כך טרפד משרד התקשורת (שוב) את הרפורמה בטלפוניה

חקירות הרשות לניירות ערך את עסקאות בעלי העניין בבזק, באופן טבעי מיקדה את תשומת הלב בפרשה, והיא תרכז עניין עוד חודשים ארוכים. בינתיים, עניינים אחרים, אולי פחות דרמטיים - אבל לא פחות חשובים - מתרחשים בשימועים שעורך משרד התקשורת לבזק בנושא שירותי הטלפוניה שלה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי.

נזכיר, מודל "השוק הסיטונאי" יאפשר למתחרותיה של בזק להשתמש בטלפוניה שלה במחיר מפוקח, כפי שעשה המשרד בנוגע לשירותי האינטרנט. אלא שהאינטרנט של בזק מהווה אלמנט מרכזי ברפורמה, ואילו הטלפוניה שהייתה אמורה להיות גם כן חלק מהשוק הסיטונאי - עוכבה עד לאחרונה בגלל מחדליו של משרד התקשורת.

לאחרונה החליט משרד התקשורת להכניס את הטלפוניה של בזק לרפורמה - אבל לא במסגרת השוק הסיטונאי (הולסייל) אלא במסגרת של מכירה חוזרת (ריסייל). הסבר: טלפוניה בשוק הסיטונאי מחייב את המפעילים המתחרים להתחבר פיזית לרשת של בזק ומשם לנתב את השיחות של לקוחותיהם; טלפוניה במכירה חוזרת היא פשוטה בהרבה, ולמעשה דורשת מבזק להעביר את חשבון הלקוח בלבד למתחרה שמחייב את הלקוח, בעצם פיתרון בילינג פשוט. במלים אחרות: עניין פיזי לעומת עניין של ניירת.

במקור קבע משרד התקשורת מחירים מאוד זולים לשירות הטלפוניה בהולסייל. במודל הזה, מחירי הטלפוניה היו חלק מבאנדל של אינטרנט וטלפוניה. במאי 2015 בזק הייתה אמורה לספק את שירות הטלפוניה שלה למתחרות כשירות סיטונאי - צעד שהיה יכול להביא לירידת מחירים ולהפסיק את תשלומי היתר הגבוהים של בזק. אלא שבזק פשוט סירבה לספק את השירות למרות הנחיה מפורשת של משרד התקשורת. בזק הגישה בג"ץ נגד המשרד והפסידה, ולמרות זאת היא אינה מספקת את שירות הטלפוניה הסיטונאי, ומשרד התקשורת מצדו לא אוכף את החלטותיו עליה.

מאז נכנס מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לתפקידו, הוא פועל לביטול שירות הטלפוניה הסיטונאי ומנסה להחליפו בשירות מכירה חוזרת (ריסייל), שבו כאמור המתחרות של בזק משווקות את השירות של בזק בתעריף גבוה משמעותית מהתעריפים שנקבעו לשירות הסיטונאי. במקביל, המשרד פטר את בזק מלספק את השירות הסיטונאי לאחר שבמשך שנתיים שלמות הפרה החברה את הנחיות המשרד.

מהתגובות למחירים עולה תמונה ברורה של חוסר כדאיות כלכלית לשיטת הריסייל. חברות שהגיבו לשימוע טוענות, כי אפילו לשיטת משרד התקשורת המחירים אינם כלכליים: "התעריפים המרביים של בזק עבור סינגל טלפוניה (טלפוניה כמוצר עצמאי ולא בחבילה עם שירות אינטרנט) הנשקלים בשימוע זה נמוכים מאלו שהספקיות המתחרות יוכלו ככל הנראה להציע" (הערת שוליים 13 לנייר השימוע). כלומר המשרד יודע כי בתעריפי המכירה החוזרת המתחרים של בזק לא יוכלו להציע ללקוחות מחירים נמוכים ממנה.

כיצד המשרד מתכוון להביא להפחתת מחירים וצמצום הרווח העודף של בזק באמצעות הרפורמה, כשבפועל המתחרות של בזק לא יכולות להציע מחיר נמוך יותר מבזק? למשרד התקשורת פיתרונים.

לדוגמה, מחיר חבילת 300 דקות בבזק עומד על 42.60 שקל. מפעיל מתחרה שרוצה להציע אותה חבילה ללקוח שלו יידרש לשלם עבורה 60 שקל. אופן החישוב מראה שעל פי המחירים שקבע המשרד בשימוע - שהם 16 שקל לחודש ו-1 אג' לדקה - עבור אותה חבילה, בתוספת עלויות נוספות (תשלום עבור תא קולי, שיחה מזוהה, קישור גומלין וכו') - כל אלו מביאים את מחיר החבילה ל-60 שקל לחודש.

מסתבר שהמשרד החליט באופן לא ברור לחייב את המתחרים בתשלום של 20 שקל נוספים לבזק במידה והם רוצים לספק חבילת סינגל. התוספת הזאת מעקרת למעשה את הניסיון לתחרות בטלפוניה של בזק.

לדברי גורם בכיר בשוק מדובר באחד המחדלים הכי גדולים של המשרד. "הרי במודל הראשון של המשרד (הכוונה במודלים החלופיים של המנכ"ל פילבר) הוא ניסה לסגת מהפתרון של הטלפוניה במסגרת השוק הסיטונאי, אז הוא בא עם רעיון של חבילות לפי דקות ופרסם אותו לשימוע לפני שנה וחצי לערך. המשרד פרסם שימוע על המכירה החוזרת (ריסייל) ואמר שזה יהיה פתרון זמני לשנה. כרגע בזק לא מסוגלים טכנית לבצע, ולכן הם יספקו פתרון זמני לשנה שיהיה מבוסס על חבילות ריסייל.

"בשימוע הנוכחי - הוא חזר לדבר במונחי דאבל, כלומר אין למכור טלפוניה כמוצר סינגל. אם אתה רוצה למכור סינגל אז תשלם על התשתית עוד 20 שקלים". כלומר? "זה נראה כאילו עשו כאן קומבינה - גם לא עשית את זה בהולסייל, וגם לא אפשרת את זה בסינגל. ככה נהנית בזק מכל העולמות רק במחירים הרבה יותר גבוהים".

לדברי אותו גורם "בזק מאוד חששו מהסינגל, ומשרד התקשורת פשוט תפר להם את המהלך. כך הם יצרו את המנגנון שצריך לשלם עוד 20 שקל - מה שיוצא זה שהמפעיל המתחרה צריך לשלם לבזק על חבילת טלפון 40 שקל לפני מע"מ. עם המע"מ זה יוצא יותר יקר ממה שבזק מוכרת".

לדברי גורם אחר, גם חבילת הדאבל (טלפון ואינטרנט) צולעת. "בעוד שהמשרד מעריך שבזק תוכל להציע את החבילה ב-107 שקל, עלות ספקי השירות לאותה חבילה (ללא רווח והוצאות עקיפות) נעה סביב 140 שקל. כלומר לשיטת משרד התקשורת - ספקי השירות יצטרכו להפסיד כסף כדי להוריד את מחירי בזק. זה האופן שבו בזק מקבלת הגנה ממשרד התקשורת".

תגובת משרד התקשורת: "תגובותיהם של המפעילים השונים נבחנות במסגרת השימוע, המתנהל בלב פתוח ובנפש חפצה. המשרד נוהג, עם פרסום החלטותיו השונות, להציג עמדה מנומקת, בין היתר, לאור בחינת התגובות השונות - ובמסגרת זו יפרסם גם את עיקרי הטענות שהועלו בשימוע והמענה המקצועי שניתן להן לאחר בחינתן".