מחלוקת בין גוף תקשורת לרשות המסים על מעמדה של גוגל

קבוצת התקשורת ביקשה מרשות המסים לאשר כי העמדת שטחי פרסום מטעמה לגוגל תחויב במע"מ אפס ■ הרשות סירבה, בטענה כי גוגל פועלת מישראל ולכן אינה נחשבת ל"תושב חוץ"

גוגל / צילום: רויטרס
גוגל / צילום: רויטרס

חברת גוגל לא משלמת מע"מ על עסקאות בישראל, והחיוב מגולגל על חברות ועוסקים ישראלים המשמשים כספקים שלה - כך עולה ממחלוקת מס ארוכת-שנים שמנהלת קבוצת תקשורת גדולה בישראל מול רשות המסים, בטענה כי בעקבות עמדת רשות המסים באשר לחיובי המע"מ של החברות הבינלאומיות, בהן חיובי המע"מ של גוגל, בהיקף כמה מיליוני שקלים, "נופלים" על כתפיה.

המחלוקת הוזכרה בעבר בדוח השנתי של מבקר המדינה שפורסם בנובמבר האחרון, כחלק מהביקורת שמתח המבקר על התפקוד לקוי של הרשות בנוגע לפעילות החברות הרב-לאומיות באמצעות האינטרנט, וזאת ללא ציון זהות החברות הקשורות למחלוקת. ל"גלובס" נודע כי מדובר בחברת גוגל ואחד מגופי התקשורת המובילים בארץ, וכי המחלוקת מתנהלת עד היום במסדרונות רשות המסים.

ראשית הפרשה בספטמבר 2010, אז הגישה קבוצת תקשורת גדולה בישראל המחזיקה, בין היתר, באתרי תקשורת ובערוצי טלוויזיה, בקשה להחלטת מיסוי לגבי פעילותה מול חברת גוגל הבינלאומית. בפנייתה לרשות, פירטה הקבוצה את דרכי פעילותה כספקית של גוגל, וביקשה מהרשות לאשר כי העמדת שטחי פרסום מטעמה לגוגל תיחשב עסקה החייבת במע"מ בשיעור אפס.

במארס 2014, כשלוש שנים וחצי לאחר שהוגשה הבקשה, השיבה הרשות לקבוצה כי עסקה כאמור חייבת במע"מ מלא, כיוון שחברת גוגל פועלת בישראל ואינה מתאימה להגדרה "תושב חוץ" הקבועה בחוק מע"מ והמעניקה את הפטור ממע"מ מול תושבי חוץ. הרשות קבעה כי החלטתה זו תהיה תקפה ממועד קבלתה ואילך, "מאחר שעמדתנו המובאת במסמך זה, מהווה שינוי במדיניות שהייתה נהוגה בעבר".

ביוני 2014 השיבה קבוצת התקשורת לרשות - באמצעות עו"ד עופר אלבוים, שותף בכיר בבוטיק המס שקל ושות' - כי היא אינה מקבלת את עמדת הרשות, וכי בכוונתה להמשיך ולדווח על עסקאות כמו זו שפורטה בבקשה, כעסקאות של מע"מ בשיעור אפס. הקבוצה דיווחה בשנים 2014-2010 על עסקאות מע"מ בשיעור אפס עם גוגל בהיקף של כ-18.5 מיליון שקל, כאשר סכום המע"מ המלא בגין עסקאות אלה הוא כ-3 מיליון שקל.

אכיפה בררנית ושינוי מדיניות

בדוח המבקר מאשתקד צוין, כי נוסף על בדיקתה של הרשות לגבי העסקה בין הקבוצה ובין חברת הענק, שנעשתה בעקבות בקשת הקבוצה, לא ביצעה הרשות מיפוי של ספקי החברות הרב-לאומיות בישראל, כדי לבדוק אם העסקאות בין ספקים אלו לבין אותן חברות מדווחות כעסקאות החייבות במע"מ מלא. "כך", קבע אז המבקר, "נוצר מצב שבו התבצעה אכיפה בררנית כלפי חלק מספקי החברות הרב-לאומיות - אלו שפנו לרשות בבקשה להחלטת מיסוי בעניין זה".

התברר, כי חברות זרות רבות המבצעות בישראל פעילות ענפה בתחום הסחר המקוון כלל לא נרשמו ברשות. מדובר, למשל, בחברות המפעילות אתרים בתחום הסחר המקוון (קמעונאות, תיירות וכיוצ"ב). הלקוחות בישראל המבצעים פעילות באמצעות אתרים אלו הם בעיקר לקוחות פרטיים, ועקב כך לא רק שנגרע מע"מ מאוצר המדינה, אלא גם נוצרת פגיעה של ממש ביכולת התחרות של עוסקים ישראלים המחייבים את לקוחותיהם במע"מ מלא.

בהמשך שונתה מדיניות רשות המסים בנושא: במקביל לעריכת הביקורת של מבקר המדינה, פעלה הרשות בשנה וחצי האחרונות לשינוי מדיניותה בנוגע לחיובי המע"מ של החברות הרב-לאומיות הפועלות באינטרנט. באפריל 2016, לאחר מועד סיום ביקורת המבקר, פרסמה הרשות חוזר סופי בנוגע לפעילות חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט (ראו מטה).

במסגרת זו ניסחה הרשות גם תזכיר חוק, הקובע כי חברות זרות המוכרות מוצרים באינטרנט ללקוחות בישראל יחויבו להירשם כעוסקים בישראל ולשלם מע"מ בגין העסקאות שיבצעו. התזכיר קובע, כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי, או מפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטלי, יהיה חייב ברישום כעסק בישראל במרשם מיוחד שינוהל לטובת העניין, וכן יידרש להגיש דוח לרשות המסים, בצירוף תשלום המס הנובע ממנו.

כפי שנחשף ב"גלובס" לאחרונה, רשות המסים אף החלה לבחון את פעילותן של פייסבוק וגוגל בישראל, כדי לגבש המלצות אם יש לחייב אותן לשלם מסים בארץ, הגם ששתיהן רשומות באירלנד.

בתקופה האחרונה אף נפגשו חוקרים של רשות המסים עם חברות מדיה ולקוחות שעמם עובדות גוגל ופייסבוק, כדי להיטיב ללמוד על שיטות הפעולה של שתי החברות מול השוק המקומי. לקבוצת התקשורת הגדולה שמנהלת מאבק מול רשות המסים זה עדיין לא עוזר. זאת, משום שהרשות לא פרסמה עד כה הנחיה לעוסקים שהם ספקים של חברות אינטרנט רב-לאומיות המבהירה על אילו עסקאות עם חברות אינטרנט אלה יחול מע"מ בשיעור אפס.

לדברי בא-כוח קבוצת התקשורת, עו"ד אלבוים, כתוצאה מעמדת הרשות נוצר מצב אבסורדי. "גופים כמו גוגל ופייסבוק לא רשומים בישראל, ולכן לא משלמים מע"מ, אבל הספקים הישראלים שלהם כן משלמים מע"מ על העסקאות אתם, ולא יכולים 'לגלגל' את המע"מ הלאה, כמו בכל עסקה אחרת. עמדתנו היא שכל עוד הגופים כמו גוגל ופייסבוק אינם רשומים בישראל, אנחנו לא צריכים לשלם מע"מ, שכן לא ניתן לגלגל אליהם את התשלום, כמו עם לקוחות רגילים".

"אין מקום לחיוב"

לאחרונה פנה עו"ד אלבוים שוב אל המחלקה המקצועית ברשות המסים במטרה לנסות להזיז את הרשות מעמדתה. "לא ייתכן שהם יימצאו מטרות קלות בעוד הם אינם מסדירים את עניין תשלום המע"מ עם החברות הבינלאומיות".

עו"ד אלבוים מסביר את ה"פלונטר": "עוסק חייב במע"מ על עסקאות שהוא מבצע, כאשר מנגד הוא רשאי לנכות מע"מ בגין תשומות (עלויות) שבהן הוא נושא לצורך עסקאותיו החייבות. בצד עסקאות החייבות במע"מ בשיעור מלא, יש עסקאות החייבות במע"מ בשיעור אפס. בעסקאות אלו, גם אין חיוב במע"מ (חל מע"מ בשיעור אפס) וגם העוסק זכאי לנכות מע"מ בגין תשומות בהן נשא - לפיכך, למעשה העוסק מקבל 'סובסידיה' מהמדינה".

שתי סוגי העסקאות הנהנות ממע"מ בשיעור אפס הן: מכירת נכס בלתי-מוחשי לתושב חוץ; ומתן שירות לתושב חוץ (שאין עמו שירות לתושב ישראל). התנאי המרכזי הוא שהעסקאות מתבצעות מול תושב חוץ. תושב חוץ הוא חברה שהתאגדה ונרשמה רק בחו"ל ושאין לה פעילות ועסקים בישראל. גוגל רשומה כחברה שפעילותה באירלנד - מקלט מס ידוע - מצב המאפשר לה לא לשלם מסים בישראל.

החברות הרב-לאומיות הנרשמות באופן זה טוענות בפני רשות המסים בישראל כי הן לא מחזיקות פעילות מכירות בישראל, וכי כל התשתית שהן בנו היא של יועצים בלבד, ולכן אין לחייב אותן במס בישראל. המצב הזה בעייתי עבור הספקיות הישראליות שלהן - ובהן קבוצת התקשורת הישראלית שמצויה במחלוקת מול רשות המסים.

לדברי עו"ד אלבוים, "לפני מספר שנים פניתי ב'רולינג' על-מנת שיאשרו כי עסקאות מול גוגל-חו"ל (גוגל אירלנד וארה"ב) הן עסקאות במע"מ בשיעור אפס, שכן הן מתבצעות מול תושב חוץ. תשובת מע"מ הייתה, כי גוגל אינה מהווה תושב חוץ, כיוון שלטענתם לגוגל פעילות ועסקים בישראל, וכי מכאן ולהבא העסקאות יהיו חייבות במע"מ בשיעור מלא".

הבעיה הייתה שגוגל לא נרשמה כעוסק בישראל ולא שילמה מע"מ על העסקאות שעשתה מול קבוצת התקשורת. וכך ענה עו"ד אלבוים לרשות: "השבנו לרשות, כי עמדתנו נותרה כשהייתה, כי בגין העסקאות עם גוגל חל מע"מ בשיעור אפס, וכי נוכח עמדת רשות המסים, לפיה לגוגל עסקים ופעילות בישראל, עליה לפעול לרישומה בישראל, וכל עוד לא תעשה כן, אין מקום לחייב את העוסק הישראלי במע"מ.

"אם גוגל-חו"ל הייתה רשומה כעוסק, הרי היא הייתה זכאית לנכות את המע"מ שהעוסק הישראלי היה 'מגלגל' עליה - זאת אומרת לא הייתה חבות אפקטיבית במע"מ. אבל עד היום לא רשמו את גוגל העולמית (גוגל אירלנד וארה"ב) כעוסק מול רשות המסים בארץ, ומצד שני דורשים לקבל מע"מ מהעוסק הישראלי".

עו"ד אלבוים מציין כי מדובר בעמדה בעייתית של רשות המסים, שמטילה חיוב לא ראוי על העוסקים הישראלים. לדבריו, "רשות המסים גם נמנעת מלהתמודד עם הגופים הבינלאומיים, וגם מבקשת לגבות מע"מ שלא אמורה לקבל".

המחלוקת בסוגיה מתנהלת בימים אלה, ותשובתה הסופית של רשות המסים טרם התקבלה. אולם, עד שהנושא לא יובהר סופית בחקיקה, צפוי שהסוגיה תגיע גם לכותלי בתי המשפט.

שינוי מדיניות: מס הכנסה של 25% על חברות אינטרנט בינלאומיות

בשנים האחרונות, על-רקע ביקורת ציבורית על הקלות המס שלהן זוכות חברות האינטרנט הבינלאומיות, החלו רשות המסים ומשרד האוצר לבחון את עמדתם בנוגע להיקף המס וחובת הדיווח שיוטלו עליהן.

הנושא נדון בשנים האחרונות בבג"ץ שהגיש עו"ד גיא אופיר נגד המדינה ובו דרישה למסות את גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט וחברות בינלאומיות אחרות; בוועדה מיוחדת ברשות המסים; בדיונים במליאת ה-OECD בעניין מיסוי בעידן הדיגיטלי; ובמסגרת פרויקט ה-"BEPS (Base Erosion and Profit Shifting)", שכלל המלצות למיסוי חברות הפועלות באינטרנט.

באפריל אשתקד הודיעה רשות המסים, במסגרת חוזר מקצועי שפרסמה, על "מהפכה" בתחום מיסוי החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל באמצעות האינטרנט. הרשות הודיעה באופן סופי ורשמי, כי בהתקיים תנאים מסוימים, חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל ומעניקות שירותים ללקוחות בארץ - ובהם שירותי פרסום, הורדת קבצים, קידום לקוחות באתרי אינטרנט ועוד - חייבות בתשלום מס בישראל.

הגם שלכאורה רשות המסים לא שינתה את החקיקה הקיימת, הלכה למעשה הטיל החוזר חיוב מס חדש, בשיעור של 25%, על הכנסות החברות הזרות שעונות לתנאים שנקבעו בו. גורמים ברשות המסים מסרו ל"גלובס" כי בשומות פתוחות שהיו בדיונים במשרדי הרשות במועד קביעת המדיניות, וכן שומות שנפתחו לאחר פרסום החוזר, כבר מחויבות החברות הזרות בחיוב המס "החדש".

אולם, לאחרונה חידש עו"ד אופיר את מאבקו נגד רשות המסים והאוצר, בטענה כי הם אינם מיישמים את ההוראות שקבעו ואינם ממסים בפועל את החברות הבינלאומיות.

במקביל לחוזר שפורסם, קידמה רשות המסים תזכיר חוק הקובע כי חברות זרות המוכרות מוצרים באינטרנט ללקוחות בישראל יחויבו להירשם כעוסקים בישראל ולשלם מע"מ בגין העסקאות שיבצעו. התזכיר קובע כי תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי, או מפעיל חנות מקוונת שבאמצעותה ניתן שירות דיגיטלי, יהיה חייב ברישום כעסק בישראל במרשם מיוחד שינוהל לטובת העניין, וכן יידרש להגיש דוח לרשות המסים, בצירוף תשלום המס הנובע ממנו.

לפי המוצע, החברות הזרות ישלמו מס בגין אספקת שירותים אלקטרוניים, שירותי תקשורת (טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט וכד') ושידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל. בין השירותים האלקטרוניים שיחויבו במס ייכללו, בין היתר, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, הימורים, משחקים, תוכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק.

רשות המסים: "עמדתנו ברורה - על הספק הישראלי להוציא חשבוניות עם מע"מ"

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "לפני כשנה פורסם חוזר המסדיר את הנושא, וכן ניתנה תשובה ברורה לאותו גוף תקשורת שפנה, לפיה עליו להוציא חשבוניות עם מע"מ מלא מעתה ואילך, בהתנהלותו מול אותה חברה זרה הפועלת בישראל. לצערנו, בחר גוף התקשורת לפעול שלא בהתאם לעמדת הרשות.

"במקביל, מאז הוצאת החוזר בעניין 'פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט' (ב-11.4.2016), מיפתה הרשות את הגופים הזרים הפועלים בישראל וחייבים במסים ישירים ועקיפים, בהתאם לעמדת הרשות, ובעיצומם של ימים אלה מתנהלים הליכי שומה, הן במיסוי הישיר והן במיסוי העקיף, מול מספר גופים משמעותיים מתחום זה הפועלים בישראל".

עוד הוסיפו ברשות המסים, כי "העמדות המוצגות בסרטון שהפיץ בימים האחרונים עו"ד גיא אופיר - לפיהן החברות הרב לאומיות אינן ממוסות בישראל - אינן נכונות".

דובר גוגל מסר בתגובה כי "ממשלות קובעות את חוקי המס, רשויות המס אוכפות את החוק, וגוגל ממלאה אחר החוקים בכל מדינה בה אנחנו פועלים, כולל בישראל".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988