רכבת ההרים הפוליטית

החלפת הנשיא טראמפ במייקל פנס אינה חדשות רעות לשווקים הפיננסים

דונאלד טראמפ בנאום במוזיאון ישראל / צילום:רויטרס
דונאלד טראמפ בנאום במוזיאון ישראל / צילום:רויטרס

הביקור של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, במזרח-התיכון ובאירופה הפחית במידה רבה את אינטנסיביות העיסוק התקשורתי בחקירות על הקשרים של הנשיא וממשלו עם גורמי שלטון רוסיים ערב הבחירות לנשיאות ואחריה. המשקיעים בשווקים הפיננסיים ניצלו את ההפוגה בדרמה הפוליטית בארה"ב לחידוש המגמה החיובית, תוך התמקדות בתוצאות הכספיות הנאות של הפירמות בארה"ב, וציפייה ליישום התוכנית הכלכלית המבטיחה של הנשיא טראמפ.

החדשות הרעות עבור הנשיא והמשקיעים הן כי הדרמה הפוליטית בארה"ב מצויה רק בחיתוליה, והיא צפויה ללוות אותם חודשים ארוכים ואולי אף שנים. כבר ביום חמישי השבוע (8.6.17), יתמקדו המשקיעים בעדותו של ראש ה-FBI המודח, ג'יימס קומי, בפני ועדת המודיעין של הסנאט באשר ללחצים שהפעיל עליו הנשיא טראמפ לחדול את חקירת הקשרים בין מטה הבחירות שלו לגורמי ממשל רוסיים.

המשקיעים דחפו למעלה את מדדי המניות מאז בחירתו של טראמפ לנשיאות, על רקע חיבוק האג'נדה הכלכלית של טראמפ, שאותה ניתן לתמצת בציפייה להפחתת מס חדה, השקעה מאסיבית בתשתיות והגמשת הרגולציה על המערכת הפיננסית. אמנם החלפת טראמפ בסגנו מייקל פנס אינה חדשות רעות לשווקים הפיננסיים, אולם קיפאון פוטנציאלי במערכת הפוליטית-כלכלית בוושינגטון, אשר יביא עימו להקפאת תוכניות כלכליות, הוא סיכון גדול שאותו רואים המשקיעים מול עיניהם כל פעם שסקנדל תורן מבית-מדרשו של טראמפ צץ לאוויר העולם.

חשוב לומר, כי הדחת נשיא מכהן - הרשעתו והחלפתו בנשיא אחר - היא כל-כך מסובכת, שהיא לא התרחשה בארה"ב מעולם. ההיסטוריה הפוליטית בארה"ב מלמדת כי שני נשיאים אמריקאים בלבד עברו תהליך של הדחה בעבר, אולם זוכו בסופו של הליך; ונשיא נוסף התפטר כדי להקדים הדחה ודאית.

הנשיא הראשון בהיסטוריה האמריקאית שעבר ניסיון הדחה היה אנדרו ג'ונסון בשנת 1868. הנשיא השני אשר חווה הליך זה היה ביל קלינטון בשנים 1998- 1999. שני הנשיאים הללו לא הורשעו בסופו של הליך, ולפיכך נותרו בתפקידם. מנגד, הנשיא ריצ'ארד ניקסון, עמד לקראת הדחה ודאית והרשעה בשנת 1974, אולם הוא חסך מעצמו את ההליך והתפטר מתפקידו.

הדחתו של הנשיא אנדרו ג'ונסון (הנשיא ה-17) אושרה בקונגרס וכשלה בסנאט על חודו של קול בודד. ניסיון ההדחה האחרון של נשיא אמריקאי התרחש ב-1998-1999 נגד קלינטון בפרשת מוניקה לוינסקי. החוקר קן סטאר אשר חקר פרשיות רבות שבהן היה מעורב קלינטון הביא הוכחות לכך שהנשיא שיקר בעדות בשבועה לסנאט. הקונגרס בחר לא להקים ועדה פנימית לבחינת האישומים, והתבסס על דוח החוקר, והרשיע את הנשיא. אולם הסנאט זיכה את קלינטון, שכן הרבה סנאטורים החזיקו בעמדה שלפיה המעשה אינו חמור דיו כדי להדיח נשיא כה פופולארי.

נקודה חשובה בהבנת הליך הדחת נשיא בארה"ב היא, שאף שדומה כי מדובר בהליך משפטי טהור, מדובר בהליך פוליטי מתחילתו ועד סופו. זאת, בשל העובדה שמדובר בהליך שאינו מתנהל בבית-המשפט, אלא בקונגרס ובסנאט אשר הם גופים פוליטיים הפועלים ממניעים מפלגתיים.

כותבי החוקה של ארה"ב הקשו בכוונה על מערכת השלטון בארה"ב בבואה להדיח נשיא מכהן, על-מנת להגן על הדמוקרטיה. החוקה האמריקאית מציינת צמד פשעים ספציפיים אשר יכולים להצדיק הדחה - בגידה ושוחד. בנוסף, החוקה כוללת סעיף עמום של פשעים חמורים אשר בגינם ניתן להדיח נשיא מכהן. אולם פשעים חמורים אלו אינם מוגדרים, ומייצרים מרחב פעולה רב לפוליטיקאים. למעשה, הדחת נשיא בארה"ב אינה תלויה בהכרח בפשעים ובראיות, אלא ברצון של הקונגרס להתחיל בהליך הדחה שלו. למרות זאת, ברור שללא ראיות לפשעים חמורים הליך הדחה כזה יהיה חסר תוחלת, גם אם לחברי הקונגרס יש מוטיבציה פוליטית להדחה.

מרבית הסקנדלים הפוליטיים שנויים במחלוקת והתיעוד לגביהם אינו מלא. כך שכל זמן שלנשיא מכהן יש מספיק מרחב הכחשה, אזי לשותפיו הפוליטיים יהיו תמריצים רבים לעצום עיניים, לסתום את האף, ולהותירו בתפקידו.

יתר על כן, גם אם הדמוקרטים יזכו מחדש ברוב בקונגרס, הם עדיין יזדקקו לרוב מכריע של שני-שלישים מהחברים בסנאט על-מנת להרשיע את הנשיא. מדובר במשימה כמעט בלתי-אפשרית במבנה הפוליטי הקיים של הסנאט אשר תתאפשר רק אם הראיות נגד הנשיא יהיו מובהקות.

אף שישנם סימנים רבים כי האליטה הרפובליקנית הייתה רוצה לראות את סגן-הנשיא מייק פנס מחליף את טראמפ, לנשיא טראמפ יש בסיס כוח גדול במפלגה, כך שהדחתו תיצור שסעים גדולים במפלגה הרפובליקנית שהיא חפצת חיים ועמוסת אינטרסים.

בשורה התחתונה, רק ראיות זהב לפעילות פלילית חמורה תניע תהליך הדחה. כל זמן שראיות כאלו לא קיימות, האינטרסים הפוליטיים מבטיחים כי טראמפ יוסיף להתגורר בבית הלבן ולנהל את ארה"ב.

במציאות כזו, המשקיעים ייאלצו להתרגל להתנהלות בצילו של איום הדחה בהסתברות נמוכה, ולשמור על קור-רוח ברכבת ההרים הפוליטית המזומנת לנו מהדמוקרטיה הגדולה בעולם.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון.