למה מתעכבת חתימה על פרויקט תמ"א 38 ברעננה?

בתביעה נגד דיירים סרבנים נטען: הם מנסים לנצל את היותם החותמים האחרונים ובכך לסחוט את החברה

בניין המריבה ברעננה. 21 דירות מגורים / צילום: אלון רון
בניין המריבה ברעננה. 21 דירות מגורים / צילום: אלון רון

לא רק הביורוקרטיה מעכבת מימוש של פרויקטים להתחדשות עירונית, אלא גם מחלוקות בין בעלי הדירות עצמם בבניינים המשותפים: בבניין ברחוב בורוכוב 35 ברעננה הכולל 21 דירות מגורים, הגיעו המחלוקות לפתחו של המפקח על רישום המקרקעין בפתח-תקווה. בעלי 17 דירות מגורים, המהווים 80% משטח הרכוש המשותף הדרוש על-פי החוק, הגישו תביעה למפקח נגד בעלי 8 דירות בבניין, המסרבים לחתום על הסכם למימוש פרויקט מסוג תמ"א 38

מכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד זיו גרומן המתמחה בהתחדשות עירונית, עולה כי התובעים, שהם מרבית בעלי הדירות בבניין, התקשרו עם חברת בוני בניין פיתוח והשקעות בהסכם לביצוע הפרויקט. במארס 2016 הוגשה בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה למתן היתר בנייה לפרויקט הכולל 21 דירות חדשות נוסף על 21 הדירות הקיימות.

לתוכנית הוגשה התנגדות על-ידי בעלי 4 דירות בבניין. ההתנגדות אמנם נדחתה, אך הוועדה הפחיתה את מספר הדירות החדשות ל-15 דירות בלבד. על ההחלטה הוגש ערר לוועדת הערר, שהחליטה לאשר לבסוף פרויקט הכולל חיזוק הבניין מפני רעידות אדמה. בהתאם להחלטה אישרה הוועדה המקומית במארס 2017 היתר בנייה לפרויקט.

אלא שעוד בדצמבר 2014, נטען בכתב התביעה, טרם חתמו כל התובעים והחברה על ההסכם, התקבל מכתב מהנתבעים שנשלח לנציגות הבניין ולחברה, בו נטען כי הם מסרבים לחתום על ההסכם, מאחר שהתמורה הניתנת להם אינה מספקת.

לטענת התובעים, הם והחברה ניסו להסביר לנתבעים כי התמורה הניתנת לנתבעים נגזרת ממגבלות תכנון, אך למרות זאת התמורה לכלל בעלי הדירות בבניין היא הולמת וראויה וכוללת את התחייבות החברה לחזק את הבניין הקיים, להחליף את המעלית הקיימת בחדשה, לשפץ את חזית הבניין, להקים לובי חדש ומפואר, לשדרג את כלל מערכת התשתיות בבניין, לרבות חשמל ואינסטלציה, ובנוסף להוסיף לכל דירה קיימת ממ"ד, מחסן, מרפסת שמש, ולהרחיב חלק מהדירות הקיימות בשטח עיקרי.

עוד טענו התובעים בכתב התביעה כי במהלך המשא-ומתן דרשו הנתבעים תמורה נוספת על זו שניתנה ליתר התובעים, כגון חניה צמודה, "והכול תוך ניסיון ציני וחסר תום-לב לסחוט את החברה בשל היותם החותמים האחרונים".

אחת הנתבעות, נטען, מסרבת לחתום על ההסכם ממניעים פסולים, מאחר שבמקביל למשא-ומתן שהתנהל עם החברה, פנתה הנתבעת לחברות אחרות תוך כדי ניסיונות לקבל בתמורה לכך טובות הנאה, והכול מאחורי גבם של יתר בעלי הדירות בבניין וללא ידיעתם.

לטענת התובעים, סירוב הנתבעים לוקה בחוסר תום-לב, ועל כן נדרשת התערבות המפקח על רישום המקרקעין.

עו"ד גולן בן-צבי, המייצג את הנתבעים, מסר בתגובה: "החברה היזמית הגישה בקשה להיתר, במסגרתו ביקשו לבנות 21 דירות נוספות על 21 הדירות הקיימות. כמו כן, ביקשו לבנות ממ"דים במיקום פוגעני, וכן ביקשו לשייך קרקע מהחצר המשותפת של הבניין, לטובת שימוש של בעלי דירות ספציפיות, ואף רשמו, בעזות-מצח, על גבי התשריט כי אותם חלקים מחצר הבניין הנם חצרות פרטיות.

"על בקשות אלה ועוד הוגשה התנגדות, ולאחר הליך ערר שהגישה החברה היזמית אל ועדת הערר במחוז מרכז, צומצמה כמות הדירות הנוספות, והממ"דים הוזזו אל המקום שביקשו מרשיי, ושטחם לא הוקטן, ואין ליטול שטחים משותפים לטובת שימוש של אדם ספציפי, הגם אם יימצא, חלילה, כי החברה היזמית חפצה בייקרו.

"לפני חג הפסח מימנה החברה היזמית הגשת תביעה אל כבוד המפקחת על המקרקעין. קיבלנו אך לפני מספר ימים את כתב התביעה, ואנו לומדים בימים אלה את הנטען בכתב התביעה, ותגובה תוגש".