ייצוגית נגד עמותת מטב: מתעשרת ע"ח המטפלות הסיעודיות

בקשה לתביעה ייצוגית בסך 214 מיליון שקל הוגשה לאחרונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב נגד עמותת הסיעוד מטב, בטענה כי שילמה לעובדים כסף במקום להוציא אותם לחופשה כמתחייב בחוק.

עוד נטען בתביעה כי מטב הפקידה עבור עובדיה כספים להסדר הפנסיוני על שמם באופן חלקי ומופחת, וכי חישבה את שיעור משרות העובדים באופן שגוי, כאשר לא הכלילה בחישוב ימי חופשה וחג. כתוצאה מכך, נטען, מטב שילמה לתובעת הייצוגית דמי חופשה, חג והבראה באופן מופחת.

מטב היא עמותה ללא מטרת רווח, המספקת שירותי סיעוד באמצעות מטפלות סיעודיות. מבין כל עמותות וחברות הסיעוד, מטב היא הארגון הגדול ביותר בענף הסיעוד המעסיק הכי הרבה עובדים בענף. העמותה נוסדה בשנת 1958, וכיום היא מעניקה שירותים ליותר מ-27,000 לקוחות באמצעות כ-50 שלוחות הפרוסות בכל רחבי ארץ. העמותה מוכרת על-ידי כל הגופים המקצועיים בתחום הרווחה, בהם המוסד לביטוח לאומי, הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה והרווחה.

התובעת הייצוגית היא אזרחית מולדובה, שנכנסה לישראל באשרת עבודה כמטפלת סיעודית ושובצה לעבוד בביתה של מטופלת סיעודית בנתניה. המטפלת טוענת כי הועסקה בהתאם להתקשרות בין מטב לבין הביטוח הלאומי, בעקבות זכייתה של מטב במכרז.

בזמן עבודתה, התובעת התגוררה בביתה של המטופלת וטיפלה בה במהלך כל שעות היממה. כמקובל בענף הסיעוד, חלק משעות עבודתה של התובעת שולמו על-ידי מטב, וחלק שולמו על-ידי משפחת המטופלת. מאז סיום עבודתה במטב, ביולי 2016, היא עובדת בהעסקה ישירה אצל משפחת המטופלת הסיעודית.

בתביעה שהגישה המטפלת, באמצעות עו"ד גל גורודיסקי, נטען כי מטב התעשרה על גבם של עובדיה בסכומים של מאות מיליוני שקלים, וכי למרות שמדובר בעמותה הפועלת ללא כוונת רווח, הדוחות הכספיים של העמותה שצורפו לתביעה מראים כי היא בעלת נכסים של מאות מיליונים. כך למשל, סך הנכסים של העמותה בשנת 2011 היה בשווי 527,373,000 שקל, ובשנת 2015 גדל סכום זה לסך של 702,885,000 שקל.

בין נכסיה של העמותה: בית לדיור מוגן בחדרה אותו רכשה, הכולל 57 יחידות דיור המושכרות לקשישים; וכן דירה בכפר יונה המיועדת לשיכון דיירים מוגבלים אשר מופנים אל העמותה על-ידי משרד הרווחה. לטענת עו"ד גורודיסיקי, ההון הרב נצבר על גבם ועל חשבונם של העובדים המוחלשים.

לדברי עו"ד גורודיסקי, וכפי שמצוין בתביעה, בענף הסיעוד אין יחסי עבודה קיבוציים, ולכן אין מניעה לאשר את התביעה כייצוגית. "אילו היה בענף הסיעוד ארגון עובדים, היו יכולים המעסיקים להסדיר מולו בפועל את ההפרות הנטענות, ובמקרה כזה ייתכן שעל-פי הלכת בית משפט העליון (בג"ץ מפעלי השמירה), אם היו החברות מוכיחות שפיצו את העובדים על ההפרות, הדבר היה פוטר את הצורך בהגשת תביעות ייצוגיות. בנוסף, התארגנות העובדים בענף הסיעוד ושיפור תנאי השכר בעקבותיה תביא לשיפור הטיפול שמקבלים הזקנים הסיעודיים בישראל".