יהודי, גרוש, שלא סיים תיכון: הפרופיל של החייב בהוצאה לפועל

רשות האכיפה והגבייה: גברים (61%) נוטים להסתבך יותר כלכלית מנשים ■ 55% מהחייבים אינם עובדים ■ 67% לא היו מודעים לגובה החוב ולעומק הסתבכותם הכלכלית

הוצאה לפועל / צילום: שלומי יוסף
הוצאה לפועל / צילום: שלומי יוסף

התנהלות כלכלית לא נכונה, אבטלה או אובדן הכנסה של אחד מבני הזוג - אלה הן הסיבות העיקריות בגללן נקלעים חייבים אל תוך הסבך האפל של מערכת ההוצאה לפועל; מרבית החייבים הללו נעזרו בשירותיו של עורך דין במהלך ההסתבכות, ולמרות זאת הם אינם מודעים לעומק הבור הכלכלי אליו הם נקלעו; מחציתם משתכרים פחות מ-6,000 שקל לחודש.

נתונים אלה ונוספים נאספו במסגרת מחקר שערכה רשות האכיפה והגבייה (מערכת ההוצאה לפועל) בנושא הסיבות להיווצרות החוב בהוצאה לפועל. מדובר במחקר משלים למחקר שפרסמה רשות האכיפה והגבייה לפני כשנה, במסגרתו שרטטה הרשות את פרופיל החייב במערכת ההוצאה לפועל נכון לסוף 2015.

בחלקו הראשון של המחקר - שבוצע על-ידי יולנדה גולן מהאגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה - נבדקו לראשונה המאפיינים הסוציו-דמוגרפים של החייבים במערכת ההוצאה לפועל. מהמחקר עלה כי החייב הישראלי הוא גבר גרוש, בגילאי 35 עד 64, שכיר העוסק בתחום המסחר הסיטונאי והקמעונאי או בתיקון אופנועים ומתגורר בפריפריה.

עוד עלה מהמחקר כי אל תוך תהום הנשייה של מערכת ההוצאה לפועל נקלעים יותר גברים חייבים מנשים ביחס לחלקם באוכלוסייה, מרביתם משכבת הגיל העובדת, רבים מהם גרושים, ורובם יהודים שגרים בצפון הארץ.

לא צריך להכביר במילים ובתיאורים עד כמה זה לא נעים - בלשון המעטה - להיות חייב בהוצאה לפועל. ביום בהיר אחד זוכה אדם למכתב אזהרה בטרם נקיטת הליכי גבייה די דרקוניים נגדו, אם לא ישלם את חובו. לרבים מהחייבים אין את הכסף לשלם, והם מוצאים את עצמם תחת הליכי עיקול נכסיהם ותחת מגבלות הקושרות את ידיהם מבחינה כלכלית ומצרות את צעדיהם ביומיום. רבים מהם יראים מהדפיקה הבאה בדלת ביתם.

במסגרת המחקר הראשון ששרטט את פרופיל החייבים, עלו לא מעט שאלות באשר לסיבות המובילות אדם לשקוע בחובות, ולכן הוחלט להרחיב את המחקר ולפנות לחייבים באמצעות שיחה טלפונית על-מנת להשלים את האינפורמציה החסרה.

אתמול (ב') הגיש מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, לשרת המשפטים, איילת שקד, את ממצאי חלקו השני של המחקר הבוחן את הסיבות בגללן נקלעו אותם חייבים בחובות. אוכלוסיית המחקר היא אוכלוסיית החייבים הפרטיים במערכת הוצאה לפועל שזוהו באמצעות תעודת זהות ודרכון. מדובר על אוכלוסייה המונה כ-642,629 חייבים נכון לסוף שנת 2015.

החייבים מופו לפי אזורים גאוגרפים, התפלגות גילאים, מגדר, מצב משפחתי, שיוך לענף כלכלי, תעסוקה, כמות התיקים לחייב, הגבלות לחייב ונתונים נוספים. נציין כי בראשית אפריל 2017 עמד היקף הכולל של החובות בתיקי הוצאה לפועל על סך של למעלה מ-64 מיליארד שקל.

 

גבר שלא סיים בית ספר תיכון

מנתוני המחקר המשלים עולה כי מרבית החייבים הם גברים - שיעור הגברים החייבים הוא 61% לעומת שיעורם באוכלוסייה העומד על 49%; בעוד הנשים החייבות מהוות 39% לעומת חלקן באוכלוסייה העומד על 51%.

עוד נמצא כי רוב הגברים החייבים - 40% מהם - לא השלימו 12 שנות לימוד (בכלל האוכלוסייה חתך קבוצה זו מהווה 19%); בקרב הנשים החייבות נמצא כי 27% לא השלימו 12 שנות לימוד, לעומת 15% בכלל האוכלוסייה; רק 10% מהגברים החייבים ו-6% מהנשים רכשו השכלה כלשהי שהיא מעל 12 שנות לימוד, כאשר 9% מהחייבים הגברים ו-10% מהנשים החייבות הם בעלי תואר ראשון ומעלה.

קפיצה בחייבים בגילאי 35-44

עוד עולה מהמחקר כי כ-55% מהמשוטטים במסדרונות ההוצאה לפועל עובדים. החייבים שדיווחו כי אינם עובדים נשאלו לסיבה לכך, ונמצא כי הסיבה השכיחה לחוסר התעסוקה (כ-26%) היא מגבלה בריאותית או פסיכולוגית; הסיבה השנייה השכיחה היא גיל החייב (כ-16%); כאשר כ-5% מהחייבים דיווחו כי הם מבוגרים, על אף שהם אינם בגיל הפרישה.

באשר למאפייני הגיל של החייבים והחייבות, כבר במחקר הראשון שנערך נמצא כי הגילאים "המועדים" ביותר לקרוס תחת הנטל הכלכלי הם גם הגילאים שבהם ההתחייבויות הכלכליות רבות: בין הגילאים 35-44 קופץ מספר החייבים הגברים ל-20% והחייבות הנשים ל-22%; בין הגילאים 45-54 כבר עולה מניין החייבים הגברים ל-27%, ואולם מספר החייבות נותר ברמת ה-21%.

בטווח הגילאים 55-64 הפער בין מספר החייבים הגברים למספר החייבות הנשים מתחדד עוד יותר - כאשר רק 16% מהחייבות הרשומות במערכת ההוצאה לפועל נמצאות בטווח הגיל האמור, לעומת 27% מהחייבים הגברים. בקרב אוכלוסיית המבוגרים, בני 65 ומעלה, היקף המסתבכים בחובות בהוצאה לפועל יורד משמעותית, וגם צעירים בגילאי 15-34 נוטים פחות להסתבך כלכלית.

על-פי המחקר המשלים, כ-4% מהחייבים טענו כי בשל החוב אליו נקלעו, הם אינם יכולים לעבוד. אחוז החייבים מחפשי העבודה נמצא זהה לאחוז החייבים שנפלט ממעגל העבודה ואינו מחפש עבודה.

במסגרת המחקר אספה רשות האכיפה והגבייה נתונים גם על הכנסותיהם של החייבים בהוצאה לפועל. באופן לא מפתיע, עולה כי כמחצית מהחייבים העובדים (54%) מרוויחים פחות מ-6,000 שקל לחודש; 17% דיווחו על הכנסות של בין 6,000 ל-10,000 שקל לחודש; ורק 3% דיווחו כי הם מרוויחים עד 15,000 שקל לחודש. עבור 26% לא ניתן לדעת מהי הכנסתם, אם בשל סירוב למסור נתונים או בשל אי-ידיעה.

עוד עולה מהמחקר כי רוב החייבים אינם בעלי דירה או רכב - כ-26% מהחייבים בלבד דיווחו כי בבעלותם כלי רכב, וכ-27% מהחייבים מחזיקים דירה בבעלותם.

אבטלה או התנהלות לא נכונה

בהמשך המחקר התבקשו החייבים לענות על מספר שאלות הנוגעות למהות החוב, היקף החוב והתמודדויותיו עם החוב. הסיבה הנפוצה להיווצרות החוב, כפי שעלתה מתשובות החייבים, הייתה אבטלה או אובדן הכנסה של אחד מבני הזוג (כ-26%); הסיבה השנייה בשכיחותה היא התנהלות כלכלית לא נכונה (כ-22%).

סיבות נוספות שנמצאו הן: כישלון עסקי (13%), סכסוך משפחתי או משבר ביחסים האישיים (8%), בעיות בריאותיות או היעדר סבסוד של קופות חולים (7%), התחייבויות של ערבים (5%), הונאה (2%), הסתבכות בהליך משפטי של הצליח (2%) וחוב מתגלגל של קרוב משפחה (1%); 14% מהחייבים התכחשו לחוב, טענו שאין הסבר לחוב או שלא קיבלו כלל הודעה על החוב.

כשבוחנים את סכום החוב בעת פתיחת התיק אל מול הסיבות שהובילו לחוב, מתברר כי אלה שהסתבכו בחובות "מעל הראש" הם אנשי העסקים שנכשלו, מובטלים ואלה שאחד מבני הזוג בתא המשפחתי איבד את הכנסתו. נמצא כי סכום החוב של אלה בעת פתיחת התיק עמד על מעל 100 אלף שקל.

יצוין כי סכום פתיחת התיק אינה משקפת בהכרח את היקף החוב של החייב נכון להיום. בתיקים רבים החובות תופחים בעשרות אחוזים תוך זמן קצר, נגד החייבים נפתחים עוד ועוד תיקים, והבור הכלכלי מעמיק עוד ועוד.

מסתבכים ולא יודעים

עוד עולה מהמחקר החדש כי כ-47% מהחייבים נעזרו לפחות פעם אחת במהלך חייו של החוב במערכת ההוצאה לפועל בגורם מקצועי. מרביתם - כ-90% מהם - נעזרו לפחות פעם אחת בשירותיו של עורך דין פרטי (74%) או בשירותי האגף לסיוע משפטי (16%).

למרות הסיוע שקיבלו, כך מתברר, החייבים בהוצאה לפועל אינם מודעים להיקף החובות שלהם. חלק מהחייבים לא מודעים כלל לחוב או להיקפו, אך חמור מכך - התברר כי גם אלה שטענו כי הם מודעים לחוב, לא היו מודעים להיקף ההסתבכות הכלכלית שלהם.

לפי הנתונים, כ-66% מהחייבים מעידים על עצמם כי הם מודעים לגובה החוב, אך לאחר השוואה בין גובה החוב כפי שדיווח החייב אל מול החוב בפועל במערכת ההוצאה לפועל, נמצא כי רק 26% מתוך כלל החייבים ידעו את חובם העדכני (בסטייה של עד 15%±, כאשר הסיבה לטווח הסטייה היא הפער בין זמן ביצוע המדגם בפועל לזמן עיבוד המדגם).

מחפשים תיקון

עוד נבחנה במחקר של רשות האכיפה והגבייה השאלה, האם החייבים ניסו להתמודד עם החובות שצברו וכיצד.

על-פי תוצאות המחקר, כ-71% מהחייבים מעידים על עצמם כי ניסו להתמודד עם החוב, כאשר כ-34% מהחייבים מעוניינים להגיע להסדר תשלום החוב או שהם כבר בהליך של הסדר תשלומים; כ-21% מהחייבים נמצאים בהליכי פשיטת-רגל או מעוניינים לעבור לתהליך של פשיטת-רגל; כ-14% מהחייבים טענו כי שילמו את החוב (אך נמצא כי רק ב-55% מהמקרים של אלה שדיווחו כי שילמו את החוב, סטטוס התיק כיום הוא במצב סגור); וכ-20% לא הגיעו להסדר או לחלופין לא עמדו בהסדר שנקבע להם, בין אם זה היה במסגרת פשיטת-רגל או במסגרת הוצאה לפועל. 

הוצאה לפועל
 הוצאה לפועל