אין יעד, אין תוכנית

חובתה של הנהגת המדינה לפעול להעלאת רמת החיים

מליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת
מליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת

כשמדובר ברמת החיים של אזרחים בכל מדינה, מחובתה של המדינה להציב יעד להעלאת רמת החיים. כך גם בנוגע לתושבי ישראל. על המדינה לבנות תוכניות כלכליות כדי להשיג את היעד הזה. אלא שנכון להיום לא קיים יעד כזה, ומכאן שגם אין תוכניות מתאימות. כמו כן, אין יעד ברור לצמיחה שנתית של המשק, שבלעדיה לא תיתכן העלאה של רמת החיים. בהמשך, יוצע כאן יעד להעלאת רמת החיים בישראל ותובן משמעותו מבחינת צמיחת המשק.

מקובל למדוד את רמת החיים של תושבי מדינה באמצעות התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לנפש. תמ"ג הוא ערך כל הסחורות והשירותים שהופקו במדינה בשנה. תמ"ג לנפש, מביא בחשבון גם את גודל האוכלוסייה וגם את רמת המחירים לפי שווי כוח הקנייה. על-פי נתוני שנת 2015, התמ"ג לנפש בישראל עומד על 36,560 דולר לנפש. בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום 21 מתוך 35, נמוכה ב-10% מהממוצע של ה-OECD; ב-24% מגרמניה וב-35% מארה"ב.

רמת החיים במדינות מפותחות נמצאת בדרך-כלל במגמת עלייה. אבל הפער ברמת החיים בין ישראל לבין מדינות מפותחות אחרות, אינו מצטמצם באופן עקבי, אלא לעיתים גדל ולעיתים קטן. כך, בשנת 2000 הצליחה המדינה לצמצם את הפער בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD ל-1% בלבד - הקטן ביותר עד כה. אבל מאז ועד שנת 2015, הפער גדל ל-10%.

כיוון שרמת החיים נמדדת באמצעות תמ"ג לנפש, ברור שרק אחוז צמיחה גבוה מהגידול השנתי באוכלוסייה, יביא להעלאת רמת החיים. בישראל גדלה האוכלוסייה ב-2% בממוצע לשנה (יותר ממדינות מפותחות אחרות), ולכן רק צמיחה גבוהה מ-2% לשנה תביא להעלאה ברמת החיים. צמיחה קטנה מ-2% תגרור ירידה ברמת החיים. צמיחה של המשק מושגת באמצעות שיפור היעילות שנמדדת בפריון עבודה (תמ"ג לשעת עבודה). צמיחה מושגת גם באמצעות הגדלת ההשתתפות של האוכלוסייה בכוח העבודה.

כדי להציע יעד רצוי להעלאת רמת החיים, ניתן להגדיר כמטרה - לסגור את הפער בתמ"ג לנפש מול ממוצע ה-OECD, תוך 10 שנים. משמעות המטרה היא, צמצום הפער ב-1% לשנה, שהושג בשנים מסוימות בעבר, אבל לא באופן עקבי. נניח, שרמת החיים במדינות ה-OECD תמשיך לעלות ב-1.5% בשנה בממוצע, בדומה ל-20 השנה האחרונות. כיוון שאוכלוסיית ישראל צפויה להמשיך ולגדול ב-2% לשנה, נדרש יעד צמיחה שנתית של 4.5%, כדי לסגור את הפער מול ה-OECD תוך 10 שנים. נציין, שבשנת 2015 הצמיחה הייתה 2.5%, האומדן לצמיחה בשנת 2016 הוא 3.5%, והתחזית לשנת 2017 הינה 3.2% (בנק ישראל).

בבחינת היעד שהוצע מול המספרים שצוינו, צמיחה שנתית של 3.5%, תשאיר את הפער הנוכחי על כנו. צמיחה שנתית של 4.0% תביא לסגירת הפער תוך 20 שנה. רק צמיחה שנתית של 4.5% תסגור את הפער בתמ"ג לנפש מול ממוצע ה-OECD תוך 10 שנים, ובהמשך תסגור את הפער מול גרמניה תוך 25 שנה, ומול ארה"ב תוך 40 שנה. לכן, יעד צמיחה שנתית של 4.5% צריך להיות היעד המינימלי לטווח ארוך.

ככלל, יעד הצמיחה המועדף צריך להיות 5% בשנה לפחות. כדי להשיג את יעדי הצמיחה יש לבנות תוכנית להעלאת הפריון ולהרחבת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה, ולעקוב אחרי מימושה. הצבת היעד ובניית תוכניות מתאימות נדרשות להנעת הכלכלה, כיוון שהביצועים והתחזיות הנוכחיות אינן מספקות. זוהי חובתה של הנהגת המדינה - להציב יעדים כלכליים ולפתח תוכניות להשגת מה שחשוב לתושבים בארץ: העלאת רמת החיים שלנו כאן במדינת ישראל!

■ הכותב הוא מומחה לשיפור פריון ומרצה באוניברסיטת בן-גוריון. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988