דעה: אבי גבאי - בן הטיפוחים של המאיון העליון

המירוץ לראשות מפלגת העבודה: מה לשלי (יחימוביץ') אצל אבי (גבאי) ■ כולי תקווה שהיא לא תטיל את כובד משקלה הציבורי מאחורי מועמד שהקשר בינו לבין סוציאל-דמוקרטיה הוא אופורטוניסטי בלבד

אבי גבאי/ צילום: דוברות הכנסת
אבי גבאי/ צילום: דוברות הכנסת

מארק צוקרברג, ממייסדי, נשיא ומנכ"ל פייסבוק, נאם לאחרונה נאום מכונן באוניברסיטת הרווארד. לדבריו, "אם אני יכול להתעשר במיליארדים תוך עשר שנים, ובמקביל יש אלפי סטודנטים שלא מצליחים להחזיר את הלוואות הלימודים שלהם, אז משהו בשיטה הכלכלית לא עובד נכון".

צוקרברג, מולטי-מיליארדר, מצטרף למיליארדרים נוספים שמבינים שהשיטה הכלכלית הנוכחית מגדילה את אי-השוויון. ב"נאום הקלשונים" מתריע-מזהיר המיליארדר ניק הנאוור את חבריו, כי מדינות דמוקרטיות שבהן פערים גדלים יהפכו עד מהרה למדינות משטרה, משום שאחרת לא ניתן יהיה להגן על אי-השוויון ("הקלשונים והלפידים מגיעים; אם לא נפעל להקטנת האי-שוויון, ארה"ב תמשיך ליהפך לחברה פיאודלית במקום להיות חברה קפיטליסטית").

וורן באפט, ביל גייטס ואחרים קוראים למיסוי עשירים ולצמצום אי-השוויון, שלדעתם מהווה את האיום העיקרי על כלכלת העולם. ואצלנו? האם עשירי ישראל מוכנים להכיר בכשלים שהובילו לגידול באי-השוויון? האם הם מסוגלים לזהות שחלק מן העושר שצברו נבע מעיוותים כלכליים ולא רק מכישרון?

אם תשאלו את אבי גבאי, המתמודד לראשות העבודה, אין שום בעיה בשיטה הכלכלית שהביאה לצבירת ההון שלו. המסלול של גבאי מקביל לזה של ניר גלעד, יו"ר כיל לשעבר. גבאי החל דרכו במשרד האוצר, משם עבר לחברת בזק הממשלתית בזמן שהייתה עמוק בתוך תהליכי הפרטה, וטיפס בצמרת הניהול שלה. בתפקידיו הניהוליים בבזק נדרש גבאי לפעול גם מול הרגולטור הממשלתי לטובת המונופול: מהפעלת לחץ על מקבלי ההחלטות למנוע שימוש של מתחרים בתשתית של בזק, ועד להתנגדות לניוד מספרים.

הדלת המסתובבת פעלה באופן מושלם. עם סיום תהליך ההפרטה, תשתית קווי הטלפון במדינת ישראל שהייתה בידי הציבור, הועברה למעשה לידי בעלי-שליטה עד שהתגלגלה לידי הטייקון, שאול אלוביץ', המחזיק היום במונופול תקשורת אימתני (הכולל את בזק, וואלה, פלאפון, יס, קווי-זהב ועוד), המשפיע על מקבלי ההחלטות. כמה כוח בידי אדם אחד! אין הבדל בין האופן שבו הועברה בזק לטייקון לבין האופן שבו הועברה כימיקלים-לישראל לאחים עופר. וגבאי שירת את הטייקון נאמנה.

נזכיר עוד, שבזק כחברה פרטית מעולם לא הייתה סוללת קווי-נחושת יקרים לערבה; כי זה לא כלכלי. לו הייתה נותרת בזק חברה ממשלתית, כמנכ"ל, גבאי היה מרוויח שכר חודשי של עשרות-אלפי שקלים בחודש. אך משעברה הפרטה, שכרו של גבאי כמנכ"ל נאמד במאות-אלפי שקלים בחודש (כולל בונוסים), עד שצבר כ-50 מיליון שקלים - כמעט פי 10! רק בגין שלושת חודשי העבודה האחרונים שלו בחברה, קיבל מענק של כ-650 אלף שקלים.

כך בדיוק נוצר אי-שוויון שמגדיל את הפער בין המאיון העליון ל-99% הנותרים: תהליכי ההפרטה יצרו מעמד חדש של מנהלים ובעלי תפקידים ששלשלו הון רב לכיסם. והכול בגין תשתית שהמדינה הקימה, לא בזכות איזה כישרון יוצא דופן.

גבאי וגלעד הם הסיבה שהח"כית שלי יחימוביץ' נכנסה לפוליטיקה. היא הבינה עד כמה התהליכים האלה העמיקו את אי-השוויון בישראל, והרימו כמה יזמים ומשפחות מעל כולם, ביניהם הטייקון שאול אלוביץ' שאותו שירת גבאי. בדומה לגלעד, גם גבאי היה למעשה הצינור של תהליכי ההפרטה, ומהם עשה את הונו, ובכל קונסטלציה אפשרית שלי יחימוביץ' הייתה מוחה נגדו.

ובכן, גבאי שיחק תפקיד פעיל בתהליך ההפרטה של בזק, כחלק ממערך שלם בשנות התשעים להעברת נכסים ציבוריים מידי הרוב לידיהם של בודדים. לא סתם הפרטה לציבור, אלא הפרטה לגרעיני שליטה. זהו למעשה התהליך אשר יצר את מה שאנו מכנים "טייקונים" ואת נזקיה של התופעה אנו חווים כיום.

בניגוד למיליארדרים האמריקאים, שמזהים את הכשלים בשיטה שהעצימה אותם, גבאי מסרב להבין מה שרובנו רואים, אף שהוא קיבל הזדמנות ונשאל במספר ראיונות על חלקו והתעשרותו במונופול התקשורת המופרט. גבאי לרוב סירב להתייחס לנושא ופסל אותו בנפנוף יד. נתנו לי - לקחתי. לשיטתו, אגב, באותו אופן יהיה ניתן להפריט גם את חברת החשמל.

האם נרצה להפקיד את ההנהגה בידי מי שאינו מסוגל לזהות את הכשלים במערכת שבה פעל? לא לחינם מרבה גבאי לדבר דווקא על השנה שבה כיהן כשר (להגנת הסביבה) ולא על השנים הרבות שבהן ניהל מונופול.

גם בנושא הגז, גבאי תמיד הגיב באיחור וכשזה נוח לו. כשהשר משה כחלון הפר הבטחת בחירות וחשף את ניגוד-העניינים שלו עם היזם קובי מימון - גבאי שתק. כשמתווה הגז עבר, הוא אמנם התנגד, כשם שאחרים התנגדו בסיבוב הקודם על יצוא הגז, אך נשאר בממשלה. רק לאחר שפרש, על רקע מינויו של השר אביגדור ליברמן, ורק כעבור כמה חודשים החליט לספר על התהליכים הבעייתיים שבאישור המתווה. במקום לפנות למשטרה על שחיתות, לדבריו, בזמן אמת, הוא בחר לפנות לכתבת אילנה דיין, ובאופן מפתיע בסמוך להשקת קמפיין הבחירות שלו.

גבאי הוא גם שיאן אוסף התרומות במירוץ לראשות העבודה, רובן תרומות גדולות מצד חבריו בקהילה העסקית. מדובר באיתות ברור לקהילה העסקית, שאין בכוונתו לשנות דבר מן המדיניות הנהוגה כלפיהם. למשל, גבאי מסרב לתמוך במיסוי עשירים, או בצמצום הטבות-המס הניתנות לחברות כמו טבע וצ'קפוינט (שמייסדה נמנה עם תורמיו).

על-פי הערכות שונות, בתקציב המדינה חסרים בין 70 ל-130 מיליארד שקל כדי להגיע לרמת שירותים חברתיים הדומה לזו שבמדינות סקנדינביות. אך לא תמצאו התבטאות אחת מצד גבאי המתייחסת לכלכלה אחרת המעדיפה את הרוב על-פני המאיון העליון.

במקום זאת, גבאי נוקט רטוריקה חלולה על ייעול התקציב, בדומה אגב ל"נאום השמן והרזה" שאותו זיהתה בצדק שלי יחימוביץ' כאמצעי לצמצום חלקה של המדינה בתוצר. מובן, שייעול תקציבי הוא פרקטיקה סבירה, אך אינה מהווה תחליף למדיניות כלכלית הנדרשת ממי שרוצה לעמוד בראש מפלגה סוציאל-דמוקרטית.

יחימוביץ' הייתה ועודנה לוחמת צדק חברתי, האישה שניצבת מאחורי האזרח הקטן. יחימוביץ' היא גם מנהיגה שמעולם לא נרתעה מלהביע עמדה, גם כשזו לא הייתה נוחה מבחינה פוליטית. על רקע זה צורמת האפשרות שעולה מצד "מקורביה", כי היא שוקלת לתמוך בגבאי לראשות מפלגת העבודה. כולי תקווה שהיא לא תטיל את כובד משקלה הציבורי והמנהיגותי מאחורי מועמד שהקשר בינו לבין סוציאל-דמוקרטיה הוא אופורטוניסטי בלבד.

■ הכותב הוא איש היי-טק, פעיל חברתי, חבר מפלגת העבודה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988