עם מי נפגש אור אלוביץ' בבית קפה בצפון תל אביב?

למה בזק הסכימה לשלם ליורוקום כמיליארד שקל - פי שלושה מחוות הדעת שבזק עצמה הזמינה? ■ הדרך לחדר החקירות: מה באמת קרה בהליך אישור עסקת yes

אור אלוביץ' / צילום: איל יצהר
אור אלוביץ' / צילום: איל יצהר

שטף הכתבות והידיעות על מצעד הנחקרים בחקירת הרשות לניירות ערך תופס מטבע הדברים את רוב תשומת הלב, אך מה שמעניין לא פחות הוא דרכי הפעולה מאחורי הקלעים של העסקה הנחקרת.

בשנתיים האחרונות, כאשר "גלובס" חשף פעם אחר פעם דפוס בעייתי של פעילות בבזק, שנועדה לתגמל את בעלי השליטה בדרכים עקלקלות, אף אחד בתקשורת לא עסק בכך. הלחצים שהופעלו על משרד התקשורת, כדי לתמוך באינטרסים של בעלי השליטה היו ידועים למתי מעט - והאמת היא שמדובר בסיפור מרתק בפני עצמו.

צריך לזכור, שבסופו של דבר משרד התקשורת לא סיפק את "הסחורה" שבזק ציפתה לקבל. אולי באופן חלקי בלבד. בשורה התחתונה, הציפייה הגדולה של בזק הייתה שהמשרד יאשר את ביטול ההפרדה המבנית, אבל זה לא קרה.

התהליך נבלם בגלל שהמהלכים נחשפו פעם אחר פעם והאינטרסים שעמדו מאחורי מהלכים תמימים לכאורה, כמו מכתב פה ומכתב שם, ייצגו משהו הרבה יותר גדול וסמוי מן העין - את הצורך להניח את דעתו של דירקטוריון בזק שהוא לא כשל באישור העסקה, ושהסדר המס והתשלומים המותנים בביטול ההפרדה המבנית או בתשלומים נוספים ליורוקום - כל אלה נמצאים כבר בישורת הסופית.

יורוקום תצטרך להחזיר כסף?

אפשר להניח שהחברים בדירקטוריון בזק היו מודאגים הרבה לפני פרסום החקירה, בין השאר מהאפשרות שההפרדה המבנית לא תבוטל כבר ב-2017. נושא נוסף שמעסיק את הדירקטורים הוא האפשרות שיורוקום תצטרך להחזיר לבזק כספים שכבר קיבלה, אם יס לא תצליח לעמוד ביעדים.

אבל לא על זה רצינו לספר לכם. הפעם אנו חושפים את האופן שבו אושרה העסקה וכיצד הגיעו למחיר שהגיעו. כזכור, רבות נכתב על הפער בשווי של יס וכיצד כל בנק השקעות וכל צד ניסה להשפיע על המחיר הסופי שנסגר על כמיליארד שקל (680 מיליון שקל עבור יס, 200 מיליון שקל עבור נכס המס ו-170 מיליון שקל תשלומים מותנים, בהתאם לביטול ההפרדה המבנית ויצירת סינרגיה בין החברות או תזרים מזומנים משופר שאותו תציג יס).

בשלב שבו הערכות השווי התבררו כרחוקות מאוד, והתברר שאין סיכוי לגישור (מריל לינץ' שייצג את בזק דרש לשלם עד 300 מיליון שקל עבור החלק של יורוקום ביס, ו-JP מורגן הפליג לסכומים של 3-4 מיליארד ויותר), נראה שנפלה בבזק החלטה - יש צורך להתנתק מהערכות השווי.

הזמן דחק בגלל החובה שהוטלה על ידי רשות ההגבלים העסקיים למכור את המניות של יורוקום ביס, ובהיעדר קונה יורוקום החלה לגלות סימני לחץ. הדירקטורים בבזק ובוועדה המיוחדת דחקו כל הזמן את המחיר כלפי מעלה, ומריל לינץ' לא היה מוכן להתפשר לגבי הסכום.

בשלב הזה, הוחלט על התנתקות. האסטרטגיה הייתה לפנות לסטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, כדי לקבל ממנה עזרה. הנדלר פעלה כדי להעלות את התמורה לאלוביץ' בעסקה בכמה וכמה הזדמנויות. הנדלר התבקשה לעשות עבודה עצמאית, במנותק מאגף הכספים - שכידוע עמד ביחד עם מריל לינץ' בהתנגדותו להעלאת המחיר עד הסוף.

הנדלר ביצעה את העבודה בשיתוף עם אגף השיווק בבזק. העבודה שהנדלר בחרה להציג, כפי שניתן לראות בפרוטוקולים, ערכה השוואה לחברות ומכפילים בעולם לחברות כבלים וטלקום - שהתמורה של הטלוויזיה בסינרגיה עבורם שווה מיליארדים.

הנדלר טענה אז שיס שווה עד 3 מיליארד שקל (בגלל תוספת הערך וגורמים נוספים) וראו איזה פלא - בסופו של דבר הוועדה המיוחדת השתכנעה שהמחיר צריך לעמוד על 1.5 מיליארד שקל (מחצית מהמניות ליורוקום). נזכיר שוב שמריל לינץ', שהנדלר שכרה, המליץ על 300 מיליון שקל בלבד.

 

הסיפור מקבל תפנית

בשלב הזה הסיפור קיבל תפנית. יו"ר הוועדה, איציק אידלמן, הודיע שהוא לא מוכן בשום פנים ואופן למחיר הזה. מרדכי קרת וטלי בן סימון, שני הדירקטורים, הסכימו. באותה ישיבה נוצר פיצוץ גדול בין חברי הוועדה ואידלמן נטש את הישיבה בזעם וירד לחניון למכוניתו. אחרי תחנונים ובקשות הוא הסכים לחזור והפשרה הייתה שאידלמן יילך לפגישת גישור נוספת עם אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ' ויד ימינו עמיקם שורר, ששימש ביחד עם אור ושאול דירקטורים ביס במקביל להיותם דירקטורים בבזק.

כל העובדות הנ"ל, מן הסתם, מעוררות סימני שאלה גדולים לגבי טשטוש גבולות.

בפגישה הציע אידלמן פשרה שדיברה על 550 מיליון שקל - הכל כולל הכל. התגובה של אור ועמיקם הייתה ירידה מתונה במחיר לכיוון של 1.2 מיליארד שקל. הפערים במחיר נותרו בעינם, ואידלמן ביקש לחזור לוועדה ולעדכן אותה. אלא שכמו בפעמים הקודמות, בוועדה הסכימו לדרישת יורוקום ולתשלום 1.2 מיליארד שקל. אידלמן נותר במריו והמשיך להתנגד ולשכנע את יתר החברים שהסכום לא הגיוני. כפי שהראה הפרוטוקול, אידלמן ביקש לשמוע את דעת החברים, כל אחד בנפרד.

הוא יצא מהפגישה ונקבעה פגישה נוספת עם אור אלוביץ לבד באחד מבתי הקפה בצפון תל אביב. באותה ישיבה אור אלוביץ' אמר לאידלמן שהוא חייב לפחות 700 מיליון שקל במזומן, והוא מוכן ל-300 מיליון שקל שיהיו מותנים בהסדר המס ובהתאם בביצועים של יס - כלומר הסכים לרדת למחיר של כמיליארד שקל. בנוסף, הוא הציע את פתרון תזרים המזומנים של יס. אם יס תעמוד ביעד של תזרים משופר, תקבל יורוקום 170 מיליון שקל ב-3 מנות. הפגישה הייתה בבוקר, ואידלמן סיכם שיילך לוועדה ויפגוש את אור אלוביץ' שוב בשעות הערב.

אלא שהפעם, אור הגיע לפגישה עם עמיקם ושאול אלוביץ'. בפגישה הזו הופעלו על אידלמן לחצים כבדים, וכבר היה קשה לו לעמוד מנגד. אידלמן התעקש על "קידומת 6" במחיר וכך הגיעו לתשלום של 680 מיליון שקל, כאשר היתרה מחולקת לפי 200 מיליון שקל עבור נכס המס ו-170 מיליון שקל המותנים בשיפור תזרים המזומנים של יס.

אידלמן חזר לוועדה וחצי תאוותו בידו, וכך נסגרה העסקה - לא לפני שמריל לינץ' חזרו והביעו את התנגדותם.

מתי ואיך תתפזר העננה שמרחפת מעל בזק? את התשובה לכך נקבל בעתיד.

בזק סירבה להגיב לטענות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988