שר הכלכלה ליבואני הטואלטיקה: למה המחירים כ"כ גבוהים?

יוניליוור, שסטוביץ ודיפלומט התבקשו לנמק בתוך חודש מדוע מחירי המוצרים שהן מייבאות גבוה בעשרות ולעתים מאות אחוזים לעומת מחיריהם במדינות אחרות

ח"כ אלי כהן / צילום: דודי וקנין
ח"כ אלי כהן / צילום: דודי וקנין

רשת גוד פארם, המוכרת מוצרי טואלטיקה גם של מותגים מובילים במחירים של עד 10 שקלים, מצליחה לעשות זאת באמצעות יבוא וגם באמצעות הסכמים עם יבואנים רשמיים, שרוצים לשמור על השוק בישראל. מי גוזר את הקופון - היבואנים או החנויות? כל צד מצביע על השני.

שר הכלכלה אלי כהן זימן אליו את נציגי היבואנים הגדולים של מוצרי טואלטיקה וניקיון, בעקבות המחירים הגבוהים שהצרכנים הישראלים משלמים עבור מוצרים אלה. ל"גלובס" נודע, כי מדובר בחברות יוניליוור, שסטוביץ ודיפלומט, והן התבקשו להעביר לשר בתוך חודש הסבר לפערי המחירים בין ישראל למחירים שמשלמים הצרכנים באירופה או בארה"ב.

בבדיקה שערך משרד הכלכלה עלה כי פערי המחירים מגיעים לעתים לעשרות ואפילו מאות אחוזים, כשמדובר על מוצרי טואלטיקה, ניקיון וטיפוח כגון סכיני גילוח, משחות שיניים ודאודורנטים. לאחר שהחברות יעבירו את ההסברים שלהן לשר, ינסה משרד הכלכלה לבחון האם נגזרים שיעורי רווחיות בלתי מידתיים בשרשרת האספקה בדרך של המוצרים אל המדפים.

המחירים שעליהם התבססה הסקירה כללו את המחיר הממוצע לפי דוח נתוני נילסן לשנת 2016 בחלוקה לקטגוריות, מותגים ומוצרים ספציפיים ב-12 מדינות, מלבד ישראל. במטרה לייצר בסיס נתונים המאפשר השוואה בין המדינות, בוצעו התאמות הכוללות את נטרול המע"מ ותקנון המחיר בישראל באופן שיכלול את נתוני הפארם וחישוב רמת המחיר ביחס לרמת התוצר לנפש בכל מדינה.

"תמונת המצב שהתקבלה מממצאי הבדיקה העלתה פערי מחירים משמעותיים במותגים שונים ביחס למדינות הנסקרות. נוכח הממצאים וטרם פרסומם, המשרד הזמין את היבואנים הרשמיים להעביר את התייחסותם לפערים האמורים. התייחסות זו תהווה מצע לשימוע בעל-פה שיתקיים במשרדי מנכ"ל המשרד בתוך חודש ימים", נמסר ממשרד הכלכלה.

"יבואנים מנצלים בלעדיות בייצוג מותגים בינלאומיים לטובת מחירים גבוהים", אמר השר אלי כהן. "אנחנו נדאג לזהות את כשלי השוק ולשנות אותם. הצרכן הישראלי יפסיק להיות פראייר, לא אסכים שיגזרו עליו קופון".

מי גוזר את הקופון?

הצרכנים הישראלים מודעים לפערי המחיר שעליהם מדבר הדוח, ולא מעט מהם מהם כבר אימצו לעצמם חלופות כמו הזמנות מקוונות של מוצרים מעין אלה באינטרנט מאתרים בינלאומיים.

בנוסף, אפיק היבוא המקביל על המוצרים שמוגדרים כמובילים בקטגוריה, משגשג. לצד הניסיונות לחסום ולשבש הליך של יבוא מקביל על-ידי היבואניות הרשמיות בדרכים שונות, מתרחשת תופעה נוספת: הרשתות והמשווקים מעדיפים לעבוד עם היבואנים הרשמיים (לשם אספקה סדירה, שליטה בכמויות וכדומה), ולעתים היבואנים והמפיצים משווים את תנאי היבואן המקביל כדי לשמר את השוק המקומי בידיהם. המצב שנוצר הוא שחלק מהרשתות הצליחו בדרך זו "לכופף" את היבואנים הרשמיים לשפת המחירים המקומית, וחלקן עדיין משלמות מחיר "רגיל".

דוגמה לכך מעולמות המזון אפשר למצוא עם הקמת רשת סופר קופיקס למשל, שהוכיחה כי אפשר לרכוש מוצרים מיבואן רשמי (קוקה-קולה, לדוגמה) ולמכור אותם ב-5 שקלים (כיום ב-6 שקלים) - מחיר שבעת השקת הרשת עמד על כמחצית מהמחיר הנפוץ בשוק - כאשר למרות המחיר הנמוך הצליחה קופיקס לייצר רווחים.

דוגמה אחרת היא כאמור רשת גוד פארם, המוכרת מוצרי טואליקה גם של מותגים מובילים במחירים של עד 10 שקלים, ומצליחה לעשות זאת באמצעות יבוא וגם באמצעות הסכמים עם יבואנים רשמיים, שרוצים לשמור על השוק בישראל ואשר מתאימים את התנאים לשם כך.

מי גוזר את הקופון - היבואנים או החנויות? שני הצדדים הללו מפנים את האצבע המאשימה אחד כלפי השני, בעיקר מאז שחוק המזון אוסר על היבואנים לפרסם מחיר מומלץ לצרכן.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988