עו"ד איתן ארז: לממש את רכוש פישמן מיד, לרבות בית מגוריו

פשיטת הרגל של אליעזר פישמן צריכה להתנהל בדיוק כמו פשיטת הרגל של ענבל אור ■ יש לממש את בית מגוריו ולתת לו ולרעייתו דיור חלופי ■ דעת אורח

הניסיון המוזר של ילדי פישמן להציג את עצמם כישויות עצמאיות / צילום: שלומי יוסף
הניסיון המוזר של ילדי פישמן להציג את עצמם כישויות עצמאיות / צילום: שלומי יוסף

פרשת חובות-העתק של אליעזר פישמן היא אחת השערוריות החמורות ביותר בהיסטוריה הפיננסית של ישראל. אסור בשום אופן לקבור את הפרשה הזאת או למסמס אותה. אין זה חשוב אם הבנקים הנושים יקבלו עכשיו כמה עשרות מיליוני שקלים יותר או פחות - מה שחשוב הוא שהציבור ירגיש שאין דין אחד לבוזגלו ודין אחד לטייקון, וכן יידע שכאשר מבוצעות עוולות חמורות - הן נחקרות עד הסוף, ללא טיוחים.

ב"פרשת פישמן" אין הכוונה רק להתנהלות של פישמן עצמו - אלא גם להתנהלות השערורייתית של הגורמים שאפשרו זאת. דהיינו: המפקח על הבנקים, מנהלי הבנקים והדירקטוריונים, האנשים העומדים בראש ועדות האשראי וכל גורם אחר שהיה מעורב בהענקת אשראי כה גדול לפישמן, ללא ביטחונות ראויים. נכון יותר לכנות פרשה זו כ"פרשת מחדלי הבנקים והמפקח על הבנקים".

הגיעה העת להפנות את הזרקור גם למנהלי הבנקים שנתנו את האשראי לפישמן. לבדוק מי היו מנהלי החטיבות העסקיות בבנקים באותן השנים, מי היו הדירקטורים ששימשו כבובות של בעלי השליטה, עצמו עין וסמכו על ביטוח הדירקטורים שלהם שיגן עליהם מפני תביעה; ומי הם חברי ועדות האשראי שחילקו את כספי הציבור בחינם. כל אותם גורמים אפשרו לפישמן לקנות כבר לפני 20 שנה, בשנת 1997, 38% ממניות "ידיעות אחרונות" תמורת כ-200 מיליון דולר, שהיו אז סכום-עתק, ללא הון עצמי.

מנהלי הבנקים אפילו קיבלו באותן שנים בונוסים שנגזרו מרווחי הבנקים, שכללו גם את הריבית התאורטית והרעיונית שנצברה על החוב של פישמן לבנקים. אם כך, אולי כדאי שהם יחזירו חלק יחסי מהבונוסים שקיבלו אז.

צריך לשים סוף למה שנראה כזלזול של המפקח על הבנקים, מנהלי הבנקים וועדות האשראי בציבור. ציבור אשר מפקיד אצלם את מיטב כספו ומאפשר את התנהלותם השערורייתית של רובם. כל אותם גורמים שהיו מעורבים בפרשה זו צריכים להיחשף בקלונם ולתת את הדין על מעשיהם ועל הנזק האדיר שגרמו לציבור ולאמון שלו במערכת הבנקאית.

כבר מזמן נראה כי המפקח על הבנקים "פשט את הרגל" ואינו ממלא את התפקיד שלשמו מונה. זאת, חרף הידיעה שכשל במערכת הבנקאית עלול לפגוע קשות בתפקודו של המשק ובאזרחים. באופן מקומם כמעט רוב המפקחים על הבנקים עוברים בסיום תפקידם לעבוד בתפקידי-מפתח בבנקים שעליהם פיקחו, כביכול, תמורת שכר של מיליוני שקלים בשנה. יש בכך טעם לפגם וניגוד אינטרסים מובנה.

ונחזור ל"פרשת פישמן": פשיטת הרגל של אליעזר פישמן צריכה להתנהל בדיוק כמו פשיטת הרגל של בוזגלו מבאר-שבע, הרשקוביץ מחיפה או ענבל אור מתל-אביב. ראשית ומיד, יש לממש את כל רכושו של פישמן, לרבות בית מגוריו, ולתת לו ולרעייתו דיור חלופי - והכול בהליך משפטי ראוי.

במקביל, יש לבצע חקירות מעמיקות, באמצעות חוקרים פרטיים, ולאתר את כל הנכסים של פישמן בארץ ובעולם. במידת האפשר, יש לפעול לביטול הענקות פסולות של נכסים שביצע פישמן בשיתוף-פעולה עם בני משפחתו.

לאחר שיבוצעו חקירות מתאימות ויתברר הרקע האמיתי למתן ההלוואות האדירות האלה על-חשבון הציבור, ללא ביטחונות, ניתן יהיה לבדוק אפשרות להגיש תביעות מתאימות נגד כל הגורמים המעורבים בפרשה.

כל זאת, על-מנת למנוע הישנות של מצב שבו יאפשרו לאדם פרטי, שכבר פעם אחת בשנות ה-80 נקלע לחובות, לקבל מיליארדים מכספי הציבור ללא ביטחונות. ייתכן שמי שיגישו את התביעות הללו יהיו דווקא בעלי מניות קטנים בבנקים, שיתארגנו להגשת תביעה ייצוגית.

הציבור חייב לדעת שיש דין ויש דיין, ושאין דין אחד לטייקון מקושר ודין אחר לחייב רגיל.

■ הכותב הוא עורך דין המתמחה בחדלות פירעון. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988