"בנק ישראל והכנסת צריכים להתנגד להסדר החוב עם פישמן"

עו"ד אסף ברם, מומחה לשוק ההון: "גם הבנקים צריכים לשלם על התרשלותם" ■ "החקירה נעצרה באמצע, ויש כאן פספוס, כי ניתן להביא עוד כסף לנושים"

אסף ברם / צילום: תמר מצפי
אסף ברם / צילום: תמר מצפי

"הסדר החוב המתגבש עם משפחת פישמן הוא תקלה של מאות מיליוני שקלים. מקורה של התקלה הוא בכך שהאינטרס המובהק של הנושים, הבנקים, הוא שההתנהלות שלהם לאורך השנים מול אליעזר פישמן לא תיבדק, ושלא ימוצה הדין עם נושאי המשרה שלהם. לכן הבנקים מוכנים לשלם מאות מיליוני שקלים מכספי בעלי המניות שלהם - הציבור הרחב" - כך אמר היום (ב') עו"ד אסף ברם, מומחה לשוק ההון, על מתווה הסדר החוב שאליו הגיע המנהל המיוחד לנכסי פישמן, עו"ד יוסי בנקל, עם בני משפחת פישמן ועורכי דינם.

עו"ד ברם טוען כי ידיהם של נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, הדן בתיק הכינוס של פישמן, ושל עו"ד יוסי בנקל, המנהל המיוחד מטעם בית המשפט, כבולות במצב הנוכחי משום התנהגות הנושים - הבנקים.

"בית המשפט ובנקל לא יכולים לשנות באופן מהותי את המצב, כי באים אליהם כמעט 100% מהנושים של פישמן ואומרים להם: 'אנחנו מעוניינים להתקדם קדימה, ואנחנו מעוניינים בהסדר כזה'. מי שצריך להתערב בסיטואציה הזאת הוא הציבור, שהנזק מתגלגל אליו, והמייצגים של הציבור - כלומר בנק ישראל, המפקח על הבנקים וגם הכנסת".

לדברי עו"ד ברם, "שלושת הגופים הללו צריכים להביע התנגדות להסדר החוב המתגבש ולדרוש חקירה ולקיחת אחריות שיביאו להגדלת ההחזר של פישמן ולהקטנת התספורת על חשבון הציבור. גם המשקיעים המוסדיים, שהם שליחי הציבור בבעלות על הבנקים, כי הם אלה שקונים את מניות הבנקים עבור הציבור, צריכים לבוא היום ולדבר ולהגן על זכויות הציבור".

- מהיכן אפשר או צריך לדעתך להביא עוד כסף?

"חקירה או בדיקה יכולה להביא עוד כסף משני מקורות: הראשון ממשפחת פישמן ומהחברות והנכסים שבבעלותה. השני - מנושאי המשרה בבנקים שהתרשלו בהתנהלות שלהם מול פישמן. לגבי המקור הראשון - זה שהפסיקו לבדוק מה היו השימושים של המשפחה בכסף ואיך אפשר להחזיר עוד כספים ואילו נכסים עברו ממי ולאן - זו בעיה. החקירה נעצרה באמצע, ויש כאן פספוס, כי ניתן להביא עוד כסף לנושים".

עו"ד ברם הוסיף ואמר כי "מנהלי הבנקים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות בכל הנוגע לחלוקת האשראי לפישמן צריכים להביא היום כסף דרך הביטוח שלהם, משום שעל פניו הם כנראה התרשלו. לפי קנה-מידה אובייקטיבי, הם התרשלו, והם יכולים להיות מקור נהדר להחזרת חלק מהכסף לבעלים האמיתיים שלו, שהוא, כאמור, הציבור".

לכן, לדבריו, "גם צריך להגיש תביעות נגד מי שלכאורה התרשל. שוב - שורה של בנקים נתנו אמון בפישמן, אף שנורות האזהרה האובייקטיביות נדלקו לאורך שנים, ועל רשלנות צריך לקבל פיצוי. מי שחטא פה בגדול ולא משלם שום מחיר וגם לא צריך לשלם מחיר במבנה המשפטי הקיים - הם הבנקים".