דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

ייצוגית: התאחדות בוני הארץ גבתה ביתר דמי חבר בסך 60 מ' ש'

התובעים טוענים לגביית דמי חבר מופרזים ולניהול ללא שקיפות ■ התאחדות בוני הארץ: הטענות המופרכות יקבלו מענה בבית המשפט

רוני בריק  / צילום: תמר מצפי
רוני בריק / צילום: תמר מצפי

בקשה לתביעה ייצוגית נגד התאחדות בוני הארץ הוגשה אתמול (א') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בדרישה להשבת דמי חבר שלטענת התובעים נגבו ביתר מחברי ההתאחדות ב-7 השנים האחרונות, בסכום המוערך ב-60 מיליון שקל.

התביעה הוגשה על-ידי 4 קבלנים: משה נחום (לשעבר סגן נשיא התאחדות בוני ישראל), שחר ידגר, אופיר כהן ומאיר חלבי וחברות בבעלותם, באמצעות עורכי הדין ליאור צמח ואמיר שאשא ממשרד צמח-שאשא.

התובעים חברים בהתאחדות בוני הארץ והיו פעילים בה ובארגוני הקבלנים המקומיים תחתיה.

במוקד הבקשה הטענה כי ההתאחדות, שהוקמה ב-1949 כאגודה עות'מנית ולא כעמותה, גובה דמי חבר מופרזים ופועלת בחוסר שקיפות. זאת מאחר שהגופים שהוקמו על-פי החוק העות'מני פטורים מפרסום פרוטוקולים של ישיבות, מפרסום דוחות שנתיים מפורטים, מביקורת של רשמי העמותות וממתן מידע לציבור לפי חוק חופש המידע. חוק העמותות משנת 1980 בא להחליף את האגודות העות'מניות כלפי ארגונים ללא מטרות רווח.

תחת ההתאחדות - שנשיאה הנוכחי הוא רוני בריק, ונשיאה לשעבר הוא ניסים בובליל - פועלים 14 ארגוני קבלנים מקומיים. בהתאחדות חברים יותר מ-2,000 חברים (רוב הקבלנים הרשומים, כ-11 אלף, אינם חברים בה). המטרה המוצהרת שלה: "קידום ענף הבנייה והתשתיות בישראל, שמירת האינטרסים והזכויות של כלל הקבלנים והבונים בישראל ולפתרון בעיות במגוון תחומים מקצועיים של הענף".

לפי הנטען בבקשה, נשיאות ההתאחדות מחליטה מדי שנה על גביית דמי חבר שנתיים מחבריה, והגבייה מתבצעת על-ידי הארגונים המקומיים. נכון ל-2017, נטען בבקשה, דמי החבר הבסיסיים נעים בין 6,050 שקל לקבלן בסיווג 1 ל-9,400 לקבלן בסיווג 5, "הכול לפני הנחות, ויכוחים, משא-ומתן וחמור מכך - מקח וממכר פוליטיים", נטען בבקשה. "מדובר בסכום העולה על שיעור אותו מוסמכת אגודה עות'מנית לגבות מחבריה, העומד על 24 לירות".

עוד נטען כי גם אם הסכום היה נושא הצמדה, כיום הוא היה מגיע לסך של 800 שקל. לפיכך, כלל דמי החבר הנגבים מחברי ההתאחדות אינם כדין, ועליה להשיב את הסכומים שנגבו ביתר בתקופת התביעה.

טענה נוספת היא שחלק ניכר מהכספים נגבים מקבלנים שאינם חברי התאחדות, וזאת בשל היותה גוף מייצג. לקבלנים אלה אין יכולת להשפיע על פעילותה הציבורית של ההתאחדות.

עוד נטען בבקשה כי ההתאחדות גובה דמי חבר שונים משמעותית מקבלנים בעלי מעמד זהה. כך למשל, קבלנים בגיל שונה משלמים דמי חבר בשיעורים שונים, אף שעל-פי תקנון ההתאחדות הם בעלי מעמד זהה.

דוגמה נוספת שעלתה בבקשה היא שקבלנים שטענו לקושי כלכלי ללא סטטוס של פשיטת רגל, זכו להנחה משמעותית ואף לביטול דמי החבר, באמצעות ועדת סיוע אשר פעלה ללא קריטריונים שקופים וברורים. פעילותה של ועדה זו הופסקה לפני כמה שנים, ותחתיה נקבעו מפתחות סיוע לארגונים, כך שארגון קטן מקבל 9% סיוע בדמי חבר, ארגון בינוני - 6%, וארגון קטן ל-3% סיוע.

כלומר, "אין אחידות ועקביות במתן ההטבות, ולמעשה נראה כי מדובר בגחמות שאינן תואמות התנהלת תקינה", נטען בבקשה. "גביית דמי חבר שונים באופן מהותי מחברים בעלי זכויות שוות בהתאחדות מהווה קיפוח וחוסר תום-לב".

עוד נטען כי ההתאחדות עורכת דוחות כספיים מדי שנה, אך אלה אינם מפורסמים לציבור אלא נמסרים לחברי ההתאחדות במהלך האסיפה הכללית ונאספים לאחר אישור הדוחות. הדוחות נעדרים פירוט כגון מקבלי השכר הבכירים, דמי החבר המשולמים בפועל על-ידי החברים, הסיוע הכספי והקריטריונים למתן הסיוע, שכר-טרחתם של נותני שירותים חיצוניים ועוד.

על-פי הדוחות, בידי ההתאחדות מצויים עודפי נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים וקומת המשרדים שנרכשה בשנת 2006 במגדל שלום מאיר בתל-אביב וזכויות בחברת ניהול, נקובים בסכומים היסטוריים הנמוכים משמעותית מערכם הנוכחי.

התובעים מעריכים את היקף הנכסים הנזילים והבלתי נזילים של ההתאחדות בסך של 35 מיליון שקל מינימום. הסכומים הצטברו לאחר הוצאות-עתק שמכנים התובעים "התנהלות בזבזנית" והוצאות של 90 מיליון שקל ב-7 השנים האחרונות (13 מיליון שקל לשנה), כאשר עדיין נותרה בידי ההתאחדות יתרת רווחים בסך עשרות מיליוני שקלים.

"עצם צבירת רווחים במוסד ללא כוונות רווח מחזקת ומאששת את הטענה כי גביית דמי החבר היא בשיעורים הגבוהים לאין-שיעור מהמסגרת הקבועה בדין לאגודות העות'מניות. ההתאחדות חוטאת למטרתה כארגון ללא מטרות רווח וצוברת בפועל רווחים שאינם משמשים באופן שוטף לטובת החברה".

לטענת התובעים שהיו חברי התאחדות ונשאו בתפקידים בה, הם פנו להתאחדות בדרישה לשקיפות ביחס לדמי החבר. "עובדה זו הביאה עליהם את קצפה של ההתאחדות, המבקשת לחסום כל ביקורת לגיטימית על אופן פעילותה בניגוד לדין", נטען בבקשה.

מבין הפניות של משה נחום להתאחדות מוזכרת תשובתו של נשיא התאחדות בוני הארץ לשעבר, ניסים בובליל, במכתב מדצמבר 2012: "כידוע לך, התאחדות בוני הארץ היא אגודה עות'מנית ואינה עמותה. לפיכך, הוראות חוק העמותות - ובכלל זה חובת הדיווח והגילוי החלות על עמותות - אינן חלות על ההתאחדות. על-פי תקנון ההתאחדות, לחבר בהתאחדות אין זכות מוקנית לדרוש או לקבל מידע חסוי בנוגע להתנהלות ההתאחדות או כל מידע חסוי אחר".

התביעה מתבקשת לגבי כל חברי ההתאחדות ששילמו דמי חבר להתאחדות במשך 7 השנים האחרונות. מדובר בסכום המוערך על-ידי התובעים ב-60 מיליון שקל. בנוסף דורשים התובעים מבית המשפט לקבוע כי אין התאחדות זכות לגבות כספים ביתר מעבר לסך הנקוב בחוק העות'מני, ואין לגבות סכומים שונים מחבריה.

מהתאחדות בוני הארץ נמסר בתגובה: "מדובר בתביעה קנטרנית שמוביל חבר התאחדות לשעבר אשר הושעה לצמיתות מחברות בהתאחדות בגין התנהגות לא נאותה שלו. יובהר כי ההתאחדות גובה דמי חבר ודמי טיפול ארגוני על-פי דין, כמו יתר הגופים העסקיים בישראל. כל הטענות המופרכות והבלתי מבוססות המופיעות בכתב התביעה ייענו בתגובה מסודרת לבית המשפט".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות