צילום:חן גלילי

לפני ימים אחדים פרסמו משרדי הממשלה את תוכניות העבודה שלהם לשנים 2017-2018, ובמסגרת זו חלקו עם הציבור כמה מהיעדים המרכזיים שלהם, כולל מטרות כמותיות וניתנות למדידה. מדובר בנתונים שמתפרסמים זה זמן, הולכים והופכים ברורים יותר משנה לשנה ומספקים עוד אמצעי חשוב לבחינת תפקוד הממשלה בשורת תחומים שהיא עצמה הציבה כמטרה.

מה מגלים לנו היעדים והתוכניות של משרד האוצר ושל רשות שוק ההון, בכמה מהנושאים הבוערים בתחום החיסכון הפנסיוני של הציבור? שמבחינת האוצר יש עוד מקום להפחתה של דמי הניהול שמשלם הציבור בישראל לגופים המוסדיים, ובראשם קרנות הפנסיה, הזולות יחסית לשתי החלופות האחרות בשוק החיסכון לטווח ארוך - קופות הגמל וביטוחי המנהלים. עוד אנו לומדים שאולי השנה יפתור האוצר סוף סוף את הפלונטר שפוגע בציבור החוסכים כבר שנים רבות, ושהאוצר עצמו נמנע מלטפל בו כבר כמה שנים, בגלל חשש מפגיעה תדמיתית, ושהסעד שאליו הוא מכוון נמצא בשינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות.

נתחיל מהיעדים המרכזיים בתחום הפנסיוני של האוצר, בראשות השר משה כחלון וסגנו יצחק כהן, ושל רשות שוק ההון, בראשות דורית סלינגר, לשנתיים הקרובות. תוכנית העבודה של האוצר לשנים 2017-2018 כוללת כמה משימות מרכזיות: פרסום תקנות לשינוי הקצאה של אג"ח מיועדות; פרסום תקנות לניוד פנסיונרים; וקיצור לוחות הזמנים בניוד. לגבי שני הנושאים הראשונים, באוצר וברשות אף מתחייבים למדדי תפוקה, שלפיהם ישלימו את המהלכים עד דצמבר 2017.

בעניין זה נזכיר את תוכניות העבודה של הממשלה לשנת 2016, אז כלל משרד האוצר בין המשימות המרכזיות שלו גם את היעד הבא: יישום הרפורמה באג"ח המיועדות. מדובר במהלך חשוב שנראה שעדיין רחוק מהשלמה, ושבאוצר דחו את השלמתו לסוף השנה הנוכחית (לפי שעה), לאחר שבתוכניות לשנת 2016 יעד התפוקה להשלמת המהלך נקבע על דצמבר 2016. זה לא קרה.

לאחרונה אף ציינו זאת בכתבה שבה התמקדנו בכך שבינואר 2016 חגג משרד האוצר את כך, ש"צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר ממליץ: פנסיונרים יקבלו הגנה בשיעור של 60% באמצעות אג"ח מיועדות", ושמאז לא קרה כלום.

כך נמשך המצב הבעייתי בשוק הפנסיוני, שבמסגרתו הבלגאן עדיין חוגג, ומבוגרים רבים נפגעים מהמצב בשוק, היות שאינם יכולים לעבור מקרן אחת לאחרת לקראת גיל הפרישה. גם החוסכים הצעירים יותר ממשיכים להיפגע, מכך שהם מסבסדים את המבוגרים, ומאבדים מהחיסכון שלהם כדי לתת לפורשים קצבה גבוהה מזו שאמורה להיות להם על פי הריביות האמיתיות ששוררות בשווקים (בעיית הריבית התחשיבית). ומדוע שינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות קשור לבעיות האמורות לעיל? משום ששינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות הנו חלק מרכזי מהפתרון של האוצר לבעיית הריבית התחשיבית, בכך שייתן למבוגרים רכיב חיסכון בריבית קבועה וגבוהה, שתקטין את השפעת בעיית הריבית התחשיבית (שיתרתה תטופל באופן אחר).

מנמיכים את היעד לפנסיה לעצמאים

נקווה שהאוצר יפתור כבר את הסוגיה הבוערת הזו, שכל הציבור מחכה לפתרונה (גם אם אינו מודע למורכבותה), ושהיא לא תהפוך למשימה ישנה שחוזרת בתוכניות העבודה לשנים עתידיות.

אבל מול זאת, האוצר ורשות שוק ההון מסמנים 'וי' על יעד אסטרטגי אחר שלהם זה שנים: הוזלת החיסכון הפנסיוני, כולל החיסכון בקרנות הפנסיה, וזאת למרות שהם שינו את אופן הדיווח מהתוכניות הקודמות (מה שפוגע במידת מה ביכולת לבחון איך עמדו ביעד הקודם לגבי ביטוחי המנהלים והגמל). אבל הצלחה - יש.

מדוע? אחד היעדים המרכזיים של האוצר הנו הפחתת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. בפנסיה, שהנה האפיק הצומח ביותר בשוק זה, מדובר במגמה קיימת זה שנים, שהשפיעה על מאות אלפי ישראלים אם לא למעלה מכך. כך, בעוד שבשנת 2008 שילם הציבור על ניהול קרן הפנסיה שלו דמי ניהול ממוצעים של 4.44% מהפרמיה השוטפת ושל 0.4% מהצבירה שלו, הרי שבסוף 2016 דובר כבר על רמה של 2.85% מהפרמיה ושל 0.26% מהצבירה.

עתה באוצר וברשות שוק ההון, שהשיקו בשנה שעברה את קרנות הפנסיה ברירת מחדל - שמטרתן להוביל לעוד הורדה - מבהירים שמבחינתם ההורדה לא הושלמה ויש עוד מקום להנחה לציבור, גם אם רוב ההנחה כבר מאחורינו. וזאת מדוע? עתה הם נוקבים ביעדים ברורים לדמי הניהול בפנסיה: 2.6% מההפקדות ו-0.25% מהצבירה בסוף 2017, ו-2.5% מההפקדות ו-0.24% מהצבירה בסוף 2018.

כמו כן, באוצר מצפים להפחתה במספר העמיתים הלא פעילים בשוק הפנסיה, מ-2.3 מיליון חשבונות נכון לסוף 2016 ל-1.5 מיליון חשבונות בסוף 2017 ול-1 מיליון חשבונות בסוף 2018. זאת הודות למהלך איחוד חשבונות והוראות אחרות, שהובילה רשות שוק הון, ושנועדו להביא לצמצום במספר החשבונות המוקפאים, שמאופיינים בתשלום דמי הניהול המקסימליים, ובאובדן של פוטנציאל יתרונות שקיימים בהגדלת החיסכון הפעיל.

כמו כן מלמדת תוכנית העבודה ל-2017-2018 מהו היעד של האוצר ורשות שוק ההון לגבי שיעור העצמאים שיחסכו לפנסיה בסוף 2018, הודות למהלך הפנסיה חובה לעצמאים שקידם האוצר במשך שנים, ושהפך למחייב ויצא לדרך. בתוכניות העבודה ל-2016 צפה האוצר שבתחילת 2018 יעמוד שיעור העצמאים שיחסכו לפנסיה על 80%. בתוכניות ל-2017-2018, ברור שמדובר ביעד מעודכן כלפי מטה, ומונמך במידה ניכרת, שלפיו בסוף 2018 "רק" 70% מהעצמאים יפקידו לפנסיה.

ומה לגבי היקף החוסכים שמשלמים את דמי הניהול המקסימליים בחיסכון הפנסיוני שלהם? השנה נוקב האוצר ביעד של הפחתה של 25% בכל אחת מהשנתיים הקרובות. למול זאת, בתוכניות ל-2016 נקב האוצר ביעדים מספריים שלפיהם ממציאות של 750 אלף עמיתים ששילמו בסוף 2015 את המחיר המקסימלי, עד סוף 2016 (כך הם צפו לפני כשנה) יירד המספר ל-500 אלף איש (ירידה של כ-33%), ובתחילת 2018 יעמוד המספר על כ-300 אלף איש. איך עמדו ביעד? לא ברור מתוכניות העבודה, אבל קרוב לוודאי שמגמת הקיטון במספר הלקוחות שמשלמים את המקסימום המותר לגבייה קיימת בפועל, ומשפיעה ותשפיע לחיוב על חוסכים רבים.

מה מתכננים
 מה מתכננים