בימים שבהם היחסים בין ארה"ב וישראל מתוחים לפרקים ושיתופי הפעולה עלולים להיות מורכבים, ניצב עוז חלבי, שותף במשרד עורכי הדין Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית. בראיון לגלובס מספר חלבי, המשמש כמנהל משותף של הפרקטיקה הישראלית במשרד, על נהירת ההייטקיסטים להקים חברות בדלאוור, על חיזוק הקשרים העסקיים בין שתי המדינות ועל החיים כישראלי באמריקה של ימינו.
● ראיון | אבנר סטפק: "אני פוחד מערימות של כסף. אני לא טיפוס של למבורגיני במוסך"
● ראיון | האקדמאית הישראלית מהבכירות בארה"ב: "משבר 2008 עלול לקרות שוב"
חלבי נחת לפני 16 שנים בארה"ב והיום מלווה חברות ישראליות שמבקשות להיכנס לשוק האמריקאי וקרנות שמגייסות כספים מארה"ב לחברות טכנולוגיה ישראליות. הוא מסייע לישראלים שעושים רילוקיישן למצוא את הידיים ואת הרגליים בפן העסקי, וכן עובד תכופות מול בורסת NYSE. אחת הסוגיות המרכזיות שבהן הוא עוסק היא התופעה הגוברת שבמסגרתה חברות טק ישראליות בוחרות להתאגד בארה"ב, ובעיקר במדינת דלאוור. "הסיבה המרכזית היא גיוס משקיעים", מסביר חלבי. "בארה"ב יש תמריצי מס למשקיעים בחברות פרטיות אמריקאיות, שלא ניתנים על השקעה בחברה זרה. כך, אמריקאיים רבים דורשים שהחברה בה הם משקיעים תהיה אמריקאית. בנוסף, בארה"ב יש יותר כסף להשקיע, והשוק גדול יותר".
אלא שלדעת חלבי, רבים הפכו את הרעיון למרוץ, בלי לעצור ולחשוב לעומק: "אנשים רצים לפתוח חברה אמריקאית לפני שבאמת צריך". חלבי מוצא קשר בין השינויים הפוליטיים בישראל לבין המעבר של חברות לחו"ל. "בתקופת הרפורמה המשפטית ראינו עלייה דרמטית במעבר", הוא מציין. "הבעיה היא שברגע שחברה כבר פתחה פעילות בחו"ל, קשה להחזיר אותה לאחור".
ד"ר עוז חלבי
אישי: בן 53, נשוי+3, מתגורר בניו ג'רזי. במקור מבת ים
מקצועי: שותף בפירמת עוה"ד Cozen O'Connor ומנהל הפרקטיקה הישראלית בה. בעבר ראש תחום המיסוי הגלובלי במשרד פרל כהן בניו יורק ומנהל תחום ברשות המסים
השכלה: תואר במנהל עסקים, חשבונאות וחינוך מהמכללה למנהל, תואר ראשון ושני במשפטים. דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת מישיגן
עוד משהו: רץ חמישה מרתונים, חמישה טריאתלונים וחצי איש ברזל
רוצים רק אמריקאיות
לאחרונה עסק חלבי לא מעט בעסקאות "פליפ" - ארגון מחדש של מבנה הבעלות בחברה, שבמסגרתו לרוב מוסיפים חברה אם זרה מעל זו המקומית. "החברה הישראלית הופכת להיות חברה בת אמריקאית, בגלל שהמשקיע מוכן להשקיע רק באמריקאית", מסביר חלבי.
איך מחזירים את החברות האלה לישראל?
"לא בטוח שאפשר. צריך לייצר בישראל תמריצים מקבילים לאלה שיש בארה"ב, ובפרט הטבות מס למשקיעים שמוכרים מניות בחברות ישראליות. כך ההשקעה בחברה ישראלית תהיה אטרקטיבית יותר".
עם זאת, חלבי רואה חשיבות לשמירת ה-IP בישראל, גם אם החברה נרשמת בארה"ב. "לא פחות מהשאלה היכן החברה רשומה, חשוב המקום שבו נמצא הקניין הרוחני שלה", הוא מפרט. "פתרון שיכול לעבוד הוא לתת פטור ממס ליזמים שמוכרים את החברה, בתנאי שהקניין הרוחני שלה נשאר בישראל לפחות חמש שנים. אם המשקיע דורש חברה אמריקאית, אפשר להקים חברה אמריקאית, אבל להשאיר את הפיתוח בישראל. כך לפחות הפעילות תישמר בארץ".
עושה את החיבורים
מהר מאוד בקריירה שלו הגיע חלבי (53), שלמד חשבונאות וחינוך, לרשות המסים. שם הוא היה מנהל תחום ביחידה למיסוי בינלאומי, והשלים במקביל תואר במשפטים. ב-2010 הוא קיבל הצעה מאוניברסיטת מישיגן, והמשפחה שמנתה אותו, את זוגתו ותאומים בני שנתיים עברה לארה"ב. מה שהיה אמור להיות שנתיים הפך ל-16 שנה. שם הוא סיים תואר שני במשפטים, לימד באוניברסיטה והשלים דוקטורט. לאחר שעבר את בחינות לשכת עורכי הדין החל לעבוד במחלקת המיסוי של משרד עוה"ד היוקרתי Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom. שנתיים מאוחר יותר זאב פרל, ממייסדי משרד פרל כהן, הציע לחלבי להקים את מחלקת המס שלו בניו יורק, ובהמשך הוא ניהל את תחום המיסוי הגלובלי.
כשהגיעה ההצעה להצטרף למשרד Cozen O’Connor , המונה כ-1,100 עורכי דין ב-35 משרדים בעולם, הוא לא היסס: "הציעו לי לנהל תחום משמעותי במשרד גדול, עם הזדמנות להרחיב את הפעילות מול ישראל. זו הצעה שקשה לסרב לה". הוא עוסק בחיבור בין הדין האמריקאי לצורכי חברות, יזמים ומשקיעים הקשורים לישראל. "אנחנו מייעצים לחברות ישראליות שפועלות בארה"ב, ולמשקיעים אמריקאים שרוצים להשקיע בחברות ישראליות. המשרד מתמחה בדין האמריקאי, וחשוב לנו לא להיכנס לשטח הישראלי. מייסד המשרד סטיב קוזן היה יהודי גאה, והמקביל שלי הוא יהודי-אמריקאי".
חלבי עובד בשיתוף פעולה הדוק עם כמה ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. כשלקוחות זקוקים לייעוץ בענייני מיסוי או דיני עבודה בארה"ב, או בסוגיות הקשורות לחברות ציבוריות אמריקאיות, הטיפול עובר לצוותו. וכשלקוחותיו זקוקים לייעוץ משפטי בישראל, הוא מפנה אותם למשרדים המקומיים. "אנחנו מעבירים הרבה עבודה לישראל. אם יש לנו לקוח אמריקאי שמחליט לעשות עלייה, נחבר אותו למשרד ישראלי. אם יש אמריקאי שמשקיע בחברה ישראלית, נחבר אותו לעורכי דין בישראל. אני לא אתן ללקוח שלי ייעוץ ישראלי; כל אחד עושה מה שהוא יודע לעשות".
לצד העבודה המשפטית, חלבי משקיע מאמצים בבניית המותג של המשרד בישראל. הוא מגיע להרצאות במשרדי עורכי דין בישראל ובלשכת עוה"ד, מקיים מפגשים עם יזמים ומשקיעים ומארגן ארוחות ערב עסקיות. "המטרה היא שכשמישהו יחשוב על מיסוי אמריקאי, הוא יידע שיש כתובת. אני עושה את החיבורים בין האנשים ויוצר ללקוח ערך שהוא מעבר להיותי עורך הדין שלו".
למה ישראל חשובה לאמריקאים?
"יש בישראל יותר טכנולוגיה לנפש כמעט מכל מקום אחר בעולם. אנחנו אחת המדינות המובילות במספר הפטנטים. אין לנו נפט, אין לנו זהב ואין לנו יערות - יש לנו ראש. יוצאים מכאן דברים מצוינים".
איך משפיע היחס לישראל?
"אנחנו בתקופת ירידה בגלל מה שקורה. העולם רואה דברים שהוא לא אוהב. שר מקלל אסיר, או שר שאומר להפיל על עזה פצצת אטום. אנשים לא מבינים איך מדינה שהוציאה מתוכה טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם מגיעה למקומות האלה".
לדבריו, לביקורת יש לעתים משקל גדול: "העולם שם היום דגש על הדברים השליליים. כולנו מקווים שזה יסתיים בקרוב ושהמדינה תחזור למסלול הנכון. אני אופטימי".
חלבי מסביר עד כמה מורכב המצב: "אני מכיר חברות שרוצות לקנות מוצרים ישראליים, אבל מבקשות שהחשבוניות לא יגיעו מחברה ישראלית. הן רוצות את המוצר, אבל שלא יידעו שהן קונות מישראל. זה אבסורד, כי כמעט בכל מוצר היום יש איזשהו פיתוח ישראלי".
נתקלת באנטישמיות?
"לא אישית. אני נוסע ברכבת עם מגן דוד ולא מחביא אותו. יהודי גאה".
בכנס בינלאומי של עורכי דין בקופנהגן, למשל, הוא התלבט כיצד להציג את עצמו, והאם להדגיש שהוא ישראלי ועומד בראש הפרקטיקה הישראלית. לשותפיו האמריקאיים היה ברור שאין בעיה. "לא קיבלתי הערה שלילית אחת", הוא מספר. "במהלך הכנס פגשתי עורכי דין מלבנון ומירדן. כשאמרתי שאני ישראלי, הם קמו, לחצו לי את היד וחיבקו אותי. זה היה מרגש".
"אנחנו בית ישראלי"
חלבי גר בניו ג'רזי עם אשתו, בן 16 ובן 18 (הבת במכינה בישראל), ונוסע כל יום באוטובוס למשרד במרכז הסחר העולמי בקומה ה-55. הבית נשאר ישראלי מאוד; אשתו מנהלת חברה המייבאת יין כשר מאירופה, וחלק ניכר מחבריהם ישראליים. "אנחנו בית ישראלי. החברים שלנו ישראלים, וכך גם שליש מהחברים של הילדים".
תחזור לגור בישראל?
"הלוואי שיהיה לי כוח ומרץ לחיות על הקו. הילדים יוצאים מהבית ואתה נשאר זר במדינה זרה. אולי בסוף אצא לפנסיה בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.