נדחתה בקשה להפטר מחוב של 44 מ' ש' שנוצר מהעלמת מס

המחוזי דחה את בקשת רופא השיניים ד"ר עמירם ויז'נסקי להפטר, מאחר שחובותיו נוצרו במירמה, ומכיוון שסביר שחלק מהכספים שהעלים נמצאים עדיין ברשותו

שוחד / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שוחד / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מדוע סירב בית המשפט לבקשתו של רופא שיניים פושט רגל, בן 70, להעניק לו הפטר מחוב בסך 44 מיליון שקל? התשובה: החוב נוצר עקב העלמת מס ומירמה. "חוב שנוצר מחמת העלמת מס הוא חוב שנוצר אגב מירמה. על כן, זהו חוב שבאופן עקרוני אין ליתן לגביו הפטר, אלא בהתקיים נסיבות חריגות, שאינן מתקיימות כאן", קבע השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

ההחלטה העקרונית ניתנה בעניינו של ד"ר עמירם ויז'נסקי, רופא שיניים מוביל בתחומו ובעל שם עולמי. בפרסומים שונים צוין כי ד"ר ויז'נסקי "מחזיק בניסיון עשיר של 35 שנה בתחום השתלות השיניים ואסתטיקת הפה", וכי הוא "סיים את לימודיו במרפאת השיניים הדסה בירושלים ואף מחזיק בהסמכה לעסוק ברפואת שיניים בניו-יורק. לאורך השנים הוא ביצע אלפי ניתוחי השתלה ורכש ניסיון משמעותי בעל סטנדרטים בינלאומיים. בין היתר ד"ר ויז'נסקי משתדל למצוא זמן להרצות בכנסים בינלאומיים, ובנוסף הוא ידוע בשל מחקריו החדשנים בתחום - מחקרים שזיכו אותו בהכרה כלל-עולמית".

עניינו של ויז'נסקי הגיע ליחידה הפירוקים של אגף מס הכנסה לצורך פתיחה בהליך פשיטת רגל בשנת 2013. חובותיו למס הכנסה עמדו על סך של כ-34 מיליון שקל, על-פי פסק דין אזרחי שניתן נגדו בגין הרשעתו בהעלמת מס. זאת, תוך שבית המשפט מאמץ את דוח החוקר של מס הכנסה, שקבע כי ויז'נסקי עשה שימוש בקרובים ובאנשי-קש כדי להעלים ולהעביר דרך חשבונות הבנק שלהם סך של כ-24 מיליון שקל - כסף שמעולם לא נתפס.

בעלות פיקטיבית?

לויז'נסקי לא היו נכסים או אמצעים גלויים כלשהם מהם היה ניתן להיפרע, ולמרות זאת החליט עו"ד ג'ריאס פאנוס מהיחידה לפירוקים במס הכנסה ליזום הליכי פשיטת רגל על-מנת לנסות לאתר נכסים מוברחים או שהועלמו מעיני הנושים. עם הזמן התברר כי לויז'נסקי חובות נוספים בהיקף של כ-10 מיליון שקל לנושים נוספים. בשנת 2014 ניתן נגדו צו כינוס נכסי ועו"ד ארז חבר מונה לנאמן על נכסיו.

במסגרת הליך פשיטת הרגל, שילם ויז'נסקי תשלום חודשי בסך 900 שקל, עד שבקופת הפירוק נצבר סך של 50 אלף שקל. בשלב זה, חשב ויז'נסקי שהגיע הזמן שבית המשפט יסיר את אבן הריחיים הכבדה מצווארו וביקש מבית המשפט להעניק לו הפטר מחובותיו - וזאת בתמורה לסכום של 210 אלף שקל שיעביר לקופת הפירוק.

אגף מס הכנסה, הנאמן וכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) התנגדו לבקשה, בטענה כי עוד לפני הליכי פשיטת הרגל, הציע ויז'נסקי לאגף מס הכנסה תשלום סך של 11.5 מיליון שקל לצורך סילוק חובו כלפיו, ולכן תמוה כיצד הוא טוען כיום כי אין ביכולתו להציע דבר מעבר לסך של 210 אלף שקל בלבד. עוד נטען, כי מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב עקב העלמת הכנסות חייבות במס - דבר שבגינו הוא אף הורשע בפלילים.

בנוסף, העלו המתנגדים למתן הפטר חשד כי ויז'נסקי משקר בנוגע להכנסותיו כיום. רשות המסים טענה, כי קיימות סתירות בגרסאות שמסר ויז'נסקי בנוגע לתעסוקתו בעבר וכיום, וכי ישנו חשד שהוא הבעלים של המרפאה המעסיקה אותו כיום. זאת, למרות שפורמלית המרפאה רשומה בבעלותו של רואה-החשבון שלו. כמו-כן נטען כי ויז'נסקי העלים הכנסות בשנים 2009- 2012.

מנגד, טען ויז'נסקי כי עבירות המס בגינן הורשע, בוצעו בין השנים 1993-1999, ואין מקום לפקוד עליו כיום, מקץ 18 שנה, את עוון העבירות הללו. לטענתו, הוא שילם את הקנס שהוטל עליו בהליך הפלילי, אך לא היה בידו לשלם את החוב האזרחי בסך של כ-34 מיליון שקל. ויז'נסקי הכחיש את כי הוא עודנו בעל נכסים, וכי נכסיו הוברחו ונרשמו על-שמו של צד שלישי. כמו כן, הוא הכחיש את הטענות בדבר העלמת מס בשנים 2009-2012.

בשבוע שעבר דחה שופט המחוזי ברנר את טענותיו של ויז'נסקי, תוך שהוא קובע כי יש לדחות את הבקשה להפטר מהחובות, "הן משום שמדובר בחייב שיצר את חובותיו בדרכי תרמית (ולמצער, בחוסר תום-לב של ממש), והן משום שסביר מאוד להניח כי לפחות חלק מן הכספים שהעלים מרשויות המס מצויים עדיין ברשותו או בשליטתו ומוסתרים מנושיו".

חוסר תום-הלב אליו מתייחס השופט, נוגע להעלמת הכנסות בהיקף 26.4 מיליון שקל מעבודתו כרופא שיניים ומחברה בבעלותו, בהן הורשע ויז'נסקי ב-2006. בעקבות ההרשעה הפלילית נפתחו לו שומות מס, ועוד קודם לכן נפסלו ספרי המס שלו.

כל ערעורי המס שהוא הגיש נדחו, ובפסק דין סופי נקבע כי ויז'נסקי העלים הכנסות בהיקף של 22 מיליון שקל בתיקו האישי וסך של 4.4 מיליון שקל בתיק של חברה בשליטתו. בנוסף, הוטלו עליו קנסות בסך של כ- 8.8 מיליון שקל. ולאן נעלמו כל הכספים? לא ברור. עד כה הרשויות לא הצליחו לשים יד על כספים או נכסים שמתקרבים לסכומים שהועלמו.

"אין המדובר בהעלמת מס בסכומים של מה בכך, אלא בהעלמה שיטתית ומתוחכמת של סכומי-עתק, לאורך שנים רבות", ציין השופט ברנר בהחלטתו לדחות את בקשתו של וילז'נסקי להפטר מהחובות. "הדעת נותנת כי ההכנסות שהעלים החייב נותבו לפחות בחלקן לרכישת נכסים, או שהן נשמרות אי-שם עבור החייב לעת מצוא.

"אין זה מתקבל על הדעת כי סכומי-העתק שהעלים החייב מרשויות המס, התאדו כך סתם באוויר. העובדה שעד כה טרם עלה בידי הנאמן לאתר את הכספים, אין פירושה שהם אינם קיימים אי-שם. אין כל הסבר אפשרי אחר כיצד זה נותר החייב בלא רכוש, חרף העלמת הכנסות בהיקף של כ-26.4 מיליון שקל".

גם העובדה שבשלהי שנת 2010 הציע ויז'נסקי לאגף מס הכנסה הסדר, לפיו ישלם סך של כ-11.5 מיליון שקל לשם סילוק החוב, הוביל את בית המשפט למסקנה כי הוא מסתיר כספים ורכוש מנושיו, או לכל הפחות שבאותה עת הסכום האמור היה ברשותו.

בדיון טען וילז'נסקי כי הצעתו לתשלום מיליונים נסמכה על העסקתו הצפויה אצל מכר בלונדון, שבינתיים הלך לעולמו, אך השופט ברנר ציין כי "הסבר זה רחוק מלהיות משכנע".

פרס לחייב מתוחכם

עוד נדחתה טענתו של וילז'נסקי כי מאחר שחובותיו נוצרו לפני 18 שנה, הרי שמחמת הזמן הרב שחלף מאז, הוא זכאי להפטר. "אכן, לעתים די בחלוף הזמן כשלעצמו כדי ליטול את העוקץ מחוסר תום-ליבו של חייב המבקש הפטר, ברם בענייננו לא מדובר רק בחובות שנוצרו בחוסר תום-לב אלא בחובות שנוצרו בדרך של תרמית, ולכן אין מקום ליתן בגינם הפטר, לפחות לא בעת הזו", קבע השופט.

עוד צוין בהכרעה כי ויז'נסקי מצוי בהליכי פשיטת רגל פרק זמן קצר יחסית, ולפיכך "מתן הפטר לחייב כעת, כאשר קרוב לוודאי שהחייב עודנו מסתיר נכסים בשווי כספי ניכר, פירושו מתן פרס לחייב מתוחכם שהשכיל להסתיר את נכסיו מנושיו. הזמן שחלף לא פגע בהתעשרותו של החייב מהעלמת הכנסותיו".