הבנקים מקשיחים דרישות מעולים חדשים ומבעלי אזרחות כפולה

בשנים האחרונות הרגולציה הבינלאומית שמה לה למטרה לאתר את בעלי ההון השחור ומעלימי המס ■ בין הדרישות: אישור מעו"ד הכלול ברשימת המשרדים המובילים בלבד וחתימה על הצהרות כוזבות

בנק הפועלים. תשואת יתר על מדד הבנקים ועל ת"א 25 / צילום: תמר מצפי
בנק הפועלים. תשואת יתר על מדד הבנקים ועל ת"א 25 / צילום: תמר מצפי

בנק דיסקונט דרש מלקוחה שעלתה לישראל לפני כשנה וחצי מאיטליה לחתום על הצהרה, לפיה היא תושבת איטליה לצרכי מס - ואם לא, הודיע לה הבנק - הוא יקפיא את חשבון הבנק שלה; בנק הפועלים דרש מעולה חדש שביקש להעביר את חסכונותיו מחוץ לישראל אל הבנק, כי יספק לבנק אישור ממשרד רו"ח או עו"ד המדורג בחמישייה הראשונה של המשרדים במדינה ממנה עלה, ולא מרואה-החשבון המלווה אותו שנים ארוכות; במקרה נוסף, איש עסקים יהודי-רוסי, שהגיש לבנק הפועלים אישור מעורך-דינו ברוסיה באשר להונו והמס ששילם בגינו, נתקל בסירוב לקבלו מצד הבנק, כיוון שאותו משרד עו"ד לא כלול בדירוג "ליגל 500" או "ציי'מברס"; במקרה אחר, לקוחה שעלתה לארץ משווייץ והחזיקה בחשבונה כ-700 אלף שקל, נדרשה על-ידי בנק הפועלים להעביר את כספה "הישראלי" לשווייץ, ומשם להשיבו לבנק בישראל.

אלה הן רק חלק מהדרישות המוזרות, השרירותיות, המכשולים והמהמורות שמערימים הבנקים בישראל בעת האחרונה על לקוחותיהם העולים החדשים או בעלי אזרחויות כפולות. זאת, במסגרת המאבק הבינלאומי בהון השחור הבינלאומי ובכלכלת הצללים (ראו מסגרת). בצל הרגולציה הבינלאומית החדשה, חילופי המידע הבינלאומיים וחשיפת הבנקים לסיכונים חוצי-גבולות, מנסים הבנקים בישראל בכל כוחם לנטרל ככל הניתן את חשיפתם לסיכון - "ונדמה כי כל האמצעים כשרים לכך", אומרים עורכי-הדין המייצגים את לקוחות הבנקים במשעול הבנקאות העקלקל.

דרישות לא חוקיות

"בשנים האחרונות, ובעקבות שינוי הרגולציה הבינלאומי, פריצת החיסיון הבנקאי מסביב לעולם וחקירות בנקים בישראל ובעולם, שחלקם הובילו לתשלום קנסות בגובה מאות מיליוני דולרים - או במקרה של בנק לאומי, כ-400 מיליון דולר אשר שולמו כקנס לארה"ב בגין סיוע להעלמות מס של אזרחים אמריקאים - החלו הבנקים לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לסיכונים חוצי-הגבולות איתם הם מתמודדים", אומר עו"ד איתי ברכה, המתמחה במיסוי בינלאומי.

לדבריו, "הבנקים, הידועים בשנאתם הרבה לסיכונים, הונחו באמצעות חוזר של המפקח על הבנקים שפורסם לפני כשנתיים, לנקוט משנה זהירות ביחס לסיכונים הכרוכים בפעילות בינלאומית ולהחיל מדיניות פנימית מחמירה על-מנת להתמודד עם נושא זה. הפאניקה שנוצרה במערכת הבנקאית והפחד מהסיכון, הובילה את הבנקים לנקוט בפעולות רבות, אשר חלקן כך נדמה, חורגות באופן בוטה מסמכותם ואף לעיתים, אינן חוקיות".

עוד לדברי עו"ד ברכה, "כחלק מההתמודדות עם העידן הבנקאי החדש, צמצמו הבנקים הישראלים את השירותים אותם הם מעניקים לתושבי חוץ ולעולים חדשים, במטרה לגרום להם לעזוב את הבנק ולהתייאש, רכזו את הלקוחות החשופים למס במדינות זרות בסניפים ייעודיים והחלו להעלות דרישות נוקשות בכל פעולה אותם מבקשים הלקוחות לבצע, אשר חלקן אף אינן חוקיות".

כך, הוא מספר, באחד המקרים בהם טיפל לאחרונה, דרש בנק דיסקונט מלקוחה שעלתה לישראל באופן מלא לפני כשנה וחצי מאיטליה ושביקשה לבצע פעולה בחשבונה, לחתום על "הצהרה שקרית" (כלשונו של ברכה), לפיה הינה תושבת איטליה לצורכי מס. "אחרת, הודיע לה הבנק, כי יקפיא את חשבונה, וזאת למרות שהלקוחה אינה תושבת איטליה מזה כשנה וחצי", מספר ברכה ומוסיף כי רק לאחר דיונים ממושכים שערך עם מנהל הסניף והיועץ המשפטי שלו, חזר בו הבנק לבסוף מדרישה זו.

במקרה אחר, דרש בנק הפועלים מעולה חדש שביקש להעביר את חסכונותיו מחוץ לישראל אל הבנק, כי יספק לבנק אישור ממשרד רו"ח או עו"ד המדורג כמשרד מוביל במדינה ממנה עלה, כי הוא הצהיר במדינה ממנה עלה, על הכספים אותם הוא מבקש להעביר לארץ. "הלקוח, שביקש לספק אישור שכזה מרו"ח המלווה אותו שנים רבות, נענה בשלילה ובדווקנות מצד הבנק, שדרש כי האישור יונפק ממשרד גדול ביותר - דבר שאינו אפשרי מבחינת הלקוח, שמעולם לא עבד עם אחד ממשרדים אלו. בנוסף, במקרה בו אחד המשרדים נאות לספק עבורו אישור שכזה, לאחר המעבר על דוחותיו האישיים, דרש המשרד סכום כסף רב עבור האישור", מספר עו"ד ברכה.

במקרה נוסף, לקוחה של עו"ד ברכה אשר עשתה עליה משוויץ והחזיקה בחשבונה כ-700 אלף שקל, נדרשה על-ידי בנק הפועלים להעביר את כספה לשווייץ ומשם להשיבו לבנק בישראל. "פעולה אשר אינה הגיונית כלל", אומר עו"ד ברכה. "הלקוחה, שמרוב ייאוש הסכימה לדרישת הבנק, ביקשה לפצל את הסכום בין שלושת חשבונותיה בשווייץ, ואף דרישתה זו נענתה בשלילה ונדרש ממנה לבצע העברה אחת בלבד".

דרישות חסרות פרופורציה

גם עו"ד אלי גרביץ נתקל בדרישות מחמירות שהציבו הבנקים בפני לקוחותיו. "ידוע כי במסגרת המגמה העולמית לאכיפת דיני המס, הנחה הפיקוח את הבנקים לוודא שתושבי חוץ המנהלים חשבונות בבנקים ישראלים - מדווחים כנדרש לרשויות המס במדינת התושבות של הלקוח. אולם, מסתבר שבנק הפועלים מדקדק אף יותר מהנדרש ממנו, ואף חוסם חשבונות לקוחות שלא מצליחים להיענות לדרישותיו הלא-סבירות", הוא אומר, ומסביר כי נתקל במספר מקרים בהם חסם בנק הפועלים חשבונות של לקוחות בעלי אזרחות זרה, תוך שהוא דורש מאזרחים בעלי אזרחות נוספת ושאינם תושבים המחזיקים בחשבון בבנק, להביא אישור של עו"ד ממדינה זרה המפורסם במדריך או בדירוג מסחרי בינלאומי.

"לאחרונה אנחנו נתקלים יותר ויותר לקוחות הבנק בדרישה זו", אומר עו"ד גרביץ, שמשרדו עוסק בייצוג ישראלים ברוסיה, ובייצוג חברות ואנשי עסקים מרוסיה בישראל. לאחרונה אף פנה עו"ד גרביץ במכתב על כך למפקחת על הבנקים, במסגרתו טען כי חשבונות של לקוחותיו נחסמים עקב דרישה לא סבירה זו.

בין המקרים בהם נתק גרביץ היה גם מקרה של לקוח, איש עסקים יהודי בעל אזרחות כפולה - ישראלית ורוסית - שהגיש לבנק אישור מעורך-דינו ברוסיה, כפי שנדרש, אך בבנק הפועלים סירבו לקבלו, כיוון שאותו משרד עו"ד לא כלול ברשימת ה"ליגל 500" או ציי'מברס. במקרה נוסף, הבנק הקפיא חשבון של לקוח, וחרף העובדה שהלקוח המציא מסמכים רבים מרשות המסים הרוסית עצמה, בבנק לא "מפשירים" את חשבונו. לטענת עו"ד גרביץ, "דרישות הבנק אינן סבירות והן מחמירות מהנחיות בנק ישראל, ומהנהוג ביתר הבנקים בישראל ובעולם. ככלל, על-פי הנחיות המפקח על הבנקים די בהצהרת הלקוח בדבר עמידה בדרישות המס של מדינת תושבותו, אולם בנק הפועלים ככל הנראה דורש, בלי יוצא מהכלל, אישור לכך".

בנוסף, מסביר עו"ד גרביץ, כי בנק הפועלים דורש מלקוחותיו אישור של עו"ד מומחה למיסוי ממדינת המקור שרשום באחד משני מדריכים מובילים. "מדובר בשני מדריכים, אמנם מכובדים, אך פרסומיים - 'ליגל 500' או 'צ'יימברס און-ליין', מסביר עו"ד גרביץ. "בנק הפועלים לא מסתפק ברישום של לשכת עוה"ד המקומית שהיא האיגוד המקצועי והמוסמך. מדריכי 'ליגל 500' ו'צ'מברס' הם מדריכים פרסומיים, אשר השתתפות בהם כרוכה בהשקעת משאבים בלתי-מבוטלת. מטבע הדברים מופיעים בהם משרדים גדולים, שמתמחים בעיקר בלקוחות עסקיים, ולא בלקוחות פרטיים - בעוד שהחשבונות בהם מדובר הינם חשבונות פרטיים".

לטענת עו"ד גרביץ, הגבלת הלקוחות למשרדים גדולים ויקרים משני המדריכים האלה יוצרת קושי מיוחד ועלויות עודפות". לדבריו, "דרישת הבנק לוודא, כי הלקוח מביא אישור מעו"ד בכיר המתמחה במיסוי, עד כדי הכללתו כמומחה במדריך בינלאומי, היא חסרת פרופורציה".

במכתב ששלח בשבוע שעבר להנהלת בנק הפועלים, ושהעתקו נשלח לנגידת בנק ישראל ולמפקחת על הבנקים, מבקש עו"ד גרביץ לאשר כי בנק הפועלים לא יגביל את לקוחותיו להציג אישור אך ורק מעורכי-הדין המופיעים במדריכים מסחריים. כן, נדרש בנק הפועלים להנהיג מדיניות סבירה בחסימת שירותים בנקאיים - להבדיל מחסימת חשבונות טוטאלית, לרבות הוראות קבע קטנות והכרחיות, למשל למוסדות,. כמו חברת חשמל והעירייה.

דרישה לאישורים לא-קיימים

הדרישות המוזרות של הבנקים מגיעות, כך מסתבר, גם לפתחה של רשות המסים בישראל. גורם בכיר ברשות מספר ל"גלובס", כי בשנים האחרונות נתקלו ברשות לא פעם במקרים בהם הבנק דורש מהלקוח לספק אישור מרשות המסים בארץ, שאינו קיים ואינו ניתן כלל על-ידי הרשויות בישראל. "כשלקוח שב אל הבנק בידיים ריקות, מנסה הבנק להשתמש בכך לראיה, כי פעילותו של הלקוח אינה חוקית או אינה עומדת בדרישות, באופן אבסורדי", מספר אותו גורם ברשות. האישור היחיד אותו מנפיקות רשויות המס בישראל הינו אישור תושבות ומעמד לצורכי מס, שיכול לסייע לעולים החדשים בהתמודדותם מול הבנק, אך במקרים רבים לא די לבנק בכך.

לדברי עו"ד ברכה, "התנהלותם זו של הבנקים פוגעת בזכויותיהם של תושבי החוץ המנהלים עסקים בישראל, ובעיקר פוגעת בזכויותיהם של העולם החדשים, ובכך מאטה את צמיחת המשק במניעת כניסתם של כספיהם של העולים החדשים ובכספי השקעות של תושבי חוץ בישראל".

הפועלים ודיסקונט: "פועלים ברוח הוראות הרגולטור"

בנק הפועלים מסר בתגובה: "הנושא הינו חלק מנושא רחב יותר המעסיק רבות את המערכת הבנקאית העולמית בשנים האחרונות - פעילות פיננסית של תושבי/אזרחי מדינה מסוימת, ביחס למערכת הפיננסית של מדינה אחרת. נושא זה נמצא על-ידי המערכת הפיננסית העולמית ככלל, והמערכת הבנקאית העולמית בפרט, כנושא שטומן בחובו שלל סיכונים, ובראשם סיכונים מתחום 'איסור הלבנת הון'. פועל יוצא מהאמור, ומתוך רצון לשמור על מעמדה של מערכת הבנקאות הישראלית, גם הרגולטורים בישראל פרסמו הוראות ודרישות, המחייבות את הבנקים בישראל, לרבות בנק הפועלים. בהתאמה פועל הבנק ברוח ולאור הוראות אלו, לרבות בכל האמור ל'הימנעות ממתן שירותים בנקאיים' בחשבונות, אשר ביחס אליהם לא סופקו נתונים ו/או אסמכתאות הנדרשות על-פי הוראות הרגולציה".

מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "אנו דוחים את הטענות, לפיהן הבנק מפעיל לחץ על לקוחות לחתום תצהיר שקר. בכל הנוגע לטיפול בתושבי חוץ, לרבות עולים חדשים וכספיהם, הבנק פועל בהתאם לרגולציה, לרבות הוראות הפיקוח על הבנקים".

מלחמת חורמה עולמית נגד מעלימי המס ומלביני ההון

המאבק הבינלאומי בהון השחור הבינלאומי ובכלכלת הצללים עבר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. הרגולטורים בעולם, ובראשם הרגולטורים בארה"ב, הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס ומלביני הון, ושלחו זרועות תמנון ברחבי העולם לטיפול בתופעה.

המאבק הזה שינה גם את פני הבנקאות בעולם, ולאחר שלאורך השנים הבנקים נחשבו משתפי פעולה עם מעלימי המס והעלימו עין מהתנהגות חריגה של לקוחות (ובמקרים מסוימים אף סייעו ללקוחות) - נאלצו הבנקים להתייצב ליד המדינות במאבק כנגד התופעה. זאת, בין היתר, ואולי בעיקר, לאחר ששורה של בנקים, ובהם גם בנקים ישראליים, ספגו קנסות כבדים בגין שיתוף הפעולה שלהם עם מעלימי המס. כך, בנק לאומי כבר ספג קנס עתק בסך 400 מיליון דולר מהאמריקאים, וגם בנק הפועלים ומזרחי-טפחות עלולים לספוג קנסות.

על הרקע הזה, החלו הבנקים להיפטר מלקוחות בעייתיים ולדווח על התנהלות בעייתית של לקוחות אחרים, כדי להוריד מעל גבם את הרגולטור ואת הסיכון המרחף של קנס עתק. בדצמבר 2016 אף נכנסו לתוקפן הנחיות בנק ישראל לבנקים לגבי זיהוי של דפוסי פעולה של לקוחות, העלולים להעיד על ביצוע עבירות מס. הפיקוח על הבנקים גיבש רשימה של 18 סימנים שעל הבנקים לדווח עליהם לרשויות כעל "פעילות בלתי רגילה".

בין היתר, סימן בנק ישראל את הדגלים האדומים הבאים, שאמורים לעורר את תשומת לב הבנק: העברות כספים מהותיות ומרובות למדינות off shore; היקפי פעילות שאינם תואמים את אופי החשבון; חשבונות תושבי חוץ עם ייפוי כוח לתושב ישראל; חשבונות ממוספרים או מקודדים; הלוואות המגובות בביטחונות או ערבויות הנמצאות בשלוחות חו"ל; הסתרת אזרחות כפולה של הלקוח; התעניינות חריגה של הלקוח בסוגיות מס; סירוב של הלקוח לדווח על מקור עושרו; וסירוב הלקוח להציג אישור, כי נכסיו דווחו לרשויות המס.