מנהל המחקר בבנק ישראל: "מצב המשק טוב, והצמיחה נאה"

פרופ' נתן זוסמן לאחר פרסום דוח בנק ישראל: "הצמיחה המהירה יותר של המשק הישראלי נבעה מצמיחה מהירה יותר של הצריכה הפרטית, הודות לאיתנותו הפיננסית של המשק, לתמיכת המדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה"

פרופ' נתן זוסמן - מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל / צילום: תמר מצפי
פרופ' נתן זוסמן - מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל / צילום: תמר מצפי

"כפי שהנגידה הראתה, מצב המשק הישראלי טוב והצמיחה נאה", כך אמר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן, במסיבת העיתונאים לאחר פרסום דוח בנק ישראל.

זוסמן פירט כי "את הצמיחה המהירה יחסית בשנה האחרונה הובילה, כמו בשנים האחרונות, הצריכה הפרטית. עם זאת, ראינו השנה התפתחות חיובית גם ביצוא וגם בהשקעות - התפתחויות הקשורות לשינויים דומים בכלכלה העולמית, שיתכן שמבשרים על היחלצות הדרגתית מהשפל הכלכלי הפיננסי הארוך בו שרויה הכלכלה העולמית מאז 2008.

"הצמיחה המהירה יותר של המשק הישראלי בשנים האחרונות בהשוואה לצמיחה במדינות ה-OECD נבעה מצמיחה מהירה יותר של הצריכה הפרטית, הודות לאיתנותו הפיננסית של המשק, לתמיכת המדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה, ובשנה-שנתיים האחרונות גם מירידה של מחירים יחסיים. מנגד, המשק התמודד עם צמיחה איטית יותר של היצוא שהושפעה מהייסוף של השקל. היצוא הפגין חולשה אל מול הביצועים של היצוא במשקים המפותחים האחרים", לדבריו.

זוסמן הוסיף כי "העודף הבסיסי בחשבון השוטף הוא בין היתר פרי מדיניות שפעלה להקטין את גודל הוצאות הממשלה במשק - מדיניות שאחת התוצאות שלה הייתה הקטנת ההשקעות בתשתיות, וכתוצאה מכך פגיעה בפריון ופוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח. בעקיפין, מכיוון שהעודף בחשבון השוטף לא היה תוצאה פריון וצמיחה גבוהים, הוא גרם לייסוף, והוא פוגע גם ביצוא - מנוע צמיחה עם פריון גבוה".

לגבי שוק הדיור, זוסמן אמר כי הממשלה פועלת להגדלת ההיצע של דירות על מנת להוזילן. זאת על-ידי הגדלת מספר הדירות המתוכננות, ההיתרים והשיווקים. "היכולת של הקבלנים להיענות לכך הושגה בעיקר על ידי הגדלת תשומת העבודה של עובדים זרים הנותנת מענה מסוים לבעיה קצרת טווח, אך כרוכה בפריון נמוך בענף, ומעכבת את התפתחותו הטכנולוגית בטווח הארוך. תוכנית 'מחיר למשתכן' שהופעלה השנה פעלה להוזלת מחירי הדירות עבור הזוכים בהגרלות", הוא טוען. 

"לסיום ניתן לראות שהתחלופה שבין הניסיון להשיג תוצאות לטווח הקצר לבין התוצאות הצפויות לטווח הארוך יותר עוברת כחוט השני ברבים מהנושאים שעסקנו בהם בדוח, ואשר עומדים על סדר היום של המדיניות. נזכיר למשל את השימוש בהקטנת ההשקעה הציבורית כאמצעי להקטנת ההוצאה הציבורית בטווח הקצר מול ההשלכות על התשתיות הציבוריות וקצב הצמיחה לאורך זמן; השאת תשואה לטווח הקצר בתיק החיסכון הפנסיוני מול התשואה ארוכת הטווח שהיא החשובה באמת בהקשר לחיסכון זה; הגדלת מספר העובדים הלא-ישראלים בענף הבנייה לשם הגדלת כושר הייצור שלו בטווח הקצר מול הפגיעה לאורך זמן בפריון הענף ובשכר עובדיו; הקמת ערים חרדיות חדשות כפתרון מהיר יחסית למצוקת הדיור במגזר מול הקושי לספק מקומות עבודה איכותיים בערים אלה לאורך זמן. הגדלת המשקל המיוחס לשיקולים ארוכי טווח תתרום להגדלת הצמיחה ורווחת אזרחי ישראל לאורך זמן", טוען זוסמן.