המילה האחרונה בהשקעה החברתית-אופנתית

בישראל קיימות סוגיות חברתיות רבות הדורשות טיפול ופתרון. על אף שתקציבי המדינה המוקצים לצורך הטיפול בבעיות חברתיות על-ידי הממשלה וגופי פילנתרופיה הולכים וגדלים עם השנים, האתגרים החברתיים גדלים אף יותר. כנראה, משהו בשיטה הקיימת לא עובד.

מצד אחד, היצע הכסף המוקצה לפתרון הבעיות אינו מצליח לענות על הגידול הקיים בביקושים, ונוצר צורך להגדלת העוגה ולמציאת מקורות מימון חדשים. מצד שני, ישנו דור חדש של משקיעים - "משקיעי דור ה-Y", השואפים להשקיע לא רק למען תשואה פיננסית, אלא לשלב את הערכים החשובים להם, ערכים חברתיים, בהשקעותיהם בפועל.

רוב המשקיעים של היום, מבינים שנכון יהיה לפעול בדרכים חדשניות, לטובת צמצום הבעיות החברתיות של המחר, ומביאים לשולחן את הראש העסקי, אך גם את הערכים שבהם מאמינים - שילוב המניב השקעות מושכלות, אחראיות וחברתיות. מדובר בקשת רחבה של משקיעים - החל מאלה הנוטים יותר לעבר תשואה פיננסית גרידא, ועד מוטי התשואה החברתית, אשר מאמינים של"השקעות אימפקט" יש יכולת החזר, שהיא לא בהכרח פחותה מהשקעות אחרות.

על יצירת המפגש בין הביקוש להיצע, אמונים המתווכים החברתיים-פיננסיים, אנשי מקצוע אשר מתמחים בחקר הבעיה החברתית, ובניתוח נתונים, בגיבוש בסיס מידע שעליו יישען פתרון אפשרי, בגיבוש הפתרון עצמו, בהוצאתו אל הפועל, וכן במדידת הביצועים עבור המשקיעים החברתיים.

אז מה הן השקעות אימפקט? מדובר בהשקעות בעלות השפעה חברתית (או השקעות חברתיות), המאפשרות הזרמת הון לארגונים המתמודדים עם אתגרים חברתיים, עם ציפייה מובהקת כי בעקבותיהן יימדדו בקפידה, נוסף לתשואות ולסיכונים שבהשקעה, גם ההשפעה החברתית של ההשקעה. להשקעות אלו, יש מטרות חברתיות, אשר צריכות לבוא לידי מימוש, באותה מידה כפי שצריכות המטרות העסקיות להתממש.

מדידת ההשפעה החברתית, שהיא היום אחת מאבני-היסוד של המגזר העסקי, עומדת בבסיס בחינת "השקעות האימפקט", שכן בלעדיה לא ניתן יהיה להגדיר את ההשפעה החברתית (או הסביבתית). היכולת לרתום הון חדש לתחומים החברתיים, חייבת להתבסס על מדידה סדורה ואפקטיבית לאורך התהליך החברתי. מדידה, שלא תסתפק רק בבחינת התפוקות ובמיפוי התשומות לטיפול בנושא, אלא תתמקד בתוצאות ההתערבות החברתית.

חשוב לומר: לפילנתרופיה המסורתית שמור עדיין תפקיד חשוב ביותר, בעיקר במקרים שבהם לא ניתן לשייך את תוצאות המדידה החברתית למודל ההתערבות, וכן בשילובים חכמים שונים עם השקעות אימפקט, שיאפשרו את הפחתת הסיכונים למשקיע. לאחרונה, התקיים בכנסת כנס בנושא השקעות אחראיות וחברתיות ועסקים חברתיים. במסגרתו הוצגה יכולת ההשפעה החיובית שצפויה להיות לקיומו של סקטור השקעות חברתיות מגוון ומשגשג, עבור האזרחים. הכנס מהווה ראיה נוספת, מרגשת ומשמעותית למעורבות הגדלה והולכת של הרגולטור בתחום ההשקעות החברתיות. אחת הסיבות העיקריות, שהפכו את בריטניה, המובילה העולמית בתחום, ל"מדינת אימפקט", היא התערבות הרגולטור, מתוך הבנה כי יש להתמקד בהשקעות בעלות שורת רווח כפולה - פיננסית, אך גם חברתית.

סקטור השקעות האימפקט העולמי דוהר קדימה, והופך לנושא חם שאי אפשר להתעלם ממנו. על-מנת לענות על השאלה - אם ההשקעות הללו מניבות תוצאות חיוביות, נדרש רק לסקור את התרחבות המגמה בשנים האחרונות, בקרב מספר רב של מדינות בעולם. חזוננו הוא, שיבוא יום ויהיו כאן מוצרים פיננסיים-חברתיים רבים ומגוונים, ביניהם קרנות נאמנות לאימפקט, מסלולים בקופות-הגמל להשקעות אחראיות, תעודות-סל אתיות, שפע של איגרות-חוב חברתיות ועוד.

כדי שנגיע ליום הנכסף, יש צורך בהתגייסות רגולטורית לטובת שינוי דפוסי הפעולה והמחשבה. זאת, על-מנת לגרום ליצירת תמריצים, הורדת חסמים, לקביעת מדיניות מיסוי מעודדות ושיתוף מידע על מטרות ותוצאות של שירותים חברתיים. הדיון החשוב שהתקיים בכנסת, הוא צעד חשוב ונכון בדרך של המחוקק והרגולטור "לחבק" את השקעות האימפקט, וליהנות מפירותיהן הרבים.

הכותב הוא מנכ"ל Social Finance Israel, נציג ישראל בפורום הבינלאומי להשקעות אימפקט, וחבר בוועדה הישראלית לעידוד סקטור ההשקעות החברתית

צרו איתנו קשר *5988