יועצי השקעות, ברוקרים ואנליסטים רגילים לתרחישים דרמטיים בשווקים. אלא שבאחרונה הולכת ומתחזקת תחזית שקשורה אליהם באופן אישי ולא רק להשקעות שהם מבצעים: מדובר בתחזית שאנשי ההשקעות יוחלפו בידי רובוטים.
התסריט הזה אמנם נשמע עתידני, אבל כבר היום כ-65 מיליארד דולר מנוהלים ברחבי העולם באמצעות רובואדווייזינג (RoboAdvisors) - יועצי השקעה רובוטיים. ההערכות הן שפוטנציאל השוק הרלוונטי של שימוש במנהלי השקעות וירטואליים, עומד על יותר מ-2 טריליון דולר.
תחום הרובואדווייז הוא חלק מענף הפינטק - סטארט-אפים פיננסיים, שמאיימים להחליף חלק מהמקצועות וגם מהגופים הפיננסיים. ענף הפינטק נמצא בפריחה בשנים האחרונות, ונהנה מפיתוחים מתקדמים, מריבוי השקעות וגם משיתופי פעולה עם גופים פיננסיים קיימים, שחוששים מעליית הפינטק. תחום הפינטק כולל כמה ענפים ובהם העברת תשלומים, הלוואות ישירות בין אנשים וגם רובואדווייז, שנחשב בתחילת הדרך יחסית לענפים האחרים.
אז איך זה בעצם עובד? "יועץ ההשקעות הרובוטי" הוא למעשה כלי המספק שירותי ניהול השקעות ממוחשבים. מדובר בפלטפורמה דיגיטלית המבוססת על כלים אוטומטיים ועל אלגוריתמים, שבאמצעותה היועץ הרובוטי רוכש ומנהל תיק ניירות ערך. הרובוט הוא זה שבונה את תיק ההשקעות ומנהל אותו, והכול באופן אוטומטי ובהתאם לפרופיל הלקוח.
פרופיל ההשקעה נבנה לאחר שהלקוח ממלא שאלון אינטרנטי קצר, אשר בוחן ומשקלל פרמטרים שונים - גיל, מצב פיננסי, העדפות, מטרות ואת רמת התיאבון לסיכון. במסגרת התהליך, שלוקח בסך הכול כעשר דקות וללא התערבות אנושית, יועץ הרובו בונה תיק ניירות ערך המבוסס בעיקר על מוצרי השקעה עוקבי מדדים כגון ETF's (קרנות סל), ובהמשך הוא מבצע בקביעות ובאופן אוטומטי אופטימיזציה לתיק - לרבות איזון הקצאת הנכסים לפי מצב השווקים או מימוש הפסדי מס לטובת קיזוז רווח.
היתרון המרכזי הוא במחיר - דמי הניהול בשירות שכזה עומדים על 0.1%-0.3% לשנה, לעומת 1%-1.5% בתיק השקעות סטנדרטי. התעריף הנמוך נובע הן מחיסכון בהוצאות של ניהול השקעות (העסקת עובדים, שכירת משרדים וכדומה), והן משימוש במוצרים עוקבי מדדים, שדמי הניהול שלהם נחשבים לנמוכים.
החיסכון בדמי הניהול עשוי לשפר את התשואה בכ-0.8%-1.6% בהשוואה לתיק השקעות שמנוהל בידי גורם אנושי, כך לפחות טוענים ב-Betterment, אחת מהפלטפורמות הדיגיטליות המובילות בעולם לניהול השקעות, שמנהלת כיום קרוב ל-9 מיליארד דולר. מדובר בשיפור תשואה לא מבוטל, במיוחד בעולם ההשקעות הנוכחי של תשואות נמוכות באפיקים הסולידיים. חברות בוטלטות נוספות שיש כיום בתחום הן Wethfront, Personal capital ו-Nutmeg.
ייעוץ השקעות להמונים
יועצי הרובו נוצרו בעמק הסיליקון שבקליפורניה, בניסיון לקרוא תיגר על ייעוץ ההשקעות המסורתי והמיושן. יש לכך לא מעט סיבות, ובראשן ההתפתחות המואצת של תחום הפינטק, ההכרה בחשיבות הייעוץ הפיננסי וניצנים של שינוי תרבותי - הצורך בפשטות, נוחות, התאמה אישית ועלויות נמוכות יחד עם הרצון להנגיש את עולם ההשקעות גם למשקיעים קטנים.
כדי להבין את המניע להצלחה שהפלטפורמות זוכות לה בשנים האחרונות, חשוב להכיר את המצב הקיים: בכל העולם, ובעיקר בארה"ב, תחום ניהול הכספים נחשב לממוסד ולשמרני. לצד הבנקים השונים פועלים הרבה מאוד בתי השקעות ומנהלי כספים. למרות ההיצע הרחב, שני חסמים מרכזיים מקשים על משקיעים רבים לקבל ייעוץ השקעות: הצורך בהון מינימלי לפתיחת תיק ועלויות ניהול גבוהות.
"תחום הרובואדווייזינג קם למעשה כדי להגיע ללקוחות הקצה, ולאפשר להם להתגבר על תנאי הסף הקיימים כיום בניהול תיק השקעות. העובדה שאין מגבלת סכום לפתיחת תיק ושהעמלות אינן גבוהות, מאפשרת לספק שירות ללקוחות פחות אמידים, כאלה שעד היום לא הייתה להם גישה ליועצי ההשקעות", מסביר ניר נחמד, מנכ"ל ומייסד חברת נומולרי, המציעה מערכת פיננסית לאוטומציה ודיגיטציה של שירותי ייעוץ וניהול השקעות.
"שילוב הנוחות והקלות שבהן ניתן לפתוח תיק, והעובדה שהכול נעשה באופן וירטואלי הופכים את ניהול ההשקעות הרובוטי לידידותי, זמין, מותאם אישית ללקוח וכמובן זול. בגלל שהכול נעשה באופן ממוחשב, העלויות יורדות דרמטית, לפחות ב-50%", הוא אומר. "אין כאן איזושהי טכנולוגיה פורצת דרך. רוב הפלטפורמות המוכרות עושות שימוש בטכנולוגיה ובשיטות קיימות בתחום הפיננסים, שפשוט הצליחו לתעל אותן כדי לענות על צורך מסוים. יש כאן מודל עסקי שהאמצעים הטכנולוגיים הקיימים מאפשרים לו להגיע רחוק".
לדברי נחמד, תחום הייעוץ הרובוטי, שהתבסס תחילה על הקונספט של פנייה ישירה ללקוח (Business To Consumer), ממשיך ומתפתח במהירות. "הבעיה היא שחברות שמספקות פלטפורמות ייעוץ רובוטי הן לרוב סטארט-אפים. אין להן מאגר לקוחות ולוקח להן זמן עד שהן בונות לעצמן מוניטין ורוכשות את אמונם של הלקוחות. זאת בעוד לגופים המסורתיים יש היתרונות האלה, ולכן אנחנו רואים הרבה חברות שמשנות כיוון או נמכרות לבנקים, והתחום למעשה עובר לקונספט של (Business To Business) B2B".
ואכן, שורה של גופים, כמו ענקית ניהול הנכסים בלאקרוק, החלו לרכוש פלטפורמות ייעוץ רובוטי, בעוד שגופים אחרים, כגון ענקית ניהול הקרנות ואנגארד, כבר מפתחות מערכות כאלה בעצמן. יש גם לא מעט שיתופי פעולה בין חברות המספקות שירותי ניהול וייעוץ השקעות רובוטי לבין גופים פיננסיים מסורתיים.
ל-Betterment יש שיתוף פעולה עם ענקית ניהול ההשקעות פידליטי, והבנק השוויצרי UBS חבר ל-SigFig. כך או אחרת, וכשברקע מגמת סגירת סניפים ומעבר לבנקאות דיגיטלית, יותר ויותר בנקים ברחבי העולם משיקים שירותי ייעוץ השקעות רובוטיים.
דוגמה לכך ניתן היה לראות בהודעה שהוציא הבנק הבריטי רויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), שלפני שנה הודיע על כוונתו לבצע קיצוץ של 550 משרות, כולל צמצום של מספר יועצי ההשקעות והחלפתם בייעוץ רובוטי. שירות אישי, כזה שמספק גורם בשר ודם, נשאר נחלתם של לקוחות שישקיעו 250 אלף ליש"ט ומעלה.
פתרון לאנומליה
בשוק ההון הישראלי
ומה אצלנו? בישראל התחום עדיין בחיתוליו יחסית אולם הקרקע פורייה, כך שהגופים הפיננסיים כבר מכינים את השטח. "בשוק ההון הישראלי יש אנומליה. יש בארץ יש כמות עצומה של אנשים, מאות אלפי לקוחות פוטנציאליים שיש להם הון קטן, רצון להשקיע ותיאבון לסיכון, אבל אין להם גישה לשירות. לדוגמה, לאדם בן 36 עם 40 אלף שקל, שאין לו מספיק ידע בניהול השקעות - אין מה לעשות עם הכסף", מסביר דוראל בליץ, ראש תחום פינטק בפירמת KPMG.
לדבריו, 45% מכספי הציבור בארץ מופקדים כיום בחשבונות עו"ש, בריבית זניחה. מדובר בשיא של עשור, שמגיע על רקע שנים רבות של ריבית אפסית, שמרנות, חוסר ידע בכל הקשור לחינוך פיננסי והעדר נגישות לעולם ההשקעות. "אין בזה שום היגיון. כמעט חצי מהכסף שלנו נמצא בחשבונות עו"ש בזמן שבשנים האחרונות שוק ההון רשם עליות שערים של עשרות אחוזים. בנוסף, בזמן שבארה"ב וברוב מדינות המערב אנשים מפקידים יותר מחצית מהכספים שלהם בשוק המניות, בארץ זה פחות משליש".
עוד אומר בליץ, כי הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות בארץ מספקים פלטפורמה למסחר בשוק ההון, ולרוב הם אינם מתנים את השימוש בסכום מינימלי. "הבעיה היא שהמערכות הללו לא תמיד קלות להבנה ולתפעול והשימוש בהן מצריך ידע, ניסיון והבנה של מתודולוגיית עולם ההשקעות. כלומר, בפועל המערכות הללו מיועדות למעשה למשקיעים יותר מתוחכמים, ולא בהכרח למשקיע הממוצע. הבנקים ובתי ההשקעות מציעים גם כן יועץ השקעות אישי, אבל מתנים זאת בתיק השקעות שעומד לרוב על 200 אלף שקל לפחות".
בליץ צופה כי התחום של הייעוץ הרובוטי יזכה להצלחה גדולה ומהירה יחסית. "יש כאן מענה לצורך אמיתי ורחב, הן מבחינת המשקיעים, הן מבחינת הגופים הפיננסיים והן מבחינת השווקים. הלקוחות זוכים לניהול השקעות בהתאמה אישית עם ראייה פיננסית-הוליסטית ובדמי ניהול נמוכים משמעותית. מנגד, העולם הפיננסי מתמודד עם הלחץ של שחיקה בעמלות ורגולציה מוגברת, ובשל הריבית האפסית עיקר הצמיחה של הבנקים מגיעה משוק ההון, שם העמלות עדיין גבוהות יחסית. לכן, יש לא מעט גופים שמחפשים להגיע למסה הגדולה של לקוחות שמעוניינים במסחר בשוק ההון ובייעוץ השקעות. התקורה הכי גבוהה בבנקים ובבתי השקעות היא ההון האנושי, וכאן יש פתרון שמאפשר ליועץ השקעות לנהל 400 תיקים במקביל במקום 40, תוך מתן מענה סיסטמטי לצורכי הלקוח".
הרגולטורים בעד
גורם אנושי
"בישראל הצטברו ידע ומוטיבציה, אבל עדיין התחום לא מפותח. יש לא מעט שחקנים שרוצים להיכנס", מוסיף נחמד. "האתגר בארץ הוא לא טכנולוגי, אלא עסקי ורגולטורי. עיקר הקושי הוא לתת מענה לכללים רגולטוריים כמו הצורך בזיהוי פרונטלי של הלקוח, פתיחת חשבון בערוצים דיגיטליים וכללים הקשורים לאיסור הלבנת הון. בכל מקרה, הרגולטורים אקטיביים יחסית ומעורים בנושא", הוא אומר.
"אם זה היה תלוי בנו, כבר היינו מאפשרים ללקוחות שירותי רובואדווייזינג. זה בהחלט תחום שאנחנו מדברים עליו ועוקבים אחריו", מסביר עומר מילוויצקי, CTO של בית ההשקעות מיטב דש ומי שאמון בין היתר על פיתוח מוצרים דיגיטליים חדשים. "הבעיה היא שנכון לעכשיו אי אפשר להציע שירותי רובואדווייזינג אמיתיים בישראל, כי אין כאן אפשרות לבצע התקשרות דיגיטלית עם לקוח באופן מלא וללא גורם אנושי", הוא אומר.
"אנחנו בקשר עם הרגולטורים בארץ והם בהחלט מכירים את הנושא. בשנה וחצי האחרונות אנחנו מציגים להם קונספטים שונים והם בהחלט לא טומנים את הראש בחול. יש להם פתיחות לתחום והם בעצמם אומרים שנגיע לשם, כי הטכנולוגיה קיימת - צריך לאפשר רק תהליכים. אני מניח שהרגולטורים בארץ רואים את טובתו של הצרכן ולכן הם עדיין רוצים, לפחות נכון לעכשיו, גורם מקצועי אנושי מתווך באמצע. הם לא לגמרי סומכים על אלגוריתם שינצח על התיק ויידע לקבל ולבצע שינויים בזמן אמת", הוא מסביר. לכן, המודל שהכי מתאים כרגע לישראל, לדעתו, הוא מערכת משולבת שהיא בעיקר דיגיטלית, אבל הליווי הניהולי והשירותי כולל היבט אנושי מסוים, כדי להרגיע את המשקיעים וכדי שיהיה גורם שיפקח שאין חריגות או תקלות.
בכל אופן, כבר היום ישנם גופים פיננסיים ששוקלים הכנסת פעילות של ייעוץ רובוטי. אחד מהם למשל הוא בנק לאומי, שבונה בימים אלה את פפר - בנק דיגיטלי, שאחד השירותים המרכזיים שיציע אמור להיות סוג של ייעוץ רובוטי.
חלק מרכזי בתהליך ייעוץ וניהול השקעות רובוטי הוא לגרום לדור הצעיר להיכנס לעולם ההשקעות, בעיקר בזכות האוריינטציה הדיגיטלית, והמוכנות לנסות משהו חדש. "הפלטפורמות השונות מאפשרות לייצר תיק השקעות של דולרים בודדים, מתוך הבנה שאנשים יהיו מוכנים להסתכן עם סכום קטן. יש כאן יתרון, כי המשקיעים יכולים להתנסות בסכומים קטנים ואז להחליט אם מתאים להם", אומר מילוויצקי.
לדבריו, עלויות ההקמה של מערכת ייעוץ וניהול השקעות רובוטי יכולה להגיע למיליוני שקלים, תלוי ברמת האוטומציה שהיא תכלול. הוא מודה שמדובר בסכום לא קטן בהתחשב בעובדה שהמוצר פונה בשלב זה לקהל יעד מאוד ספציפי.
"זאת השקעה, אבל היא שווה את זה, כי לקוח שיבחר להשתמש במוצר הזה מאפשר לנו להציע לו הצעות למוצרים משלימים ברמת הבית. בכל מקרה, אנחנו מעדיפים להיות מובילי שוק ולייצר את הפלטפורמות, גם אם הן לא קיימות, במקום לשבת על הגדר ולחכות שאחד המתחרים יעשה ניסיון כלשהו ונוכל ללמוד ממנו".
מי ינחם את המשקיע?
גם תחום הייעוץ הרובוטי לא חף מחסרונות. המרכזי שבהם הוא העדר הקשר האנושי. סביר להניח שלא מעט משקיעים יתקשו להתמודד עם שוק יורד בלי שיש להם אפשרות להתקשר ליועץ ההשקעות לשיחת הרגעה. לא מעט יועצי השקעות מגדירים את עצמם כ"כחצי פסיכולוגים", שכן ניהול השקעות טומן בחובו הרבה יותר מהבנה של השווקים וידע בכלכלה. מדובר במקצוע שמצריך גם רגישות, היכרות עם אופיו של הלקוח ושלל תכונות אנושיות שעדיין לא קיימות אצל רובוטים. גם כשמדובר בכסף, ואולי אפילו בפרט, רוב האנשים מחפשים את האפשרות להביע תחושות ורגשות ולהתייעץ לגבי ההחלטות שהם עומדים לקבל. העובדה שמדובר בתחום פיננסי, שרוב האנשים נרתעים ממנו ומרגישים חסרי ידע לגביו, רק מעצימה את הצורך הזה.
לצד זה, יש גם לא מעט טענות על כך שהייעוץ הרובוטי הוא למעשה מערכת סגורה שאין לה היכולת לתת מענה אמיתי ואישי לצורכי הלקוח, שהוא עונה על צרכים מאוד מסוימים, שהאלגוריתם נעול ולא מספיק מתחשב באירועים שקורים בזמן אמת, ושמדובר בפלטפורמה מיותרת, שכן היא רוכשת מוצרים עוקבי מדדים - פעולה שכביכול כל אחד יכול לבצע בעצמו.
ועדיין, עם תיקי השקעות שמבוססים בעיקר על תעודות סל, ממשק ידידותי ונוח ודמי ניהול מינימליים, היועצים הרובוטיים מצליחים לענות על הצרכים של המשקיעים הקטנים, אלה שאין להם הון התחלתי גבוה או היכרות וידע על עולם ההשקעות. המטרה בעתיד הרחוק יותר היא שתחום הרובואדווייזינג יגיע לפלטפורמות שיאפשרו ניהול השקעות הוליסטי, המתחשב בכלל נכסי הלקוח ובצרכיו השונים - הן לטווח ארוך והן לטווח קצר.
אז האם מקצוע ניהול ההשקעות עומד להיעלם? העתיד, כך מסתמן, הוא היברידי. "רובואדווייזינג היה המדרגה הראשונה בתהליך. עכשיו התחום מתחיל לצעוד לכיוונים חדשים, כמו פתרונות של מערכות היברידיות, שמשלבות יועצים אנושיים עם מערכות טכנולוגיות קיימות, כמו שנומולרי מפתחת", מסכם נחמד. "להערכתי, זה רק עניין של זמן עד שנראה בית השקעות בישראל נכנס לתחום. מדובר יותר בהחלטה אסטרטגית ולאו דווקא כלכלית בטווח הקצר. יש לכך השלכות על היכולת של הגופים האלה לשרוד בעשור הקרוב עם כל השינויים והפיתוחים הטכנולוגיים. אין לי ספק שניהול השקעות דיגיטלי יהיה שירות חובה לכולם, וגוף פיננסי שלא תהיה לו הפלטפורמה הזו פשוט לא ישרוד במשחק. שעון החול יתהפך ברגע שהבנק הראשון ישיק מערכת ייעוץ דיגיטלית או מערכת רובו אדווייזינג לניהול השקעות משלו".
ימים יגידו אם יהיה זה הרובוט או האדם שניצח במלחמה על ניהול נכסי הציבור, או שהם יצליחו לחיות זה עם זה בסימביוזה. עם זאת, דבר אחד אפשר לקבוע כבר עכשיו: המנצחים האמיתיים יהיו המשקיעים.
ענף:
חברות פינטק בתחום
ניהול ההשקעות
איך זה עובד:
פלטפורמה דיגיטלית המבוססת על כלים אוטומטיים ואלגוריתמים, שבאמצעותה היועץ הרובוטי רוכש ומנהל תיק ניירות ערך בהתאם לפרופיל הלקוח
דוגמאות לחברות בתחום:
Betterment, Welthfront, Personal
דמי ניהול:
0.1%-0.3%
היקף נכסים מנוהל:
65 מיליארד דולר
פוטנציאל השוק:
2 טריליון דולר