ניצחון לזאב רום: זאבי ישלם עוד 1.5 מ' ד' דמי תיווך בעסקת בזק

הניצחון בבית המשפט העליון לא עזר לאיש העסקים גד זאבי: סופית - הוא יצטרך לשלם לאיש העסקים זאב רום 1.5 מיליון דולר כדמי תיווך בעסקה שבה רכש זאבי 20% ממניות חברת בזק בשנת 2000 - כך קבע באחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה.

"יש בחומר הראיות תמיכה לכך שזאבי התחייב לשלם לרום את דמי התיווך, ובמצב דברים זה אין הצדקה למנוע את אכיפת התחייבותו של זאבי, אך מחמת העובדה שההסכם נושא את שמו של התאגיד (אליו הפנה זאבי את רום - מ' ר')", קבע השופט אלכסנדר קיסרי. זאת, לאחר שבית המשפט העליון הורה, לבקשת זאבי, להחזיר את הדיון בסכסוך לבית המשפט מחוזי.

קביעתו המרכזית של בית המשפט המחוזי היא להותיר על כנה את התוצאה אליה הגיע בפסק הדין הקודם שנתן השופט קיסרי ב-2012, בו נקבע כי זאבי אחראי באופן אישי להתחייבות התאגיד הזר "זאבי קומיוניקיישן" לשלם לרום 7 מיליון דולר בגין מעורבותו בעסקת בזק (5.5 מיליון דולר מתוך סכום זה שולם לרום כבר בשנת 2000).

לפי פסק הדין הקודם, יש לייחס לזאבי אחריות אישית לתשלום לרום, בין בדרך של "הרמת מסך" (וליתר דיוק התעלמות מהמסך) בין התאגיד לבינו; ובין מכוח דיני השליחות. בכך דחה בית המשפט ב-2012 את טענותיו של זאבי, שלא כפר בקיומו של ההסכם עם רום, אך טען כי ההתחייבות לשלם 1.5 מיליון דולר לרום בגין העסקה אינה התחייבות שלו אלא של "זאבי קומיוניקיישן".

השבוע חזר השופט קיסרי וקבע כי על זאבי לשלם את 1.5 מיליון הדולר שמגיעים לרום כדמי תיווך. "רום עמד בנטל להוכחת טענותיו בנוגע להצדקה להתעלמות ממסך ההתאגדות (הרמת מסך מדומה), ומן העבר האחר לא עלה בידי זאבי להראות שההסכם בכתב הוא התחייבות של התאגיד, ושמשום כך יש לדחות את תביעת רום נגדו", קבע השופט.

הסכם דמי תיווך

עסקת רכישת מניות בזק בידי זאבי עמדה במרכזו של הליך פלילי שניהלה המדינה בשנים 2004-2015 נגד זאבי, רום, מיכאל צ'רנוי ועו"ד מיכאל קומיסר. המדינה טענה כי זאבי וצ'רנוי הסתירו מהרשויות ומהבנקים שמימנו את העסקה את העובדה שצ'רנוי מימן את זאבי לצורך רכישת 20% ממניות בזק. אולם, באוקטובר 2015 - 16 שנה לאחר העסקה ו-11 שנה לאחר שהחל המשפט הפלילי - זיכה השופט עודד מודריק את כל הארבעה וקבע כי ההסכם היה חוקי ולא הסתיר שליטה בפועל של צ'רנוי בחברות שרכשו את השליטה בבזק.

רום, ששימש כמתווך של זאבי בעסקת בזק, הגיש תביעה נגד זאבי לקבלת דמי תיווך בסך 1.5 מיליון דולר, שלטענתו מגיעים לו מכוח הסכם שנכרת בין השניים בשנת 2000. לפי ההסכם, זאבי התחייב לשלם לרום דמי תיווך בסך 7 מיליון דולר, אך בפועל שולמו לו רק 5.5 מיליון דולר.

זאבי טען בתגובה, כאמור, כי לרום אין עילת תביעה אישית כלפיו, מפני שההתחייבות שבהסכם איננה התחייבות אישית שלו אלא של תאגיד "זאבי קומיוניקיישן". לדבריו, בעסקת בזק דובר על כך שהתאגיד הוא שירכוש את השליטה בבזק, ולכן היה ברור שכל תשלום לרום בגין העסקה, יגיע מהתאגיד ולא מזאבי עצמו.

בשנת 2012 זכה רום לניצחונו הראשון בתיק, כשבית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו לחייב את זאבי אישית בתשלום דמי התיווך - ולא את התאגיד. ב-2014 קיבל העליון את ערעורו של זאבי על פסק הדין והורה להחזיר את הדיון למחוזי. זאת, על-מנת שזאבי ורום יתקנו את כתבי הטענות, כך שאלה יכללו התייחסות לשני נימוקים עליהם התבסס פסק הדין מ-2012 - נימוק השליחות ונימוק הרמת מסך ההתאגדות. הרמת המסך (וליתר דיוק, ההתעלמות מקיומו) מאפשרת לחייב את זאבי עצמו בתשלום, ולא רק את התאגיד אליו הפנה זאבי את רום.

בערעור קבע בית המשפט העליון כי קופחה זכותו של זאבי להתגונן, כיוון ש"פסק דינו של המחוזי (מ-2012 - מ' ר') ניתן שלא על בסיס הטענות והעילות שנטענו בכתב התביעה". שני הצדדים תיקנו את כתבי את הטענות, אך הדבר, כאמור, לא שינה את תוצאת פסק הדין.

כוונה והסכמה

בפסיקת המחוזי מהשבוע קבע השופט קיסרי ביחס למערכת ההסכמות בעל-פה בין זאבי לרום אודות 7 מיליון דולר כדמי תיווך כי "בסופו של דבר יש מקום לקבלה, מפני שיש לה תמיכה בראיות ועדויות, לרבות ראיות הקשורות בזאבי עצמו". השופט הוסיף וקבע לגבי ההסכם בכתב כי הוא, בסופו של דבר, "אכן משקף את הכוונה וההסכמה שסכום דמי התיווך שישולם יעמוד על 7 מיליון דולר".

בעניין מסך ההתאגדות המפריד משפטית בין זאבי לתאגיד "זאבי קומיוניקיישן", קבע השופט כי "התעלמות ממסך ההתאגדות היא הפתרון המתבקש, על רקע העובדה שההסכם משקף התחייבות לשלם לרום את יתרת סכום דמי התיווך".

לדברי המחוזי, העובדה שהסכם דמי התיווך בין זאבי לרום נושא את שם התאגיד ("זאבי קומיוניקיישן"), אינה מאפשרת לקבוע שתאגיד זה הוא שהתקשר בהסכם. לא הוכח, קבע השופט, כי לתאגיד יש תוכן או פעילות עסקית, ובטח לא שהוא זה שקיבל את ההחלטה להתקשר בהסכם עם רום.

עם זאת, בדומה לפסיקתו מ-2012, גם הפעם דחה השופט קיסרי את בקשת רום להמיר את הסכום למטבע ישראלי ולצרף אליו הפרשי ריבית והצמדה - מהלך שהיה מביא להגדלת סכום דמי התיווך המגיעים לרום פי 1.5. "פער מעין זה בין הסכומים הוא ככל הנראה תוצאה של אירועים והתפתחויות במשק הישראלי בפרט ובכלכלה העולמית בכלל, ורום לא הצביע על נימוק המצדיק שתינתן לו הבחירה בחלופה הנוחה לו, שתוצאתה יכולה גם להיחשב כהתעשרות שלא כדין", נקבע.

בית המשפט המחוזי חייב את זאבי גם בהוצאות המשפט של רום בסך 300 אלף שקל.

מעורכי דינו של גד זאבי נמסר : "אנו סבורים כי פסק הדין הינו, בכל הכבוד, שגוי, ובכוונת מר זאבי להגיש עליו ערעור. אנו מקווים ומאמינים שכפי שהערעור התקבל בפעם הקודמת, הוא יתקבל גם הפעם".

את זאב רום ייצגו עורכי הדין זוהר לנדה, נועה הבדלה ומורן ביקל ממשרד ברנע ושות'; את זאבי ייצגו עורכי הדין רן שפרינצק ורותם ידידיה ממשרד עורכי הדין ארדינסט ושות'. 

 זוהר לנדה / צילום: נמרוד גליקמן

עו"ד זוהר לנדה