חברת מיקרוסופט תשלם מסים בסך למעלה מ-100 מיליון שקל בגין העברת פעילותה של החברה-הבת "ג'יטקו" ממיקרוסופט-ארה"ב למיקרוסופט-ישראל - כך קבע אתמול (ג') בית המשפט המחוזי מרכז. שופט המיסוי, ד"ר שמואל בורנשטין, קיבל בפסק הדין את עמדת פקיד שומה כפר סבא כנגד הערעור שהגישה חברת ג'יטקו, חברה-בת של חברת מיקרוסופט, נגד שומות המס שהוצאו לה, לפיהן עליה לשלם מס בעקבות העברת הפעילות בין החברות הקשורות.
פסק-הדין עסק בעסקה לרכישת חברת ג'יטקו על-ידי מיקרוסופט-ארה"ב, והעברת פעילותה למיקרוסופט-ישראל. ג'יטקו היא חברה ישראלית שהוקמה ב-1992 ועסקה במתן פתרונות בתחום התמיכה הטכנית האוטומטית ליצרני ציוד אלקטרוני. בשנת 2006 היו לגי'טקו חוזים עם מספר יצרנים גדולים, בהם HP, DELL, קנון ועוד, והיא העסיקה 150 עובדים. בנובמבר אותה שנה רכשה מיקרוסופט-ארה"ב את מניותיה של גי'טקו, בתמורה לסך של 90 מיליון דולר, ובהתאם להסכם הרכישה, זמן קצר לאחר מכן הועברה כל פעילותה של ג'יטקו למיקרוסופט-ישראל, וכן עברו עובדיה למיקרוסופט-ישראל.
ביולי 2007, כחצי שנה לאחר רכישת המניות, נחתם הסכם נוסף בין ג'יטקו לבין מיקרוסופט למכירת הקניין הרוחני של ג'יטקו (הסכם ה-IP) ממיקרוסופט-ארה"ב למיקרוסופט-ישראל בתמורה ל-26.6 מיליון דולר. הפער שבין המחיר ששולם בעסקת המניות (90 מיליון דולר) לבין זה שננקב בהסכם ה-IP (26.6 מיליון דולר) עמד בבסיס השומה שהוצאה לגי'טקו. לגישת פקיד השומה, התמורה שנקבעה בהסכם ה-IP לא שיקפה את שווי השוק האמיתי של העסקה, כפי שניתן ללמוד ממחיר עסקת המניות.
המחלוקת העיקרית בתיק הייתה כיצד יש לסווג את העסקה: האם המדובר בעסקה למכירת קניין רוחני בלבד כפי שהצהירה ג'יטקו, או שמדובר במכירת מלוא פעילותה כעמדת פקיד השומה? בנוסף, היו הצדדים חלוקים בקשר לשווי העסקה אותו יש למסות.
מיקרוסופט לא הייתה החברה היחידה שקיבלה בשנים האחרונות שומת מס לפי שווי מכירת המניות, תחת שווי ה-IP כפי שהצהירה. כפי שפורסם ב"גלובס" באוקטובר 2013, על רקע הפריחה בענף ההיי-טק, חברות היי-טק ישראליות שביצעו אקזיטים, עלו על הכוונת של רשות המסים. במסדרונות הרשות התגלעו לא מעט מחלוקות על היקף המס שהן אמורות לשלם לקופת המדינה. זאת, על רקע מה שמכונה ברשות "שינוי מודל עסקי".
הרקע למחלוקת הוא אופן ביצוע עסקאות הרכישה של חברות טכנולוגיה ישראליות בידי חברות בינלאומיות: בשלב ראשון - רכישת המניות של הסטארט-אפ הישראלי, לעתים במאות מיליוני דולרים; ובהמשך - לכאורה ללא קשר לעסקה הראשית - מעבירות החברות הרוכשות את הקניין הרוחני, ה-IP של החברה הישראלית, לחברות הקשורות אליהן במחיר נמוך משמעותית, לעתים במיליונים ספורים בלבד או עשרות מיליונים. בפועל, החברות הזרות הרוכשות מתעניינות בטכנולוגיה (ה-IP) ולא בכוח האדם בחברה הישראלית. אולם, שיקולים של חיסכון במס מניעים את כל הנוגעים בעסקה לבנות את העסקה כעסקת מכר מניות ולא עסקה למכירת ה-IP.
לפי עמדת הרשות, אקזיטים ישראליים המתבצעים בשני שלבים, מהווים מכירה אחת, וימוסו בהתאם - ולא לפי הסכום הנמוך שננקב בעסקה השנייה. על-רקע עמדתה זו, הרשות הוציאה לחברות שומות מס גבוהות בעשרות אחוזים מהסכומים הראשוניים, דבר שגרר מחלוקות מול הרשות, שחלקן נדונות בבית המשפט. גורם ברשות המסים מסר ל"גלובס" כי קיימים לפחות חמישה מקרים נוספים הנידונים בימים אלה בבתי המשפט, העוסקים במחלוקת האמורה.
בפסק הדין בעניין מיקרוסופט-גי'טקו, קיבל ביהמ"ש את עמדת רשות המסים - שיוצגה בידי עוה"ד אריק ליס, ניצן זגרינסקי ועדי חן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) - לפיה יש למסות את מכירת מלוא הפעילות, וכי אין לקבל את עמדת ג'יטקו, לפיה נמכר קניין רוחני בלבד.
ביהמ"ש קבע כי שווי לא "מתאייד" בחיסול פעילות, וכי יש למסות את מלוא השווי של רכיבי הפעילות שיצאו מהחברה. "הכלל הוא שערך כלכלי נשמר, גם אם הוא משנה את צורתו", נקבע. לעניין שווי הפעילות שהועברה, ביהמ"ש דחה את טענת ג'יטקו לפיה הסכום ששולם בגין מניותיה משקף תמורה בגין סינרגיה (יתרון ייחודי שהיה רק למיקרוסופט, לטענתה) בין עסקי מיקרוסופט לעסקיה, ועל כן אינו חלק מהתמורה בגין הפעילות שהועברה. ביהמ"ש קיבל את עמדת המדינה וקבע כי יש להניח שצדדים לעסקה פועלים באופן רציונאלי ואינם משלמים תמורה העולה באופן משמעותי על זו שהייתה מתקבלת מרוכשים אחרים.
ביחס לטענת ג'יטקו, כי העברת העובדים למיקרוסופט-ישראל אינה מהווה עסקה משום שאלו אינם מהווים "קניין" שניתן לסחור בו, קבע ביהמ"ש כי אכן לא ניתן למכור עובדים, אך ניתן לייחס לחברה "נכס" בר מיסוי, שביטויו ביכולתה לגרום לכך שעובדים יעברו כמקשה אחת לחברה אחרת. "העברת צוות העובדים של ג'יטקו, כמכלול, לרבות הדרג הניהולי, עמד במוקד עסקת רכישתה... ג'יטקו אף אישרה כי מבחינתה, ערך הטכנולוגיה שלה, ללא צוות העובדים שלה, הוא כמעט אפסי...", נפסק. "אכן, לא ניתן 'למכור' עובדים. אלה בוודאי אינם בבחינת 'נכס' השייך לג'יטקו, עם זאת, אין קושי לייחס לג'יטקו 'נכס' שביטויו ביכולתה לגרום לכך שעובדיה יעברו כמקשה אחת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
