ההתנגדויות שעלו ביוקר

"יראו בך וביתר 450 התושבים אחראיים לכל הנזקים מהערר"

קבוצת הרכישה שארגנה קרן בן דוד (בסיוע בן זוגה דאז, שרון גל) רכשה בשנת 2014 קרקע במתחם מקווה ישראל בחולון, במכרז של רשות מקרקעי ישראל. המכרז כלל זכויות ל-222 דירות ב-2 מגדלים והקרקע נרכשה תמורת 131 מיליון שקל.

אף שהקרקע היתה זמינה לבנייה, הקבוצה ביקשה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה שינויים והקלות מסוימות, ולכן נדרשה לפרסם כחוק את השינויים הנדרשים, על מנת לאפשר לציבור להתנגד.

הוועדה המקומית דחתה את ההתנגדויות שהוגשו, ואישרה מתן היתר בנייה לפרויקט, לרבות ההקלות שהתבקשו.

אחת המתנגדות היתה שמאית המקרקעין גלית צור, המתגוררת בשכנות אגרובנק, בסמוך למתחם. היא הגישה ערר על מתן ההיתר בשם דיירי השכונה לוועדת הערר המחוזית. בערר טענה צור בעיקר לבעיות תחבורה שייווצרו כתוצאה מההקלות שאושרו.

זמן קצר לאחר הגשת הערר קיבלה צור מכתב מחברי קבוצת הרכישה, עליו חתומה עו"ד טל אור ממשרד עו"ד ענת בירן, שכותרתו: "הודעה על גרימת נזקים אדירים לחברי קבוצת מגדלי קראוזה בחולון בעקבות הערר ודרישה למשיכתו".

במכתב כתבו חברי הקבוצה: "בעקבות ערר הסרק שהוגש על ידך, נגרמו ונגרמים נזקים אדירים ההולכים ומתעצמים מיום ליום, וזאת בין היתר לאור הימשכות הליכי הדיון בערר הסרק ומאחר שעבודות החפירה והדיפון של הפרויקט צפויות להסתיים בקרוב, כך שלהפסקת עבודות הבנייה הללו יהיו השלכות חמורות מאוד על חברי הקבוצה".

עוד כתבו: "בנסיבות העניין, מרשינו יראו בך באופן אישי וביתר 450 תושבי שכונת אגרובנק אחראיים באופן ישיר לכל הנזקים שנגרמו ונגרמים או שיגרמו להם כתוצאה מהגשת ערר הסרק. בכוונת מרשנו למצות את הדין במלואו עמכם עקב על הנזקים הקיימים או העתידים שנגרמו ונגרמים או שייגרמו להם כתוצאה מפעילותכם.

"עם זאת, על מנת לצמצם את הנזקים האדירים הנגרמים או שיגרמו בעתיד למרשינו כתוצאה מפעילותכם, מוכני מרשנו לפנים משורת הדין לתת לכם הזדמנות חד פעמית למשוך את הערר בתוך שבוע, והיה ותעשו כך, מרשינו יהיו מוכנים למחול לכם על הנזקים שנגרמו להם עד כה".

למרות המכתב המאיים, שמטרתו לגרום למתנגדת למשוך את הערר, צור לא ויתרה והתקיים דיון בעניין בוועדת הערר. בסוף פברואר 2016 החליטה ועדת הערר בראשות עו"ד תמר עיני ורדון לדחות את הערר, אך בכפוף לשינויים בהסדרי התנועה הקשורים ליציאה מחניון הפרויקט, שיקלו על העומסים הצפויים בסביבתו.

משה ויגאל גינדי תובעים בעלי חנויות בקניון הזהב

קניון הזהב בראשון לציון, שהוקם בשנות ה-90, נמצא ברובו בבעלות חברת הביטוח מגדל וחברת דירות יוקרה שבבעלות משה ויגאל גינדי. אולם, חלק קטן מהחנויות נמכר בזמן ההקמה לבעלים פרטיים.

לפני שנים אחדות החליטו בעלי הקניון להקים בו אגף חדש שישתלב בחלק הוותיק של הקניון. לשם כך ניהלו האחים גינדי משא ומתן עם בעלי חנויות בחלק הוותיק לפינוי חנויותיהם, במטרה ליצור רצף חנויות גדולות הנחוצות למותגים החדשים.

בין היתר התקשרו האחים גינדי עם מותג האופנה מנגו לשכירת חנות בשטח 800 מ"ר באגף הוותיק, ולשם כך הציעו לחנויות קיימות דמי פינוי והטבות בדמי השכירות. ביולי 2015 החלו העבודות להקמת החנות, וגינדי ביקשו לאחד כמה חנויות ושטח מעבר פנימי לחנות גדולה אחת.

שני בעלים המחזיקים בארבע חנויות בקניון, התנגדו לבניית החנות וטענו כי העבודות המבוצעות במעברי הקניון ללא היתר אינן חוקיות, ודרשו מהוועדה המקומית להוציא צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה. העבודות, שבוצעו במקביל להגשת היתר בנייה, אכן הופסקו, ומאוחר יותר הוועדה המקומית הנפיקה היתר להכשרת העבודות.

על היתר זה הגישו בעלי החנויות ערר לוועדת ערר המחוזית, שקבעה כי ההיתר שנתנה הוועדה המקומית מבוטל, ועל גינדי להגיש בקשה מחודשת להיתר.

אך עוד לפני ההכרעה, ובשל העיכובים שגרם הערר, הגישו משה ויגאל גינדי בשם חברת דירות יוקרה תביעה בסך 5.5 מיליון שקל נגד בעלי החנויות שהתנגדו, בגין הנזקים שלטענת גינדי נגרמו להם.

בתביעה נטען כי בשל עצירת העבודות, לא הצליחה גינדי לעמוד בהתחייבות לתאריכים ולשטח החנות שלהם התחייבו כלפי מנגו. כתוצאה מכך, התגלעה מחלוקת מול מנגו, הופחתו דמי השכירות בגלל ששטח החנות קטן יותר, והאזור כולו נראה כמו אתר בנייה בגלל עצירת העבודות.

עוד טענו גינדי בתביעה כי מדובר בבעלי חנויות סחטנים, המנסים להוציא טובות הנאה וכספים ללא הצדקה, ושפועלים בניגוד להסכמים המחייבים אותם לא להפריע לגינדי לנהל את הקניון. "לא יעלה על הדעת שאינטרסים אישיים של בעל עסק יובילו לסיכול פתיחת עסקים מסוימים", טענו גינדי.

לדברי עו"ד נועם קולודני המייצג את אחד הנתבעים: "גינדי החליטו לתבוע את מי שדרש את קיום החוק - בעלי חנויות בקניון. לכן הם הגישו תביעה חסרת בסיס בסכום מופרך של 5.5 מיליון שקל. חזקה שתביעה זו, שבסיסה כמו השתלשלותה ניסיון לא חוקי לבנייה, תידחה. טוב שגינדי לא הגישו את התביעה נגד ועדת הערר, שקבעה כי הבינוי לא חוקי ודינו הריסה".

התביעה עדיין מתבררת בפני שופטת בית המשפט המחוזי עידית ברקוביץ.

ההתנגדות שנגמרה במכונית שרופה

מקרה קיצוני וחריג, התרחש בתחילת 2008 בשכונת גיל עמל בהוד השרון. תושב רחוב מבצע קדש, עו"ד במקצועו, שעבר זמן קצר לפני כן עם משפחתו להתגורר בשכונה, הגיש התנגדות לתוכנית שנדונה בוועדה המקומית ואף הגיעה להכרעת ועדת הערר, לגבי בנייה שביצע שכנו בבית מגוריו.

לטענת התושב המתנגד, השכן שקיבל אישור לבניית בית בשטח 241 מ"ר כולל מרתף, בנה בפועל בית בן 3 קומות בשטח הנאמד ב-424 מ"ר הכולל חריגות בנייה מהותיות בניגוד לתוכנית המותרת.

כנגד הבנייה הוצא צו הפסקת עבודה מינהלי על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הוד השרון, אך הבנייה נמשכה. בעקבות זאת, התושב פנה לחברי הוועדה המקומית, דיווח על המשך העבודות, וסיפק להם צילומים המעידים על ההפרות המבוצעות. במקביל הגיש התושב תלונה במשטרה נגד הקבלן שביצע את העבודות, בטענה כי איים על חייו.

עוד באותו יום שבו פנה אל הוועדה התעוררו האיש ובני משפחתו בשעות הלילה המאוחרות למשמע קולות נפץ, ונדהמו לגלות כי ביתם אפוף עשן.

מחקירת המשטרה עלה כי אלמונים הציתו את רכב בני הזוג, מה שכמעט גרם לשריפת הבית כולו, בשעה שישנו בו ילדיו הקטנים. לאחר האירוע הטראומטי, עזבו בני המשפחה את הבית והעמידו אותו למכירה. המקרה הקשה הזה ממחיש את המחיר הכבד ששילם אזרח שביקש לממש את זכותו בחוק להגיש התנגדות לבנייה שלטענתו מהווה פגיעה, בין אם מוצדקת ובין אם לא. יגאל שמעון, סגן ראש עיריית הוד השרון, הדגיש כי "עד היום מתנהל הליך משפטי כנגד מבצע החריגות שלא מחזיק בהיתר כמעט עשור מאז הוגשה הבקשה". עם זאת, הדגיש שמעון, עד היום לא הוכח קשר בין הגשת ההתנגדות לבין ההצתה.