הנקראות ביותר

שני דיירים סרבנים דרשו פיצוי של מיליון ש' - ויקבלו 160 אלף ש'

בשל מגבלת בנייה בבניין ברחוב גורדון בת"א, ניתן היה להרחיב במסגרת פרויקט תמ"א 38 רק את דירות העורף - שיזכו בתוספת של 20 מ"ר לכל אחת מ-13 הדירות ■ שניים מתוך ששת בעלי הדירות שבחזית דרשו בשל כך פיצוי מוגדל מהיזם

רח' גורדון 30 / צילום: איל יצהר
רח' גורדון 30 / צילום: איל יצהר

בעוד בפריפריה לא מתבצעים פרויקטים של תמ"א 38, בגלל היעדר כדאיות כלכלית, הרי שהקרקע היקרה במרכז תל-אביב מהווה גם היא חסם למימוש פרויקטים: בחודש יולי 2012 נחתם הסכם בין 90% מבעלי דירות בבניין מגורים ברחוב גורדון 30 בתל-אביב, לבין קבוצת רייק לביצוע פרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק ותוספת בנייה.

לאחר הליכי תכנון ממושכים, אושרה בתחילת 2015 בקשת החברה להיתר בנייה לביצוע הפרויקט. בבניין 19 יחידות דיור; בעלי שתי דירות בבניין התנגדו לביצוע הפרויקט בתנאים שנקבעו.

מוקד המחלוקת בין הצדדים מצוי במגבלת בנייה, שמקורה במרחק הקטן שבין קו הבניין הקיים בחזית לרחוב גורדון לבין קו המגרש. כתוצאה ממצב זה, עיריית תל-אביב לא התירה את הרחבת הדירות בחזית הבניין. כך שרק את הדירות בעורף הבניין ניתן יהייה להרחיב במסגרת הפרויקט.

החברה התחייבה במסגרת הפרויקט לחזק את הבניין מפני רעידות אדמה, לשפץ את הלובי וחדר המדרגות, להוסיף מעלית לבניין, להחליף את מערכות האינסטלציה והביוב, להרחיב באופן מקסימלי את הדירות בעורף הבניין ולשלם 60 אלף שקל לכל אחד מבעלי הדירות המצויות בחזית הבניין שאותן לא ניתן להרחיב.

עוד נקבע כי מאחר שלדירות בעורף יתווסף ממ"ד, המקלט הקיים בבניין ישרת רק את בעלי הדירות בחזית. כמו כן תוסיף החברה 5 דירות חדשות לבניין. בחצר המבנה יותקן מתקן חניה הכולל 2 חניות שיוצמדו לדירות היזם.

לטענת בעלי שתי דירות בבניין שסירבו לחתום על ההסכם, התמורה הניתנת להם במסגרת הפרויקט מקפחת אותם ביחס ליתר בעלי הדירות, ועל-מנת לאזן את התמורה, יש לשלם לכל אחד מהם מיליון שקל.

בתביעה שהגישו בעלי 17 דירות בבניין, באמצעות עו"ד זיו גרומן העוסק בהתחדשות עירונית, נגד המתנגדים, למפקח על רישום המקרקעין בתל-אביב, דרשו התובעים לאשר את ביצוע הפרויקט בהתאם להסכם שנחתם.

הם טענו כי למרות שדירות החזית לא יורחבו, בגלל מגבלה תכנונית, עדיין מדובר בתמורה הוגנת הכוללת מלבד חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה, גם שדרוג הבניין והוספת מעלית; וכי יתר בעלי הדירות בחזית מצאו שהתמורה הולמת וחתמו על ההסכם.

מנגד טענו המתנגדים בכתב ההגנה כי 13 בעלי דירות מתוך 19 יזכו בהרחבה של 20 מ"ר בממוצע לדירה, בעוד יתר בעלי הדירות לא יזכו למ"ר אחד תוספת לדירתם. לטענתם, פיצוי של 60 אלף שקל לדירה הוא מגוחך ביחס לתוספת שיקבלו מרבית הדיירים בבניין, ששוויה מוערך ב-900 אלף שקל בממוצע לכל דירה, ואף ביחס לסך של 20 מיליון שקל הכנסות שיקבל היזם ממכירת הדירות החדשות בבניין.

לטענתם, מדובר בפיצוי זעום. הם הוסיפו כי הצמדת מקלט ששטחו אפסי ל-6 דירות יחד, ושאינו סמוך לדירותיהם, היא "לעג לרש", ואינה מהווה ערך עבורם, כי בשעת התקפת טילים דיירים אלה לא ימנעו כניסת דיירים אחרים למקלט.

במקביל דרשו בעלי שתי הדירות למנות שמאי מטעם המפקח, שיבצע הערכת שווי לתמורות המתקבלות כתוצאה ממימוש ההסכם ויקבע תשלומי איזון ראויים.

במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, החליט המפקח על רישום המקרקעין בתל-אביב, אורן סילברמן, כי ימונה שמאי מקרקעין במטרה לבחון את שווי הדירות במצבן כיום בהשוואה לשוויון בגמר ביצוע הפרויקט.

יו"רית הוועדה להתחדשות עירונית במשרד השיכון, עינת גנון, מינתה את שמאית המקרקעין רלי טרייסטמן-אגמי, שפירטה את שווי הדירות במצבן הקיים ובמצבן החדש.

בהתאם להסכם הפשרה אישר סילברמן כי כל אחד משני התובעים, שדרשו מיליון שקל פיצוי, יקבל פיצוי בסך 160 אלף שקל.

בעקבות הסכם הפשרה הסירו שני הדיירים הסרבנים את התנגדותם, והבנייה החלה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות