מהו הרעיון שיכול לאתחל מחדש את מערכת הבריאות? עשרה פרויקטים - סטארט-אפים מסחריים, יוזמות מתוך מערכת הבריאות וגם רעיונות בוסריים של יזמים פרטיים - השתתפו בשבוע שעבר בתחרות "יוזמת הבריאות המובילה" של פורום ריבוט, פורום רב-תחומי המורכב מנציגים שונים ומגוונים במערכת הבריאות, אשר חברו יחד לתהליך חשיבה לשיפור המערכת וכדי להבטיח כי תמשיך להיות בת קיימא ברמה הכלכלית.
מרשימת הסטארט-אפים שהגיעו לגמר, ברור כי מידע הוא המצרך המבוקש במערכת הבריאות. מחצית מן היוזמות שהוצגו היו מיזמים מסחריים המשתמשים ביכולות ניתוח "ביג דאטה" כדי לטייב את הטיפול בחולים. שתי יוזמות נוספות עוסקות גם הן במידע, אך לא באלגוריתמים של ביג דאטה; שלוש יוזמות נוספות היו מתחום המכשור הרפואי הקלאסי.
הדיון בין השופטים היה ער, פחות משום חוסר הסכמה על איכות המיזמים, ויותר מתוך דילמה מהו האופן הטוב ביותר לזרז שינוי במערכת - האם על ידי תמיכה במיזמים בתחילת דרכם, עבורם כל שקל הוא חשוב, או בתמיכה במיזמים בשלים יותר שפחות זקוקים לכסף אך מהווים תו תקן לאופן שבו הגורמים השונים רוצים לראות את מערכת הבריאות פועלת בגרסתה העתידית. ההכרזה על שלוש הזוכות תתקיים במסגרת כנס קיימות בבריאות 2017 שייערך ב-13 ביוני על ידי פורום ריבוט בשיתוף "גלובס".
MedAware - מניעת טעויות במתן תרופות
חברת MedAware משתמשת ביכולות של מערכת לומדת כדי למנוע טעויות במתן תרופות. במצגת לשופטים הסביר ד"ר גידי שטיין כי הטכנולוגיה פותחה לאחר שנתקל במקרה של ילד בן 9 שנפטר לאחר שרופא רשם לו במקום תרופה שגרתית שהיה צריך, את התרופה הבאה המופיעה ברשימה במחשב של הקופה: מדלל דם עוצמתי מאוד המיועד למבוגרים. הילד נפל מאופניו ומת מדימום פנימי במוח. "ילד נהרג בגלל Typo", אומר שטיין.
שטיין מסביר כי מערכות ההתראה הקיימות מנסות לצפות מראש את הטעויות של רופאים ולהתריע עליהן, אך טעויות רבות עדיין מפוספסות. הגישה של MedAware היא להתריע על כל רישום חריג. "למעשה המערכת לומדת מהתנהגויות קודמות של רופאים, מה מרחב התרופות הסביר לרשום לחולה כזה. חריגה מן המרחב הסביר תוביל להתראה. חשוב לנו להתריע רק לעיתים רחוקות. המערכות הקיימות מתריעות לעיתים קרובות מידי ורוב ההתראות הן התראות שווא, לכן הרופאים למדו להתעלם מהן. אנחנו מפספסים ביודעין חלק מן הטעויות, וזה המחיר שאנחנו משלמים כדי ליצור מערכת דלה בהתראות שווא, כך שכשהרופא מקבל התראה, הוא ידע שבאמת קרה כאן משהו חריג".
לאחרונה נערך מחקר בו נבחנו יכולות המערכת על מידע ממטופלים שטופלו בעבר. היא זיהתה טעויות שלא זוהו על ידי המערכות הקיימות, כולל מקרה מצער אחד של תמותה בשל טעות שלא זוהתה.
"יש גופות שממש מונחות על הכביש והחברה הזו מרימה אותן", החמיא השופט ד"ר רן בליצר.
החברה כבר פעילה בארה"ב ושטיין אמר באירוע כי אם יקבל את הפרס, ישתמש בכספים כדי להטמיע את המערכת בישראל. "מפתיע לגלות שקשה יותר להטמיע מערכת כזו בישראל לעומת ארה"ב", אמר שטיין, "בשל מעגלי המכירה הארוכים לקופות החולים".
טיפה למחקר - לסייע לגילוי הבא
מה הייתם אומרים על ההצעה הבאה: חתמו על טופס הסכמה כללי, ומעתה בכל פעם שתיתנו בדיקת דם, שתן, צואה וכדומה, תילקח טיפה מן הדגימה לבנק דגימות ביולוגיות, ותישמר שם יחד עם המידע עליכם, עדיין באחריות קופת החולים שלכם. חוקרים שונים, מהאקדמיה ומהתעשיה, יוכלו להגיש שאילתות למאגר המידע הזה, וכך לגלות הרבה מאוד מידע חדש.
מסכימים? דואגים לפרטיותכם? שואלים את עצמכם מה יש לכם אישית להרוויח? פרופ' ורדה שלו, המנהלת את מכון המחקר של מכבי בתחום הביג דאטה ואת היוזמה הנוכחית, מסבירה: "הבנו שהלקוחות שלנו מונעים מרצון אמיתי לעשות שינוי. לכן מי שייתן בדיקה כזו יוכל לראות מה בדיוק קרה עם הדגימה שלו - באילו מחקרים היא השתתפה ומה קרה במחקרים הללו". ישנו גם תמריץ אלטרואיסטי פחות - כל הדגימות יעברו בדיקה גנטית בסיסית שתוצאותיה יועברו ללקוחות, וכך בכל פעם שילמד מן הדגימה משהו שיכול להיות רלוונטי לבריאותו של אותו מטופל שתרם אותה, הוא יקבל הודעה על כך.
בסקר שערכה קופת החולים בקרב לקוחותיה, 50% ציינו כי היום מוכנים להשתתף במיזם.
כשנשאלה שלו מדוע קופת חולים מכבי פונה לתחרות ומבקשת את כספי הפרס הזעומים יחסית לתקציבי הקופה, היא הסבירה כי דרושה לה בעיקר ההכרה ותמיכת הפורום, כדי להעביר את היוזמה דרך משוכות הרגולציה.
דאטוס - למנוע טעויות בבדיקה
חברות רבות מפתחות אלגוריתמים לניתוח נתונים רפואיים, אולם כדי שתוצאת הניתוח תהיה איכותית, גם הנתונים הנכנסים למערכת חייבים להיות איכותיים. מדידה של נתונים רפואיים יכולה לעיתים קרובות להיות מוטעית או מוטה. המטופל לא הניח את מד לחץ הדם נכון על זרועו, או שהילד החליט להשתעשע ולמדוד את לחץ הדם של עצמו או של חתול הבית, או שהמדידה בוצעה בחדר חם או קר מאוד והטמפרטורה השפיעה על החיישנים, ועוד ועוד.
דאטוס מאתרת את המדידות הלא סבירות ומנקה אותן, כך שתתקבל תמונה נכונה של מצב בריאותו של המטופל. זו עבודה מורכבת, משום שלעיתים דווקא הבדיקה חריגה היא הנתון אותו אנו מחפשים, זו המעידה על שינוי במצבו של החולה. האם ניתן להפריד בין נתון מוטעה לנתון נכון אך חריג? דאטוס מאמינה כי יש לה הכלים לעשות זאת.
בנוסף לניקוי טעויות, המערכת של דאטוס גם מאפשרת אינטגרציה של מידע ממכשירים שונים וכן מציעה ממשק נוח לקריאה וניתוח של המידע.
Valera Health - לאתר הידרדרות נפשית
כמו חברות נוספות שקמו בשנים האחרונות, גם ולרה מעוניינת לאתר הידרדרות במצבו של חולה, על ידי ניתוח התנהגותו בחיי היום יום. ולרה עושה זאת ללא כל ציוד חיצוני, על בסיס נתונים מן הטלפון הנייד בלבד, ומתמחה בתחום בריאות הנפש.
כיום, מטופל בתחום בריאות הנפש יפגוש את מערכת הבריאות לרוב כאשר הוא נמצא כבר בעיצומו של התקף כלשהו. לחילופין הוא יגיע לתורים קבועים מראש עם מטפל, אחת לכמה חודשים, ובין החודשים הללו בהחלט עלולה להתפספס החמרה במצבו. הידרדרות של חולה להתקף של פסיכוזה, מאניה או דיכאון, גורמים סבל רב ובנוסף עלולים להוביל להתאבדות, וכן לא בטוח שניתן יהיה לשקם את החולה מן ההתקף. אם ישנה התערבות מוקדמת, ייתכן שניתן יהיה לעצור את ההתקף או להפחית מעוצמתו, באמצעות טיפול תרופתי או פסיכולוגי מתאים.
המוצר של ולרה עוקב אחרי סימנים כמו - מהירות התנועה של המטופל, האם הוא יוצא מן הבית, דפוסי השינה שלו, תדירות השיחות שלו, עוצמת הקול שלו בעת השיחה ועוד. יחד משתלבים המדדים הללו לדפוסים אופיניים של המטופל וכאשר הוא חורג מהם באופן שיכול להחשיד - המערכת פותחת מולו צ'טבוט אשר שואל לשלומו. אם אמנם אותו מטופל מעיד שמצו הורע וזו אינה טעות, תהיה גם התערבות אנושית.
ולרה כבר החלה בשיתופי פעולה עם מספר גורמים רפואיים מובילים בארה"ב.
Healthymize - איתור הידרדרות נשימתית
גם במקרה של הלתי'מייז משתמשים במידע שנקלט ממילא בסמארטפון כדי להתריע על הידרדרות במצב הבריאות. הפעם המטרה היא חולי COPD ואסטמה, מחלות ריאות המאופיינות בבעיות נשימה, המשפיעות גם על האופן שבו המטופל מפיק קול. המערכת מקליטה את כל שיחות הטלפון של המטופל ומפענחת אותן כדי לנבא מתי הוא חווה התקף. כמו בתחום הדיכאון כך גם בתחום מחלות הריאה - מדובר במחלה כרונית רצופה בהחמרות אפיזודיות. ככל שמאתרים את ההתקף מוקדם יותר, כך ישנו סיכוי טוב יותר לגדוע אותו באיבו ולהאט את ההידרדרות. החברה מסרה כי חולי COPD נוטים להתעכב בפניה לטיפול בעת התקף, אפילו עד כמה שבועות לאחר שההתקף ניתן לאיתור ראשון על ידי המערכת.
להלת'ימייז עדיין אין הסכמים מסחריים, אך המוצר שלה כבר נבדק בניסויים קליניים והשיג דיוק של 97% באבחון התקף.
IBD Passport - לנסוע לחו"ל בכיף
בתואר המיזם המרגש ביותר בעיני השופטים, זכה ללא ספק זה שהציג פרופ’ שומרון בן חורין, מייסד אתר IBD Passport. בן חורין, רופא בבית החולים שיבא, מנהל המחלקה המטפלת בחולים במחלות מעי דלקתיות (קוליטיס וקרוהן, המכונות יחד IBD). לאחר שחולים רבים סיפרו לו כי הם נמנעים מנסיעה לחו"ל כי אינם יודעים כיצד ינהלו את מחלתם שם, הוא החליט להקים מאגר מידע שיעזור להם להתנהל בחו"ל.
בן חורין ושותפתו לפרויקט מבריטניה, קיי גרבסון, אחות ראשית בבית החולים Royal Free Hospital המתמחה בטיפול במחלות מעי דלקתיות, הקימו את הפרויקט בהשקעה אישית של שניהם, בהיקף של כמה אלפי דולרים, ללא אלגוריתמים וללא תוכן גולשים ישיר, הם אספו באופן ידני פרטי מידע רלוונטי למטיילים הסובלים מ-IBD: שמות וכתובות הקליניקות המתמחות בתחום בכל העולם, שמות הרופאים המובילים, נהלים הקשורים להפעלת ביטוח לשם טיפול במחלה בחו"ל, תהליך העברת תרופות בטיסה בחברות תעופה שונות וכדומה. בן חורין סיפר שעבד בזמנו החופשי פעמים רבות בשעות קטנות של הלילה, לאיסוף המידע וכתיבת החומר, וכי קיי הזינה את הנתונים לאתר בקפדנות משך שעות ארוכות.
בן חורין הדגיש במצגת כי נסיעה לחו"ל איננה מותרות בלבד, אלא חלק מהחיים המודרניים, וכי הוויתור עליה בשל מחלה פירושו ויתור (לא מחויב המציאות) על קריירות, אהבות, משפחה ועוד.
לאחר המצגת הציעה חברת Bwell, מפעילת אתר המידע הרפואי Infomed ושותפה בפורום ריבוט, למנות עצמה למנטורית של הפרויקט, בלי קשר למקומו בתחרות, וזאת במטרה להעביר לבן חורין את הידע שנצבר בתחום של בניה נכונה ויעילה של אתרי מידע רפואי.
פרדיקט-תור - "עונש" למאחרים לרופא
מערכת פרדיקט-תור שפותחה על ידי ד"ר עומר טרביצקי ממחלקת העיניים בבית החולים איכילוב, נועדה לשפר את ניהול התורים בבתי החולים, על ידי לימוד התנהגותם של אנשים שונים המשתמשים בשירות. כך למשל, המערכת לומדת לזהות מיהם המאחרים הפוטנציאליים ומיהם המקדימים הפוטנציאליים, כאשר את המאחרים היא מזמינה מאוחר ביום, אז סיכוייהם לאחר נמוכים יותר והם יוצרים פחות עיכוב לבאים אחריהם. זוהי רק דוגמה אחת לאופן שבו המערכת יכולה לבצע התאמה אישית של ניהול התורים. למשל, לשכחנים כרוניים ניתן לשלוח יותר תזכורות ולבקש יותר אישורי הגעה, מי שאינו מגיע כמה פעמים יכול "להיקנס" בכך שיוקצו לו תורים רק במועדים פחות אטרקטיביים וכדומה.
המצגת של פרדיקט-תור עוררה דיון לגבי ההבדל בין מערכת ניהול תורים מותאמת אישית או מערכת ביג דאטה לומדת, לבין פרופיילינג פשוט, כפי שנעשה עד כה במחקר הגישוש שבוצע לצורך בדיקת היתכנות המערכת. במחקר הגישוש נבחנו רק פרמטרים מעטים - גיל, מצב סוציואקונומי ומוצא. הסתבר, למשל, כי אנשים שנולדו במזרח אירופה נוטים להקדים לתורים ואילו אלה שנולדו במדינות המזרח התיכון, נוטים יותר לאחר. האם יהיה זה מוסרי עתה "להעניש" מטופל בתור באמצע היום (שנחשב פחות אטרקטיבי) רק משום שאנשים אחרים מאותו המוצא נוטים לאחר? נשאלת השאלה כמה ביג צריך להיות הדאטה, כדי שיעבור מרמה של הכללות שחוקיותן גבולית לעולם של התאמה אישית אמיתית.
Scade - דיוק באיתור סרטן עור
סקייד פיתחה טכנולוגיה חדשה לאבחון סרטן העור. במקום האבחון באמצעות צבע הקיים היום, אשר בוחן את הנגעים על פני השטח ואשר מפספס חלק ממקרי סרטן העור החריפים, השיטה של סקייד מבצעת אבחון תלת ממדי של האזור הרלוונטי, וממפה את המבנה שלו. מחקרים שערכה החברה מצאו הבדל במרקם של נגע סרטניים לעומת נגעים שפירים. החברה ביצעה ניסוי קליני במוצר שלה והגיעה לתוצאות של איתור 100% מן הגידולים הממאירים עם שיעורי "חיובי מוטעה" (כלומר הגדרה של גידולים לא ממאירים כממאירים) של 9% בלבד.
כיום רוב הרופאים לא מעוניינים לקחת סיכון והם שולחים כל נגע להסרה, כאשר 99% מהנגעים המוסרים מתגלים בסופו של דבר כשפירים. לחברה אתגר משמעותי בחינוך השוק להימנע מגישה זו. לטענת החברה, הטכנולוגיה שלה מאפשרת אבחון מוקדם יותר של הנגע הסרטני לעומת השיטה המבוססת על צבע.
בייביסייף - הדופק של התינוק
מיזם בייביסייף נולד גם הוא מתוך סיפור טראגי. חבריו של היזם משה אהרון איבדו את בנם, ומתוך המפגש עם הצער החליט אהרון לנסות להתמודד עם הבעיה תוך שילוב כלי הניטור הפשוטים הקיימים היום. המוצר של החברה הוא מכשיר בסגנון "פיט-ביט", צמיד המודד דופק, אשר עבר התאמה קלה לגודלו של תינוק. כאשר הדופק של התינוק יורד מתחת ל-60 פעימות לדקה, המכשיר מתריע על כך ומעיר את ההורים.
ההחלטה לקרוא להורים בדופק של 60 פעימות לדקה התקבלה על בסיס קריאת מחקרים שהראו כי זהו הרף הקריטי, אולם לבייביסייף דרושה עוד עבודה רבה כדי להוכיח כי אמנם ההתראה בדופק 60 מספיקה כדי להציל את התינוק, ומצד שני לא גורמת להתראות שווא שימנעו מן ההורים להשתמש במכשיר.
הרופאים מבין השופטים ציינו כי לאחרונה המליץ משרד הבריאות שלא להשתמש במכשירי הניטור הקיימים (כגון בייביסנס) משום שלא הוכח כי הם מפחיתים את הסיכון למוות לעריסה. כך, שכדי להתבסס בשוק, החברה תצטרך להראות כי היא מספקת התראה שהיא משמעותית ברמת התוצאה.
iNeedle - בדיקת דם ידידותית
מיזם iNeedle הוא מערכת של מחטים דקיקות על גבי שבב, כאשר השבב מכוון את התנועה שלהן באופן אוטונומי. באמצעות הגישה הזו מקווה החברה להקל על בדיקות דם הילדים על ידי ביצוע הדקירה באמצעות מערך של מחטים ולא מחט יחידה, על ידי שליטה במהירות המחטים וכן על ידי הרעדתן המחטים יכולים לזהות את הרקמות מתחת לעור ולדייק בפעולתן. השיטה יכולה להתאים גם ליצירה והסרה של קעקועים, להסרת שיער ולטיפולים קוסמטיים למיצוק עור. החברה מבוססת על פטנטים של היזם דוד הירשברג.
השופטים ציינו כי העלות של פיתוח שבב חדש מגיעה לכ-70-80 מיליוני דולרים, וכן כי לחברה דרוש מיקוד באפליקציה מסויימת והמשך העמקה טכנולוגית.
מכבי משפחתי - חביבת הקהל
היוזמה שנבחרה כ"חביבת הקהל" היא יוזמת "מכבי משפחתי", יוזמה של קופת החולים מכבי לשיפור מערך התמיכה בבני המשפחה של חולים כרוניים, בעיקר קשישים. מדובר ביוזמה לא טכנולוגית אלא שירות למתן מידע, תמיכה נפשית, תמיכה לוגיסטית והכרה בבני המשפחה המטפלים בחולה, ואשר לעיתים מוצאים את עצמם אובדי עצות, מיואשים ושחוקים. העול הנופל על המטפל העיקרי בחולה סופני, כרוני או קשיש, תועד בשנים האחרונות בהרחבה בספרות והוגדר כאתגר בריאותי בפני עצמו. תמיכה במטפלים העיקריים עשויה למנוע את הידרדרות מצבו הבריאותי והנפשי של המטפל העיקרי, ולסייע לו להתמיד בטיפול בבן המשפחה שלקה במחלה הקשה או הכרונית.