הנקראות ביותר

אויבת הקרטלים החדשה מיכל הלפרין חושפת שיניים בראיון בלעדי

הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין בראיון בלעדי ל"גלובס": "חיוני שהרשות גם תדע לחשוף שיניים וגם תדע לנשוך כשצריך"

מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום
מיכל הלפרין / צילום: יונתן בלום

מאז מינויה וכניסתה לתפקיד לפני כשנה, סירבה הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, 50, להתראיין. אבל היום, "אחרי שנה בתפקיד, יש על מה לדבר", היא מבהירה את הסכמתה להתראיין עכשיו, כשאנחנו מתיישבות בחצר ביתה בשכונת רמת-חן ברמת-גן. השנה שעברה על הלפרין הייתה עמוסה ומאתגרת. הפעולות שעשתה, או שהכריזה עליהן עד כה, נתפסות בשוק כדרמטיות, ולא פעם היא ספגה ביקורות מהשוק על האג'נדות שלה. "לדעת לקבל ביקורת זה חלק מהתפקיד", היא אומרת ברוגע.

לאורך כל ראיון החג, עו"ד הלפרין, אישה מטופחת ועדינה למראה, אשר בניגוד לחזותה הרכה משדרת חוזק פנימי עמוק וביטחון רב, מדברת בגובה העיניים, לא מתחמקת משאלות פחות נוחות, ומסבירה איך - מנקודת מבטה - רשות ההגבלים העסקיים "מבערת את החמץ" מהמשק. וכשהיא מדברת על זה, עיניה נוצצות.

"האג'נדה המרכזית שלי היא הגברת ההרתעה והחמרת הענישה לעונשי מאסר משמעותיים, בעיקר בהיבט של קרטלים ומונופולים שמנצלים את כוחם לרעה. אנחנו נשים תמרור 'עצור' בפני קרטלים ומונופולים", היא פורסת את ה"אני מאמין" שלה מיד בהתחלה; ומוסיפה: "בחזון שלי אני רואה את רשות ההגבלים העסקיים כמנוע לרפורמות כלכליות, שעובד יחד עם משרדי הממשלה הכלכליים הרלבנטיים, כדי לקדם תחרות בתחומים שלהם.

"רשות ההגבלים הפכה להיות מרשות שרק מתעסקת באכיפת חוק ההגבלים העסקיים, לרשות שהיא מאוד פרו-אקטיבית בעבודה הפנים-ממשלתית, מייעצת הרבה מאוד למשרדי הממשלה, מקדמת רפורמות תחרותיות. פרו-תחרות מראש, ולא רק אוכפת בדיעבד".

- האג'נדה המרכזית של קודמך בתפקיד, פרופ' דיויד גילה, הייתה הורדת יוקר המחיה והמחירים לצרכן. הוא תמך במחאות הציבוריות. את לא חושבת שאתם צריכים להיות שם?

"אני לגמרי חושבת שזה המקום שלי, ושאנחנו צריכים לטפל בנושא יוקר המחיה, אבל שגם צריך לטפל בזה בכלים שאנחנו טובים בהם, שהם הכלים של קידום תחרות. בסופו של דבר, פעם אחר פעם אנחנו מקבלים את ההוכחה שכשמקדמים תחרות, המחירים יורדים. הסלולר הוא דוגמה לכך שהתחרות הובילה לירידת מחירים, וזה גם מה שקרה ב'שמיים הפתוחים'. מחירי הטיסות ירדו ברגע שחשפו אותן לתחרות.

"גם המהלך של משרד הכלכלה לפתיחת מכסות יבוא של בשר וגבינה, הוא דוגמה לכך. ברגע שפתחו את מכסות היבוא, מחירי הבשר והגבינות הקשות ירדו. ברגע שחושפים את הגופים השבעים לתחרות, זוכים מיד בהורדת מחירים ובהורדת יוקר המחיה. תחרות חשובה גם לאיכות המוצרים, לחדשנות, לשירות טוב - ואנחנו לגמרי בזירה הזאת".

- באילו שווקים אתם פועלים כרגע כך שבשורה התחתונה יורידו את המחירים לצרכן?

"כל פעולות האכיפה שלנו מרתיעות, ומביאות בסופו של דבר להורדות מחירים. למשל, בתיק כמו 'החברה המרכזית' (קוקה-קולה), כשאנחנו יוצאים עם הודעת חיוב, זה מציב קווי גבול ברורים למונופולים, איך מותר ואיך אסור להם להתנהג, מציב להם רסן, ובסוף זה גם מביא להורדת יוקר המחיה. יש גם פעולות שאנחנו משקיעים במחקרים לטווח ארוך, שבהם אנחנו מתעמקים בשווקים מסוימים כדי להוריד שם את יוקר המחיה. למשל, אנחנו עובדים כבר מספר חודשים על הפרויקט של עמלות על החזקת ניירות ערך. בנקים גובים עמלות גבוהות בעשרות אחוזים מגופים לא-בנקאיים. עצם העובדה שהציבור יידע שגובים ממנו עמלות יותר גבוהות, הוא חשוב מאוד בעיניי, כי הציבור צריך לדעת מה האלטרנטיבה שלו".

- הציבור יוריד לעצמו את מחירי העמלות? מחאת הקוטג' ומחאת קיץ 2011 הוכיחו שלכוח של הציבור יש תאריך תפוגה, ולא תמיד הוא הולך את כל הדרך.

"אני לא שולחת את הצרכן לעשות את העבודה במקומי. יש לנו חובה לעשות את העבודה שלנו, ובתחום של עמלות החזקת ניירות ערך, לא נסתפק רק בלפרסם את גובה העמלות, אלא נראה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לאפשר ללקוחות לעבור בקלות יותר מבנקים לגופים שגובים עמלות פחותות יותר, ולעודד אותם לעשות את זה. אנחנו בפירוש לא מסתפקים בלשלוח את הצרכן לעשות את העבודה בעצמו; אבל אסור לזלזל בכוח של הצרכנים. תסתכלי במאבק שלא קשור אלינו, לפינוי מכל האמוניה בחיפה. זה מאבק ציבורי שכבר הניע מהלכים להוצאת המכל, וגם הגורמים הממשלתיים וגם הגורמים הפרטיים נלחצים ממנו".

- אז אולי בעצם הצרכן צריך להתעורר, ולהבין איזה כוח יש לו בידיים?

"אני לא מטיפה לצרכן מה הוא צריך לעשות. אני מאוד מאמינה שצרכנים יודעים לעשות מה שטוב להם. אני רק אומרת לא לזלזל בכוח שלהם, כי יש להם כוח רב מאוד להביא לשינוי".

"הכבשה השחורה" במשפחה

הלפרין "ילדה טובה ירושלים", נולדה וגדלה בבירה, בת שלישית, מתוך ארבעה אחים ואחיות, לחנה ולהנס פיילכנפלד, שני אקדמאיים יוצאי גרמניה. אביה היה פרופסור לכימיה ואמה פיזיקאית. כל אחיה בחרו במסלול דומה, ופנו לעסוק בתחום המדעים המדויקים. אחיה הגדולים - אחותה נעמי ואחיה דויד - השתלבו בעשייה בתחום המתמטיקה (חקר ביצועים והוראת מדעים), ואחותה הצעירה, אפרת, היא ד"ר לפיזיקה. "אני היחידה שהלכה למקצוע הבלתי נחשב הזה, שנקרא משפטים. אני נחשבת לכבשה השחורה במשפחה", היא אומרת.

עד היום, שנים רבות לאחר שנרשמה ללימודי המשפטים באוניברסיטה העברית, הלפרין לא יודעת להסביר את הבחירה בעולם המשפט. "זה קרה כמעט בדרך מקרה. נרשמתי ללימודי משפטים, התקבלתי והלכתי ללמוד. לא ידעתי על מה מדובר. הוריי לא דחפו לעולם של משפטים, אבל גם לא לעולם של מדעים. הם היו מאוד פתוחים.

"גדלתי בבית שלצד זה שכולם היו עם אוריינטציה מדעית, הוא היה בית פתוח לעולמות הומניים. הייתה הרבה התעסקות במוזיקה, באומנות, בספרות, בקריאה, ואף פעם, אף אחד, לא ניסה ללחוץ עלי ללכת למדעים או לפסול תחומים אחרים. יד המקרה הביאה אותי להירשם למשפטים. מעולם לא ידעתי לענות על השאלה 'למה', וגם היום אני לא יודעת. אבל אני כן יודעת, שכשהתחלתי ללמוד משפטים זה שבה אותי. העיסוק בעולמות של משפט חוקתי, זכויות אדם ושמירה על זכויות הפרט, שהיו מאוד חזקים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, סחף אותי".

את ההתמחות עשתה הלפרין בבית המשפט העליון, אצל השופט גבריאל בך ("הייתה לו השקפת עולם מאוד ליברלית, הוא היה איש שיחה מדהים, ולמדתי ממנו הרבה מאוד"), ואת צעדיה הראשונים כעורכת דין עשתה במשרד עורכי הדין ארדינסט-בן-נתן. "כל מה שאני יודעת על עריכת דין טובה, לימדו אותי שם גיורא ארדינסט ורמי בן-נתן. ממש לימדו אותי הכול מאפס".

לקוחות המשרד נזקקו לעתים לייעוץ בהגבלים עסקיים - תחום שהיה בחיתוליו בראשית שנות ה-90 - וכך הכניסה הלפרין רגל לתוך התחום שיהפוך בעתיד לכל עולמה המקצועי. "אף אחד לא ידע אז מה זה הגבלים עסקיים, אבל כל עולם המשפט היה שונה לגמרי. כשהייתי עורכת דין צעירה, בבוקר היינו הולכים לבית משפט, בצהריים עורכים צוואה, בערב חוזה, ולפעמים כשהיה צריך, היינו עושים תשקיף. וזה לא היה נראה מוזר לאף אחד, שעורך דין עושה את כל הדברים האלה במקביל. מאז, עולם המשפט נהיה הרבה יותר מסובך וסבוך, הרבה יותר ממוקצע והכול מתחלק להתמחויות".

לאחר מספר שנים, בשלהי שנת 2000, נסעה הלפרין עם משפחתה לבוסטון, שם התגוררו שנה, שבמהלכה עשה בעלה תואר ב-MIT, והיא עבדה במשרד עורכי דין בתחומים המסחרי והעסקאות. כשחזרה לארץ, בראשית 2002, צללה למים העמוקים של ההגבלים העסקיים, לאחר שקיבלה הצעה מפתה מדרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים דאז: לעבוד לצדו בתפקיד היועצת המשפטית של הרשות.

את שטרום הכירה הלפרין במהלך עבודתה בארדינסט-בן-נתן, כאשר שטרום עבד במשרד עורכי הדין צדוק. הם הופיעו במספר תיקים זה מול זה, כיריבים, ודווקא במסגרת הזו התפתחה ביניהם הערכה הדדית. כיועצת המשפטית של הרשות, הלפרין הייתה יד-ימינו של שטרום, והם נותרו חברים עד היום. במסגרת עבודתה ברשות טיפלה הלפרין בפרשיות הגדולות של ההגבלים העסקיים שהיו אז. בין היתר ב"פרשת עלית-קדבורי", שעסקה בהתנהלות עלית לחסימת החדרת שוקולד קדבורי לישראל; בצו המוסכם מול יצרני המזון - בהם תנובה, שטראוס-עלית, יוניליוור וקוקה-קולה - בפרשת סדרנות המדפים ברשתות השיווק; בקרטל חברות הגז, בפרשת הירקות הקפואים ובפרשת קרטל המרכזיות.

הסדר ניגוד העניינים מאחוריי, והצינון תם

בדצמבר 2005, לאחר שהפסידה לכלכלנית רונית קן במרוץ לתפקיד הממונה על ההגבלים, הודיעה הלפרין על פרישתה מהתפקיד. שנה לאחר מכן הצטרפה למשרד עורכי הדין מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל, מהמשרדים המובילים והגדולים בארץ. במשך כעשור, עד למינויה לתפקיד הממונה, שימשה הלפרין כראשת מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד. "היה לי קן חם ומאוד מוצלח לפתח את עצמי בתחום ההגבלים העסקיים במשרד".

ב"קן החם" הזה היו לא מעט "ציפורים" גדולות. כעורכת דין בשוק הפרטי ייצגה הלפרין, בין היתר, את חברות תנובה, אל-על, יינות ביתן, ליימן-שליסל, סטורנקסט, פי-גלילות מסופים וצינורות נפט, מרכז סליקה בנקאי (מס"ב), בנק איגוד, קבוצת לאומי ופוקס-ויזל. לקוחות אלה ונוספים עמדו במרכז הסדר ניגוד העניינים שעליו חתמה בעקבות מינויה לממונה על ההגבלים העסקיים במשק.

הלפרין נבחרה לתפקיד הממונה בינואר אשתקד, מבין יותר מ-30 מועמדים (בחירה של ראש-הממשלה בנימין נתניהו), ועם כניסתה לתפקיד ב-1 במארס 2016, חתמה על "הסדר ניגוד עניינים", שאסר עליה לעסוק בענייני אשראי וסליקה, שירותי מיתוג ATM, הפעלת מערכת תקשורת בין סולקים למנפיקים והפצת תוכנות אשראי, ענייני תעופה וכן בתחומים שבהם חברת תנובה מהווה גורם דומיננטי בהם - זאת, במשך שנה וחצי מיום כניסתה לתפקיד.

- הסדר ניגוד העניינים שלך היה מאוד מורכב כי ייצגת הרבה מונופולים גדולים במשק כעורכת דין פרטית, בהם תנובה, שרוב ההחלטות של הרשות משפיעות עליה. למה היית צריכה את הכאב-ראש הזה?

"הייתי באמת ממוקמת במצב מאוד טוב בשוק הפרטי, לא חסרה לי עבודה ולא פרנסה, ולא חסר לי עניין, ובכל-זאת נשאר בי החיידק הציבורי מהתקופה שהייתי ברשות ההגבלים. מאוד אהבתי אותה, הייתי מלאת הערכה אל המוסד הזה, והרגשתי שדווקא מהמקום של הרבה מאוד ניסיון בשוק הפרטי והיכרות עמוקה עם העולם העסקי, יש לי הרבה מה לתרום לשוק הציבורי. זה לא מהלך שנוח לעשות אותו. ושאת עושה אותו מטעמי נוחות, אבל כן עושים אותו מטעמי אתגר ורצון לתרום תרומה ציבורית אמיתית".

הלפרין הגיעה חדורת מוטיבציה, אבל לא כולם קיבלו אותה בזרועות פתוחות. עוד לא יבשה הדיו על הסדר ניגוד העניינים שלה, וכבר הוגש בג"ץ הקורא לביטול מינויה "לאור ניגוד העניינים הנרחב והמשמעותי שבו היא נתונה".

אך המדינה עמדה מאחורי הבחירה, והלפרין אומרת, כי לא התרשמה מהטענות. "אני מאמינה, שצריך להיות מעבר בין השירות הציבורי לשוק הפרטי, ובין השוק הפרטי לשירות הציבורי. היכולת להבין איך עסקים עובדים, מה מניע אותם, איפה הם צריכים שישחררו להם כדי לעשות עסקים מצד אחד, ואיפה הם מותחים את הגבולות, וצריכים שיציבו להם גבולות מצד שני, נטמעת מאוד עמוק בעשייה של 10 שנים בשוק הפרטי. היום, רוב הסדר ניגוד העניינים מאחוריי, ברוב העניינים כבר אין צינון יותר, ודווקא חלוף השנה שלי בתפקיד, מראה שאפשר לצלוח את זה. זו דוגמה מצוינת לסיפור של הצלחה".

- ובכל זאת, נחת עליך בג"ץ לפני שהתיישבת על הכיסא. זה לא שיתק את העבודה?

"בג"ץ ניגוד העניינים לא באמת הטריד אותי. למרות הסדר ניגוד עניינים, למרות הרבה מאוד ביקורת סביב העניין הזה, בסופו של דבר, זה לא מנע ממני לקיים את התפקיד שלי, ולא מנע מממלא-מקומי, אורי שוורץ, להחליט לפי שיקול-דעתו המוחלט במקומות שהוא היה צריך".

היום כבר ברור שהפוקוס הוא נגד המונופולים

רגע אחרי ש"בג"ץ ניגוד העניינים" ירד מהפרק (העתירה נמשכה על-ידי העותרים), הכריזה הלפרין - בצעד שהיה נראה כמעט מתריס בעיני חלק מהגורמים במשק; ומבורך אצל אחרים - על המהלך הגדול הראשון שלה כממונה על ההגבלים: כוונתה לצמצם את מדיניות "המחיר המופרז". הלפרין הודיעה על עריכת שימוע למדיניות שהנהיג קודמה בתפקיד, דיויד גילה, בנוגע להטלת קנסות על מונופולים בגין מחירים מופרזים.

גם בעניין הזה הבג"ץ התורן לא איחר להגיע. "לא הייתי מוטרדת גם מהבג"ץ הזה", אומרת הלפרין, "אבל כן היה חשוב לי להשלים את המהלך של הטיפול בנושא של מחיר מופרז, והשקעתי בעניין הזה הרבה מאוד מאמצים".

- הנושא הזה הוביל להתקפות חריפות נגדך. אמרו שאת הרשות לקידום המונופולים, ושבגלל הקשרים שהיו לך כעורכת דין פרטית עם המונופולים האלה, במיוחד תנובה, נתפסת כמי שפועלת מיד לטובתם.

"זה פשוט חסר שחר. אני לא חושבת שאנשים מאמינים באמת שמכיוון שעבדתי בשוק הפרטי, אז אני משרתת את המונופולים. זה ברור לחלוטין שאני לא. אם רציתי לשרת את המונופולים, הייתי יכולה לעשות את זה מצוין בשוק הפרטי. המחשבה שלמונופולים הייתה קונספירציה לשלוח אותי כאיזו שליחה שלהם, זה פשוט דבר מגוחך. הרי ברור, שכאשר עזבתי את השוק הפרטי, עזבתי את העבודה עם הלקוחות שלי, כדי לשרת את הציבור.

"בחלוף שנה, אני גם מרגישה שכבר אף אחד לא יכול לטעון באמת את הטענות האלה. כל-כך הרבה משאבים הושקעו באכיפה נגד מונופולים, ויש לנו הצלחות שאנחנו יכולים להראות היום, שזה ברור שהפוקוס הוא בדיוק לפעול נגד הגורמים הריכוזיים במשק, לפעול למען הציבור. היום זה כבר ברור לחלוטין".

קוקה-קולה: התיק הכי חשוב עד היום

הלפרין אומרת, כי אחת ההצלחות הללו, וההוכחה לכך שמדיניות המחיר המופרז אינה הכלי התחרותי הנכון ביותר, הן הודעת רשות ההגבלים העסקיים מהחודש שעבר לחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יצרנית קוקה-קולה, כי הרשות שוקלת להטיל עליה עיצומים כספיים בסך 62.7 מיליון שקל. זאת, מאחר שניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין בשוק משקאות הקולה.

"החברה המרכזית היא חברה עם כוח שוק מונופוליסטי, וכממונה, אני יכולה להחליט איך לטפל בה. אפשר להחליט שעכשיו אבדוק מה מחיר הקוקה-קולה - האם אני רוצה שהם יימכרו ב-7 שקלים או ב-5 שקלים, ומהו מחיר מופרז בעיניי. אני יכולה להיכנס לפוזיציה של מעין פיקוח על המחירים שלהם. אני יכולה להחליט שמדיניות האכיפה שלי היא לתפוס אותם במקום שבו הם מנצלים את מעמדם לרעה.

"התיק של החברה המרכזית הוא דוגמה לסיפור שבו תפסנו אותם איפה שהם חסמו את המתחרים שלהם. בסוף מחירי הקולה יירדו לא מזה שאני אגיד מה מחיר מופרז ומה לא מחיר מופרז. מחירי המשקאות הקלים יירדו כשתהיה תחרות, כשיאפשרו ליפאורה ולטמפו להיכנס לשוק, כשלא יחסמו אותן. לכן, התיק הזה הוא דוגמה לזה שהיה צריך להציב את האג'נדה האכיפתית מלכתחילה, ולכן פעלתי כדי לשנות את מדיניות המחיר המופרז, והבהרתי מה האג'נדה האכיפתית שלי".

-"פרשת קוקה-קולה" התחילה כחקירה פלילית ואת העברת אותה למסלול המנהלי. זה לא פרס לחברה? 62 מיליון שקל מרתיע חברת ענק כזאת?

"קנס של יותר מ-62 מיליון שקל על החברה המרכזית, הוא חסר תקדים בכל סדר גודל שהוטל עד היום, ואסור לזלזל בזה. בנוסף, הוטלו פה עיצומים אישיים על מנהל בחברה, ביותר מ-300 אלף שקל, שייצאו מכיסו האישי. זה מאוד משמעותי עבור מנהל לקבל כזה קנס, וגם מאוד מרתיע בעיניי".

- נראה שהם מעדיפים לשלם על פני הסיכון של מאסרים. זה לא מחליש את ההרתעה?

"מבחינה ציבורית והרתעתית, החשיבות העצומה של התיק הזה היא שהוא פורס יריעה רחבה על איך מתנהג מונופול בשלל התנהגויות, כדי לדחוק את המתחרים שלו החוצה. אם הייתי לוקחת את זה לפן הפלילי, הייתה מצטיירת תמונה צרה, שבה רואים רק חלק מהדברים, בצורה מצומצמת וממוקדת. מנגד, בפן המנהלי, חשפנו שלל נושאים שיוצרים תמונה בעייתית, שיש לה חשיבות הן הרתעתית לחברה המרכזית, והן גם למונופולים בכלל, על איך צריכים להתנהג. השאיפה שלנו היא, שמונופולים יסתכלו על מה שקרה לקוקה-קולה, ויפנימו וידעו איך צריך להתנהל".

- למה לוותר על כלי נוסף שכבר יש לך בארסנל הכלים של הרשות ההגבלים - לקבוע מהו מחיר מופרז, במקביל לכלים נגד מי שפוגע בתחרות?

"לא ויתרנו על 'מחיר מופרז', אבל צמצמנו אותו מאוד, כיוון שהוא מילא את סדר יומה של הרשות כשהגעתי אליה. כשרשות הגבלים עסקיים עסוקה בלחפש תיקים של מחיר מופרז, ולעסוק בפיקוח על מחירים, היא לא פנויה לעסוק במה שהיא צריכה לעשות - לקדם את התחרות ולמנוע ממונופולים לנצל את מעמדם לרעה.

"לפני שנה הבטחתי, שזה שאני מצמצמת את מדיניות המחיר המופרז זה לא מה שיפסיק את האכיפה נגד מונופולים, ושאנחנו נאכוף נגד מונופולים יותר ממה שכל ממונה קודם עשה. היום אני מסתכלת על המעשים שלנו, והפירות מתחילים לצוץ.

"לפני חודש יצאו העיצומים על חברת החשמל על ניצול מעמד לרעה; והתיק של קוקה-קולה הוא תיק מאוד משמעותי, שיתווה דרך למונופולים על איך הם צריכים להתנהג. פה צריכה להיות ממוקדת העשייה. ועכשיו, כשיש לי גם קבלות שמוכיחות את זה, אני מרגישה נוח להראות שמה שהבטחתי, אני גם מקיימת. עוד ארוכה הדרך, אבל אני גאה בזה שבחלוף שנה, אני פורעת את ההבטחות שהבטחתי עם כניסתי לתפקיד".

- אילו הבטחות כבר קיימת?

"הבטחתי בראש ובראשונה שנגדיר את האכיפה נגד מונופולים, נושא שהיה מוזנח לאורך השנים, ובפועל כמעט לא הייתה בו עשייה. כשנכנסתי לתפקיד, אמרתי שהמונופולים יעמדו בליבת העשייה שלנו, ובאמת השקענו המון מאמץ בשנה האחרונה בנושא הזה.

"הדבר שאני הכי גאה בו, הוא כנראה העשייה בתיק של החברה המרכזית. זה תיק שמעבר לחשיפת שיניים, הוא גם מתווה דרך למונופולים על הדברים שמפריעים לנו. אנחנו אומרים להם, 'אל תנסו לקחת את הכוח שלכם במוצר אחד ולהשתמש בו לקידום מוצרים נוספים', 'אל תחייבו את הלקוח לקנות רק מכם', 'אל תחסמו יבוא מקביל'. כל הדברים האלה הם תמרורים מאוד חשובים למונופולים. בעיניי, זה אחד התיקים החשובים ביותר נגד מונופולים, אם לא הכי חשוב שהיה עד היום בישראל, ואני מאוד-מאוד גאה בו".

פעם לא הסתירו מסמכי קרטל

פרשת קוקה-קולה החלה במסלול הפלילי, והלפרין הייתה זו שבחרה להעביר אותה למסלול המנהלי, ולהטיל על החברה עיצום כספי. לדבריה, שני המסלולים הללו, הם שני צדי מטבע האכיפה של הרשות, המייצרים את ההרתעה שלה. "ההרתעה נבנית גם על היכולת שלנו להטיל עיצומים מנהליים וגם אכיפה פלילית. אנחנו לא מגישים כתב אישום כל יום, אבל כשאנחנו מגישים, זה בגין תיקים משמעותיים וגדולים, וזה נגמר בענישה מחמירה. לעובדה שמנהלים נכנסים למאסר בשל עבירות הגבליות, יש משמעות הרתעתית גבוהה. רשות ההגבלים יודעת לחקור, להגיש כתבי אישום, ולהשיג עונשי מאסר. יש לזה השפעה על המשק. השנה האחרונה הראתה שאנחנו יודעים לחשוף שיניים כשצריך, בהיבטי האכיפה, ויודעים לאכוף כשצריך לאכוף. זה בהחלט משפיע".

- לפני שנכנסת לתפקיד אמרת בראיון ל"גלובס" שצריך להיות מאוד זהירים בעיצומים המנהליים, לא להטיל קנסות גבוהים מדי, ולהיות רגישים למשק. אך בפרשות קוקה-קולה וחברת החשמל עשית קפיצה משמעותית בסכומי העיצומים. יש מי שטוען שהקפיצה מהירה וחדה מדי.

"כלי העיצום המנהלי ניתן לרשות ההגבלים ב-2012, ואנחנו כבר נמצאים 5 שנים אחרי שהוא ניתן לנו. לפי ההנחיות הפנימיות שלנו, אנחנו מפחיתים מכמות הקנסות, בגלל שאנחנו בתקופת ראשית האכיפה. גם החברה המרכזית יודעת, שבין השיקולים ששקלנו לגבי העיצומים המנהליים שמתכוונים להטיל עליהם, שקלנו את זה שאנחנו נמצאים בתקופת ראשית האכיפה.

"הקנס של קוקה-קולה היה יכול להיות יותר גבוה, כי בתיק שלה יש עשרות הפרות. אספנו את עשרות ההפרות לארבעה סיפורים מרכזיים, אבל מאחורי ארבעת הסיפורים המרכזיים האלה, יש עשרות מקרים של הפרות של הוראות של הממונה על ההגבלים העסקיים, הפרות תנאים של מיזוג ועוד".

- את אומרת שהעיצום הכספי בפרשה זו היה יכול להגיע ל-100 מיליון שקל ויותר (24 מיליון שקל על כל הפרה).

"נכון. אבל אנחנו לא ספרנו את זה כך. הם קיבלו הקלות והפחתה מאוד משמעותית, בכוונה להוריד את גובה חיוב. הם קיבלו הנחה מאיתנו".

- בקוקה-קולה בונים על זה שלאחר השימוע תבטלו את העיצומים או שלפחות תפחיתו אותם משמעותית.

"מובן שלחברה המרכזית יהיו טענות לטעון בשימוע, ואנחנו נשמע אותן. זה ברור שזה תיק שנורתה בו יריית הפתיחה, והקרב עוד ארוך, אבל אני אומרת, שהבאנו בחשבון את זה שמדובר בתיקים ראשוניים יחסית של עיצומים מנהליים, והקלנו בהם. מצד שני, צריך לזכור שיש עשרות הפרות מאחורי התיק הזה".

- את אומרת שהאג'נדה המרכזית שלך היא הגדלת עונשי המאסר, אבל לאחרונה בית המשפט העליון ריסן אתכם בפרשת "קרטל הלחם", והפחית את עונשי המאסר של ראשי המאפיות הגדולות משנת מאסר בפועל לשלושה חודשים בלבד.

"אני לא מסכימה עם הפרשנויות שאומרות, שבית המשפט העליון שם לנו תמרור 'עצור'. בסופו של דבר, העליון נתן במידה רבה מאוד רוח גבית לעשייה שלנו, כי הוא הכיר בזה שהמעשים שנעשו שם הם פליליים, ובנסיבות מחמירות. בית המשפט הכיר בזה שעונשי המאסר הם הרלבנטיים למנהלים בעבירות כאלה, והוא גם אמר שעונשי המאסר ימשיכו ויעלו בהדרגה".

- בשורה התחתונה בית המשפט הפחית את העונש שנגזר. אתם ביקשתם להחמיר אותו, ולהטיל כמה שנות מאסר, ובסוף הוטלו חודשי מאסר בודדים. אי-אפשר לסמן את זה כהצלחה.

"אני לא מסכימה, כי ברמה העקרונית אין מחלוקת בינינו לבין בית המשפט העליון. המסר שיצא משם הוא, שעונשי מאסר הם הראויים לעבירות הגבלים, שמנהלים צריכים להיכנס לכלא על עריכת קרטל, וגם שעונשי המאסר צריכים ללכת ולהחמיר לאורך התקופה. בית המשפט רק אומר, שצריך שההחמרה תהיה בהדרגה. אנחנו חשבנו שהיא צריכה להיות בפחות הדרגה, רצינו שהדברים ילכו יותר מהר קדימה, אבל בסופו של דבר, בית המשפט העליון כן קיבל את זה, שהעונשים הם עונשי מאסר והם ילכו ויחמירו".

- עם כל ההחמרה בעמדתכם כלפי קרטלים, החקירות והתיקים שלכם בתחום מראים שיש הרבה קרטלים בישראל שחוצים תחומים וגבולות - קרטל המשלחות לפולין, קרטל הלחם, קרטל הגז, קרטל ספרי לימוד ועוד. זאת 'מדינת הקרטלים' על גב הצרכנים?

"הפיתוי לקרטל הוא מאוד גדול, וזו הסיבה שבגללה אנחנו חושבים שצריך עונשי כלא. אבל כמי שמעורה בחקירות, אוכל לומר שכבר רואים שינוי בהתנהלות של המנהלים והנחקרים. ההרתעה הפלילית לא עוברת מעליהם בלי השפעה. קרטלים שבעבר בכלל לא טרחו להסתיר אותם, נעשים היום בדרכים יותר מתוחכמות, ויותר קשה לאתר אותם, כי הם מוסתרים היטב.

"אם פעם הם היו נפגשים בבית-קפה, מתעדים את ההסכמות האסורות בכתב, ושומרים בקלסרים, היום הדרכים מאוד מתוחכמות וקשה לאתר אותן. ב'קרטל המרצפות', שגזר הדין בעניינו ניתן בתחילת שנות ה-2000, הקרטל היה מתועד בקלסרים מסודרים אצל הרו"ח של הקרטל. לא היו יראה ופחד. היום, יש פחד. אנשים מבינים שזה מסוכן אם נתפסים, וככל שהמאסרים יהיו יותר משמעותיים, כך הסכנה תהיה יותר גדולה".

כמחויבת לשירותה הציבורי, השאיפה של הלפרין היא שכל מנהל ידע שהרשות רואה בהסדרים כובלים ובעריכת קרטלים, הכנסת היד לכיס של הציבור וגניבת הארנק שלו; והעונשים יהיו בהתאם. "עונשי המאסר שנדרוש ילכו ויעלו לאורך הזמן. גם אם לא נגיע לשם בקצב שבו ייחלנו לדברים, כן נראה בשנים הקרובות החמרה בענישה הפלילית. עבירת הגבלים היא כמו גניבה לכל דבר. בשורה התחתונה גונבים מהציבור. חד-משמעית.

"עבירת קרטל זו עבירה של תרמית הציבור, ולכן אנחנו אוכפים אותה גם בכלים פליליים ולא רק בכלים האחרים שיש לנו. קרטלים ותיאומי מכרזים, הולכים תמיד לפלילי, כי המעשים הללו מהווים פגיעה קשה בציבור. בית המשפט העליון אמר לנו, 'נעלה את רף הענישה בהדרגה, אבל אנחנו נדאג גם להחמרה מתמדת בעונשים'. כך, שנראה מאסרים משמעותיים מאוד בתקופה הקרובה".

השאלון

אלמלא היית עורכת דין, מה היית? "רופאה. התקבלתי באותה שנה ללימודי משפטים וללימודי רפואה. עד היום לא יודעת להסביר לעצמי למה בחרתי דווקא במשפטים על פני רפואה".

לו היית פורשת כיום מהמקצוע, מה היית עושה במקום? "הייתי הולכת ללמד בבית-ספר. להיות מורה טוב זו עבודת קודש. הייתי מלמדת ילדים איך ללמוד, איך להביע את עצמם בכתב ובעל-פה, ואיך לכבד את סביבתם".

מתי בכית בפעם האחרונה? "את צוחקת? אני בוכה מכל סרט. אני בוכה מכל פרסומת מרגשת בטלוויזיה. אין דבר קל יותר מאשר לגרום לי לדמוע".

מה חסר לך? "ספר מותח ממש ויום של חופשה שבו לא יוצאים מן המיטה, ורק קוראים עד שהספר נגמר".

מה יש לך יותר מדי? "רשימות בראש של דברים שצריך לעשות, ולא הספקתי. המאבק ברשימת ה-have to do, הוא מאבק בלתי פוסק".

"חיוני שהרשות גם תדע לחשוף שיניים, וגם תדע לנשוך כשצריך"

סדר-יומה של הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, אינטנסיבי ותובעני. היא קמה בחמש בבוקר, יוצאת לריצה של 6-8 קילומטרים (כמעט כל בוקר), קוראת את כל העיתונים, נפרדת מהילדים, ונוסעת מרמת-גן למשרדה בירושלים, בדרך-כלל בעיצומם של הפקקים. אל ביתה היא חוזרת בשעות הערב המאוחרות, מבלה קצת עם הילדים, ושוקעת שוב בעבודה מול המחשב הנייד בבית. עובדי הרשות כבר התרגלו לקבל ממנה מיילים גם בחצות ובאחת בלילה. "זה חלק מהשגרה. אף אחד כבר לא מתרגש מזה", היא אומרת.

הלפרין מודה שהיא "משועבדת לעבודה", אבל לא הייתה משנה בה דבר. "כשאת ברשות ההגבלים העסקיים יש לך יכולת להשפיע על הכלכלה הישראלית, להשפיע על הצרכן הישראלי ועל איכות החיים של כל אחד ואחד מאיתנו, גם בהיבטי יוקר המחיה, אבל גם בהיבטי איכות חיים, ובהיבטי כלכלה פתוחה וחופשית".

היא מודעת לכך שחייה השתנו: "אני גם בעולם שבו איבדתי את האנונימיות שלי, גם בעולם של האילוצים של רגולטור, וגם בעולם של הביקורת שמושמעת על כל החלטה שלי, אבל אין אפילו ולו רגע אחד, שבו אני חושבת 'אוי וואי, לא הייתי צריכה לעשות את המהלך הזה'. היכולת לתרום בתפקיד הזה שווה את כל אי-הנוחות והעבודה הקשה".

נקודת המבט של מיכל הלפרין על המשק והתחרות השתנתה ב-15 השנים האחרונות שלוש פעמים. מיועצת משפטית של הרשות, שאוכפת את התחרות על המונופולים והקרטלים, היא עברה לשחק במגרש של המונופולים הכי גדולים בשוק הפרטי, וכעת חזרה לרשות ההגבלים, כמי שאוחזת במושכות של התחרות במשק, ומקפידה כי לא יסטה מהמסלול.

לדבריה, בשנים האחרונות עברה הרשות מהפכה. "זו רשות שונה לגמרי. היא מאוד גדלה והתרחבה פיזית. יש לרשות היום הרבה יותר סמכויות וכלים, והיא בעיקר הפכה לרשות הרבה יותר מתוחכמת ומוכוונת לקידום תחרות. בעבר, היא הייתה רשות שאכפה את חוק ההגבלים העסקיים, ועמדה בתוקף על זה שלא יהיו הפרות שפוגעות בתחרות. היום, זו רשות שגם חותרת לקידום התחרות וחושבת איפה אפשר לשפר; איפה אפשר להסיר חסמים".

מעורכת הדין של המונופולים הגדולים, הפכת ל"עין הגדולה" המפקחת עליהם. נקודת-המבט השונה משנה גם את התפיסה?

"התפיסה העקרונית שלי על - איך צריך להיראות המשק, איך צריכה להיראות הכלכלה, מה צריכים להיות סדרי העדיפויות של הרשות - לא השתנתה, אבל יש דברים שרואים משם שלא רואים מכאן. ולהיפך. נקודת ההשקפה מאוד משפיעה. מה שקשה לחברות לספוג כ'פעילות נשכנית' של רשות ההגבלים, היום, כשאני בצד של הרשות, כמי שעומדת בראש הרשות, זה נראה לי חיוני שהרשות גם תדע לחשוף שיניים, וגם לנשוך כשצריך".

- מה הנושאים הבוערים שמונחים כעת על שולחנך?

"יש כמה נושאים שאנחנו עובדים עליהם במקביל. אנחנו פועלים בתחום העמלות על ניירות ערך. ישנם פערים עצומים בין גביית הבנקים לבין גופים שהם לא-בנקאיים; אנחנו נדרשים בזמן האחרון לבדיקת הנושא של סופר-פארם כגורם קמעונאי רב-עוצמה; בתחום המזון נכנסנו לעבודה משותפת עם הרבנות בנושא הכשרות, כדי לראות אם הכשרות היא חסם ליבוא, ואם כן, איך פותחים את החסם הזה; יש עוד נושא שאנחנו כל הזמן עם היד על הדופק שלו - הנושא של בזק והרפורמה בשוק הסיטונאי, שהיא רפורמה מאוד חשובה.

"אנחנו פועלים עם משרדי ממשלה שונים לקדם את התחרות בתחומים שלהם. למשל, בשוק הגז הביתי, שבו המצב מאוד לא טוב והמחירים גבוהים מדי. בעבר, כבר הוגש נגד חברות הגז כתב אישום, והיו נגדם עונשים, ועדיין אנחנו לא רואים שיפור מספיק משמעותי בנושא הזה. אבל אנחנו לא מרפים, ונמשיך לחתור לתחרות בשוק הזה, עד שנביא אותה. חלק מזה נעשה בחקירה פלילית (חקירת קרטל הגז הביתי), וחלק בדרכים אחרות, בשיתופי-פעולה עם משרדי ממשלה.

"אנחנו מקימים עכשיו 'צוות עבודה', יחד עם משרד הכלכלה ומשרד האוצר, כדי לקדם את היבוא האישי. אנחנו רואים ביבוא אישי פוטנציאל מאוד גדול לשיפור התחרות. נושא נוסף שנמצא בטיפול הוא התחבורה השיתופית. השקענו הרבה מאוד משאבים כדי ללמוד את התחום הזה, ואנחנו חושבים שיש פה פוטנציאל גדול מאוד לקדם תחרות".

- מנגד, יש מקום שלא נכנסתם אליו - חקירות ביבי-נוני. לא פעם עלתה הטענה שיש פה חשש לביצוע עבירות הגבליות על-ידי ראש הממשלה במסגרת השיחות שנחשפו עם נוני מוזס, אבל אתם לא נכנסתם לשם.

"החקירה נגד ראש-הממשלה בנימין נתניהו בנושא הזה, מנוהלת ע"י המשטרה בליווי צמוד מאוד של הפרקליטות; ושני הגופים האלה ביחד מנהלים את החקירה הזאת".

- הרי יש לך שיקול-דעת, ואת יכולה לבדוק כל נושא אם יש חשש לפגיעה בתחרות. יש אמירות, שכיוון שאת 'מינוי של נתניהו' אינך נכנסת לשם.

"הפרקליטות מודעת היטב להיבטי ההגבלים העסקיים של החקירה הזאת, ואנשיה גם מודעים לזה שאנחנו מוכנים לתת להם עזרה בנושא הזה. אם הם יחשבו שהחקירה צריכה לקבל את הכיוון הזה של חקירה, הם יגיעו לזה ואלינו, בהתאם לצורך. בפועל, הם מנהלים את החקירה, ואני לא אכנס להם בין הרגליים ואנהל חקירה עצמאית שלי".

עו"ד מיכל הלפרין

גיל: 50

מגורים: רמת-חן, רמת-גן

סטטוס: נשואה לאבנר הלפרין, מנכ"ל חברת הציוד הרפואי ארליסנס, ואם לארבעה

תפקיד: הממונה על ההגבלים העסקיים

תפקידים קודמים: ראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין מיתר-ליקוורניק; יועצת משפטית של רשות ההגבלים העסקיים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות