"העמלה הצולבת אינה יכולה לשמש כמקור רווח לחברות כרטיסי האשראי"

"במקום להגביל את שיעור העמלה הצולבת לשיעור שרירותי כלשהו, יש לקבוע עמלה צולבת שלא תאפשר לחברות הכרטיסים להרוויח ממנה", כך כותבת תנועת הצלחה בנייר עמדה שהגישו לבנק ישראל בסוגיית העמלה הצולבת |. כפי שפורסם ב"גלובס" באחרונה פנה בנק ישראל וביקש לקבל עמדות מהציבור בסוגיית העמלה הצולבת בענף כרטיסי האשראי. מדובר בסוגיה משמעותית, שתשפיע דרמטית על שווי ישראכרט ולאומי קארד בעת מכירתן הצפויה.

נייר העמדה של עמדת הצלחה בסוגיה זו נכתב ע"י עו"ד אורי ברעם ועו"ד אלעד מן. העמדה נשענת על תובנות מעבודת הדוקטורט של ברעם, שנכתבה בהנחיית פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. גילה נזכיר, עסק לא אחת בענף כרטיסי האשראי ובשלב מסוים אף ביקש לאפשר לו סמכות בחוק לקבוע עמלה צולבת 0%. בסופו של דבר, סוגיית העמלה הצולבת הועברה מטיפול רשות ההגבלים אל בנק ישראל.

בעמותת הצלחה מסבירים מדוע סוגיית רווחיות העמלה הצולבת היא המהותית. "לצורך מילוי ייעודה ותכליתה באופן ראוי, העמלה הצולבת בישראל צריכה לשמש לכיסוי עלויות הנפקה שאינן מכוסות על ידי בעלי הכרטיס. לפיכך ובאופן מוחלט, העמלה הצולבת אינה יכולה לשמש כמקור להפקת רווחים", כותבים ברעם ומן.

"נוסחת העמלה הצולבת בנויה משבר", הם כותבים. "במונה מופיעות העלויות של המנפיק ובמכנה מצוי מחזור העסקאות. בישראל, כמו בעולם כולו, המכנה גדל עם השנים באופן תלול בקצב של 6% בשנה (העלייה בהיקף העסקאות בכרטיסי אשראי- ע.א), ואילו המונה קטן בשל יתרונות לגודל ושיפורים טכנולוגיים. יוצא כי רק בשל חלוף הזמן, שמשמעו גידול במחזורים ושיפורים טכנולוגיים, העמלה הצולבת צריכה לקטון", הם כותבים.

עוד הם מוסיפים: "באירופה נמצא במחקר אמפירי כבר בשנת 2006 , כי 62% ממנפיקי הכרטיס רווחיים גם בלא צורך בהיזקקות לעמלה צולבת כלל וכלל", הם כותבים.

השניים מציעים לבטל לחלוטין את העמלה הצולבת או לחלופין לקבוע עמלה בגובה כזה שבו הרווחיות של חברות כרטיסי האשראי ממנה תהיה שקולה לתשואה של נכס חסר סיכון.

"עמלה צולבת נמוכה יותר משמעה פחות 'מס כרטיסי חיוב' על הציבור. מכיוון ששיעור הגלגול של העמלה הצולבת אל עמלת בית העסק הוא מלא, אז הפחתת העמלה הצולבת מביאה במישרין לרמת מחירים נמוכה יותר במקצת של כל המוצרים והשירותים במשק", כותבים ברעם ומן.