"לקחת שופט לגישור זה כמו לקחת נהג משאית להשיט סירה"

כך אומר עמרי גפן, העוסק בגישור כבר יותר מ-20 שנה, על ההחלטה לנהל בכפייה את הליך הגישור בין המעורבים במשבר בבית החולים הדסה ■ "לא ניתן לצפות משופט, מוכשר ומוערך ככל שיהיה, לגשר בהצלחה בסכסוך כל-כך מורכב"

אליקים רובינשטיין / צלם: איל יצהר
אליקים רובינשטיין / צלם: איל יצהר

"הרעיון לנהל בכפייה את הליך הגישור בין המעורבים במשבר בבית החולים הדסה עין-כרם הוא אולי לגיטימי במקרה המיוחד, הזה אבל עומד בסתירה לעצם מהות הגישור. גם תהליך הגישור שמובל על-ידי השופט העליון אליקים רובינשטיין, שמבוסס רק על פגישות נפרדות עם הצדדים השונים ללא דיאלוג משותף, הוא טעות בסיסית וחמורה. חוסר האמון בין הצדדים הוא לב הסכסוך, והוא צריך היה להיות גם לב התהליך הגישורי" - כך אמר היום (ב') עמרי גפן, מנכ"ל קבוצת "גבים", העוסק בגישור כבר יותר מ-20 שנה.

הביקורת של גפן על התהליך שאמור להביא מזור לכאבי הילדים החולים בסרטן ולפתרון הסכסוך בין רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית בבית החולים לבין מנכ"ל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, לא מסתיימת כאן. גפן טוען כי הבחירה בשופט - במקרה זה מדובר בשופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין - כמגשר, היא טעות.

"לא ניתן לצפות משופט, מוכשר ומוערך ככל שיהיה כשופט, ללא כל הכשרה וניסיון, לגשר בהצלחה בסכסוך כל-כך מורכב. תפיסת עולמו, הכשרתו ועיקר ניסיונו, בדיוק הפוכים מאלה של מגשר מקצועי. לקחת שופט לערוך גישור זה כמו לקחת נהג משאית מיומן להשיט סירת מפרש. זה פשוט לא אותו מקצוע", אומר גפן.

גפן מספר כי "כאשר הכשרנו קבוצה של שופטים ותיקים בגישור, אמר אחד מהם בסיום: 'לאחר 30 שנים בהן אני רק מקבל החלטות ומכריע, אני לא אוכל להפוך את עורי ולהיות מגשר. כן אהיה שופט יותר טוב מעתה והלאה, כי אהיה יותר קשור לאנשים שמגיעים אלי להיכל המשפט'. ואכן הגיע הזמן להפנים שגישור זה מקצוע, לא תחביב".

בכלל, לדברי גפן, "יש הרבה טענות על שופטים לשעבר שמשמשים כמגשרים, כי הם באים מתפיסה שהיא לא גישורית. הם עסוקים בפתרונות ופועלים באופן שהוא יותר קרוב לבוררות. הם לא יודעים לנהל את הדיאלוג המתאים בין הצדדים המסוכסכים".

- אבל אליקים רובינשטיין הוא לא שופט "רגיל". מדובר בשופט בית המשפט העליון שהוא אחד מהשופטים המוערכים, הרגישים, בעלי הניסיון והטובים שפעלו כאן.

גפן: "חשוב להבין שבעומק, הגישור הוא הפוך מהתפיסה השיפוטית. התפיסה הגישורית היא לייצר הסכמה בין הצדדים, ואילו התפיסה השיפוטית היא לייצר פתרון או לדחוף לפתרון".

גם על מעורבות התקשורת בתהליך יש לגפן ביקורת. "התנאי לתהליך גישור מורכב מסוג זה חייב להיות ניתוק מוחלט מהתקשורת עד לסיום הגישור. מעורבותה של התקשורת מלבה את היצרים, והמסרים שמגיעים מכל הצדדים בתקשורת מקטינים את הסיכוי להצלחת הגישור", הוא אומר.

למרות הכול, גפן מאחל כמובן הצלחה לשופט רובינשטיין ומקווה שהתהליך שהוא מוביל יסתיים טוב. "אבל חשוב להבין שכל פתרון שאינו מבוסס על הסכמה יהיה רע", הוא אומר.