הנקראות ביותר

ביה"ד: אין לכפות על עובד להשתמש בשעון נוכחות ביומטרי

ביה"ד קבע כי החתמת שעון נוכחות ביומטרי עלולה לפגוע בפרטיות העובד - ואסר על עיריית קלנסווה לחייב עובדות למסור טביעת אצבע לצורך שימוש בשעון כזה

שעון נוכחות ביומטרי / צילום: שאטרסטוק
שעון נוכחות ביומטרי / צילום: שאטרסטוק

פסיקה עקרונית דרמטית של בית הדין הארצי לעבודה בכל הנוגע לאפשרות המעסיק לפקח על עובדיו: בית הדין הארצי פסק היום (ד') כי החתמת שעון נוכחות ביומטרי במקום העבודה עלולה לפגוע בפרטיותו של העובד - ואסר על עיריית קלנסווה לחייב את עובדות החינוך בעירייה למסור טביעת אצבע לצורך שימוש בשעון ביומטרי.

בפסק הדין - שניתן על-ידי השופטים לאה גליקסמן, אילן איטח, סיגל דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור ישראל דורון ואמנון גדעון - נכתב כי "מסירת טביעת אצבע פוגעת בזכות לפרטיות ובזכות לאוטונומיה, שתיהן זכויות חוקתיות המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם. שימוש בשעון הביומטרי כולל פגיעה כפולה בזכויות האמורות - הן בעצם מסירת טביעות האצבע והן באגירתן. ניתן להכשיר פגיעה שכזו רק בחוק או בהסכמה כדין".

פרטיות עובדים: פסיקה דרמטית של ביה"ד הארצי

loading

לדברי בית הדין הארצי לעבודה, "בהיעדר הוראה בחוק המאפשרת למעסיק לחייב את עובדיו למסור טביעות אצבע או המחייבת את העובד למסור למעסיקו טביעה שכזו, בהיעדר הסכמה פרטנית של עובדות החינוך למסור את טביעות אצבעותיהן ובהיעדר הסכמה קיבוצית לעניין זה - אם בכלל היא מספקת - המסקנה היא שכפיית העירייה את עובדות החינוך לעשות שימוש בשעון הביומטרי, תוך מסירת טביעת אצבען, אינה כדין, ויש להפסיקה".

הסכסוך בין עובדות החינוך של עיריית קלנסווה לבין העירייה נדון בתחילה בבית הדין האזורי לעבודה, שבו נדונו שתי בקשות צד בסכסוך קיבוצי שעניינן בשעון נוכחות ביומטרי שהתקינה עיריית קלנסווה ובכפייתה את עובדות החינוך בעיר למסור טביעות אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי. בית הדין האזורי קבע כי העירייה רשאית לבצע רישום נוכחות באמצעות השעון הביומטרי, וכי היא אינה מחויבת להיוועץ בעניין זה עם נציגות העובדים.

ההסתדרות הגישה בשם העובדות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק הדין, והוא התקבל, כאמור, בבית הדין הארצי, שביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי וקבע כי "כפיית עובדות החינוך על-ידי העירייה למסור טביעת אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי, תוך איום (ומימושו) לשלול את שכרן אם לא יעשו כן, מגלמת בתוכה פגיעה שלא כדין בזכותן לפרטיות ובזכותן לאוטונומיה על גופן, ומהווה הפרה מצד העירייה של חובות תום-הלב וההגינות המוגברות המוטלות עליה כמעסיקה... דרישת העירייה מעובדות החינוך למסור טביעות אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי מבוטלת... על העירייה להפסיק את השימוש בשעון הביומטרי". 

טביעת אצבע היא מידע ביומטרי, וככזו אצורים בה נתונים אנושיים פיזיולוגיים ייחודיים, והיא משמשת מפתח למידע אישי רב. בפסק הדין נקבעו מספר קביעות עקרוניות. בין היתר כתבו השופטים כי "טביעת אצבע היא מידע פרטי-אישי של אדם, ומסירתה לאחר פוגעת, כבר בעצם המסירה, בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר. פגיעה נוספת ונפרדת בפרטיות ובאוטונומיה נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה... השילוב של אופיו הייחודי של המידע מחד, ואובדן השליטה עליו מאידך, הוא-הוא היוצר את הפגיעה הן בפרטיות והן באוטונומיה".

עוד נקבע כי מאחר שטביעת אצבע היא מידע אישי, "חולשות עליה הוראות החקיקה והפסיקה הרלוונטיות לזכות לפרטיות, ובראשן הוראת סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, הקובעת כי 'לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו'. לצד הוראה זו חלה הוראת סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם, הקובעת, בין היתר, כי 'כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו', וכן חלות יתר הנורמות המתייחסות לזכות לפרטיות ולאוטונומיה המוכרות במשפט המקובל הישראלי".

לדברי בית הדין הארצי, כאמור, את הזכות לפרטיות ואת הזכות לאוטונומיה ניתן להגביל רק בחוק (או מכוחו) וכן - "בהקשר של הזכות לפרטיות ובתלות בעניין, בהסכמה פרטנית שאינה מנוגדת לתקנת הציבור". בית הדין הותיר ב"צריך עיון" את השאלה אם ניתן להגביל את הזכות לפרטיות בהסכמה קיבוצית.

עם זאת, השופטים הדגישו כי לא בכל מקרה שבו יבקש מעסיק לעשות שימוש בשעון נוכחות ביומטרי, הדבר ייפסל באופן אוטומטי. "אלא שנוכח מעמדן הרם של הזכות לפרטיות והזכות לאוטונומיה, נוכח אופיו של המידע הביומטרי, ומאחר שעדיין רב הנסתר על הגלוי בתחום זה, ומשאין כל דרך להבטיח את שמירתו של המידע לבל ידלוף או לבל ייעשה בו שימוש לרעה - מעסיק המבקש לעשות שימוש באמצעי שכזה, יהיה עליו לעמוד בתנאים קפדניים ביותר. לא כך נעשה בענייננו".

הערה חשובה נוספת של בית הדין הארצי בפסק דינו הייתה כי פגיעה בפרטיות שלא בחוק וללא הסכמה כדין יכולה להיחשב עוולה נזיקית ואף להגיע עד כדי עבירה פלילית.

את פסק הדין חתמו השופטים במילים הלקוחות מתוך מסמך המדיניות של הממונה על היישומים הביומטריים, שלדבריהם נראה כי גלומה בהן תמצית עמדתם כפי שפורטה בפסק הדין: "על המדינה להבטיח את הסדרתו המאוזנת של התחום (תחום היישומים הביומטריים), אולם אין מקום וצורך לקדם הקמת יישומים ביומטריים".

יצוין כי באמצע 2017 ייכנס לתוקפו בישראל חוק המאגר הביומטרי. לפי החוק, המאגר הביומטרי של המדינה יכלול מידע על תווי הפנים של כל האזרחים לצורך זיהוים ולמניעת זיוף תעודות זהות ודרכונים. עוד קובע החוק כי המאגר הביומטרי - של תמונות הפנים ותוקף תעודות הזיהוי והדרכונים הביומטריים של כל האזרחים - יחודש כל 5 שנים.

בנוסף, לפי חוק המאגר הביומטרי, אדם יוכל לתת הסכמה שגם טביעות האצבע שלו יוכנסו למאגר הביומטרי, או לסרב לכך. מי שטביעותיו לא יוכנסו למאגר - יונפקו לו תעודת זהות ודרכון שתוקפם 5 שנים בלבד; ולמי שטביעות האצבע שלו כן ייכללו במאגר - יונפקו מסמכי זיהוי ל-10 שנים.

עם זאת, הוחלט כי לא יישמרו במאגר הביומטרי טביעות אצבע של קטינים מתחת לגיל 16, לא ייעשו שימושים משטרתיים בניגוד ל"כללי העיקוב" הקיימים היום, ובכל מקרה עד שיאושרו התקנות בכנסת, המשטרה לא תוכל להשתמש במאגר בכלל.

חוק המאגר הביומטרי זוכה להתנגדות חריפה של משפטנים שונים, הסבורים כי הוא פוגע באופן מוגזם בפרטיות של האזרחים ואינו חוקתי. כך למשל, עו"ד דן חי, מגדולי המומחים בארץ לדיני תקשורת, טכנולוגיה ופרטיות, הזהיר כי "חוק המאגר הביומטרי הוא חוק מסוכן, חוק שהופך אותנו למדינת משטרה. הוא מסכן את הזכות לפרטיות של כל אחד מאיתנו, והוא מאפשר למדינת ישראל להפוך למדינת 'האח הגדול', שיכולה לעקוב אחרי האזרחים שלה. זו תהיה רק שאלה של זמן עד שהמידע מהמאגר הביומטרי ידלוף". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות