מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, נחקר ברשות ני"ע

דוח מבקר המדינה: נתניהו לא דיווח על זיקה חברית עם שאול אלוביץ'  "התנהלות משרד התקשורת - כשל מתמשך שנראה כמו שבי רגולטורי" ■ מה מלמד המכתב ששלח פילבר לבזק?

"פרשת בזק" מגיעה אל כותלי משרד התקשורת ומסבכת את בכיריה: הותר לפרסום כי שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, נחקר היום (ד') משעות הבוקר ברשות ניירות ערך בחשד לביצוע עבירות על טוהר המידות ועבירות ניירות ערך במסגרת הפרשה.

חקירת הפרשה נוגעת להתנהלות של נושאי משרה בכירים בבזק וב-yes בקשר לעסקת רכישת yes על-ידי בזק מחברת יורוקום. מעשים אלה נעשו, לפי החשד, לצורך קידום האינטרסים של בעל השליטה בבזק וביורוקום, שאול אלוביץ'.

מראשית החקירה עלו תהיות באשר למעורבות של משרד התקשורת בפרשה, ובין היתר בנוגע לשאלה אם העבירות שביצעו לפי החשד הבכירים בבזק וב-yes יכלו להיעשות ללא שיתוף-פעולה מצד המשרד - במודע או שלא במודע. עוד עולה שאלת איכות הקשר בין אלוביץ' למשרד התקשורת.

יעד תזרימי

בהסכם בו רכשה בזק את מניות yes שהוחזקו בידי יורוקום, נקבע כי 170 מיליון שקל מתמורת הרכישה ישולמו ל-yes על-פני 3 שנים (כ-57 מיליון שקל בשנה), רק אם חברת הלוויין תעמוד ביעד תזרים מזומנים מסוים בשנים 2015-2017: יעד התזרים ל-2015 נקבע ל-240 מיליון שקל; היעד ל-2016 - 417 מיליון שקל; והיעד ל-2017 - 414 מיליון שקל.

אולם לפי ההסכם, הסכומים שישולמו ליורוקום בכל שנה הם רק מקדמה. אם הסכום המצטבר על פני 3 שנים יפחת מ-1.058 מיליון שקל, יורוקום תידרש להחזיר לבזק חלק מכספי המקדמות או את כולם.

סעיף חשוב נוסף בהסכם הוא שאם תבוטל ההפרדה המבנית בבזק לפני סוף 2017, היעד לאותה שנה יתבטל ובמקומו יביאו בחשבון את היעד והביצוע של 2016 פעמיים.

נראה כי המניפולציות לכאורה שביצעו מנהלי yes בתזרים המזומנים של החברה יכלו להימשך שנתיים בלבד - הרי יש גבול עד כמה ניתן למתוח את תשלומי הספקים. בסוף צריך לשלם. ולראיה - ברבעון הראשון של 2017 היה התזרים של yes שלילי בעקבות סגירת חובות לספקים.

אם לא די בכך, ככל הידוע, בעקבות לחץ של סמנכ"ל הכספים הפורש של בזק, אלון רווה, נוסף לדוח הכספי של החברה ביאור, שלפיו אם לא תבוטל ההפרדה המבנית ב-2017, יורוקום תיאלץ להשיב כספים לבזק (יורוקום קיבלה כמקדמות 114 מיליון שקל -57 מיליון שקל ל-2015 ו-57 מיליון שקל ל-2016). מכאן הלחץ לבטל את ההפרדה המבנית בבזק עד סוף 2017, וכדי להשיג את היעד הזה דרוש שיתוף-פעולה מצד משרד התקשורת. כלומר, מספיק שביטול ההפרדה המבנית יידחה ביום אחד ויבוצע ב-1 בינואר 2018, במקום ב-31 בדצמבר 2017 - והדבר עלול לעלות לאלוביץ' יותר מ-100 מיליון שקל.

הפרדה מבנית

עם או בלי קשר, משרד התקשורת החל באחרונה להאיץ ככל יכולתו את הליך ביטול ההפרדה המבנית בבזק. המשרד נלחם נגד הזמן, נגד משרד האוצר ונגד דוח מבקר המדינה. אולם, בשבועות שקדמו להתפוצצות הפרשה, אמר מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לכל מי שביקש לשמוע - עיתונאים, אנליסטים ואחרים - שעד סוף השנה הוא יבטל את ההפרדה המבנית בבזק ויחליף אותה בתנאים אחרים. האם פילבר היה מודע למשמעות מהלכיו לכיסו הפרטי של אלוביץ'? קשה לדעת.

בשנתיים האחרונות, כאשר "גלובס" חשף פעם אחר פעם דפוס בעייתי של פעילות בבזק, שנועדה לתגמל את בעלי השליטה בדרכים עקלקלות, איש בתקשורת לא עסק בכך. הלחצים שהופעלו על משרד התקשורת, כדי לתמוך באינטרסים של בעלי השליטה היו ידועים למתי מעט.

כעת, כך נראה, יצטרך בכיר במשרד התקשורת שזומן לחקירה לספק תשובות לכל השאלות המרחפות סביב הקשר שלו עם אלוביץ' ולגבי מה הוא ידע בנוגע למהלכים שבוצעו סביב עסקת yes העומדים בלב החקירה.

ההסכם עם חלל תקשורת

בתוך כך, גם אתמול (ג') הודיעה רשות ניירות ערך על התפתחות דרמטית אחרת בחקירה, לאחר שהחקירה הורחבה גם לעסקת מתן שירותי תקשורת לוויינית בין חברת חלל תקשורת לבין yes. זאת, בחשד שגם במסגרת עסקה זו בוצעו עבירות על חוק ניירות ערך וחוק העונשין.

בעקבות הודעת רשות ניירות ערך בנוגע לחלל תקשורת, הוגשה הבוקר לבית המשפט בקשה לחשיפת מסמכים בקשר עם עסקת בעלי עניין שנערכה בין בזק ו-yes ללבין חלל תקשורת בנובמבר 2013, לאספקת שירותי הפצת שידורים בלוויין. תנאי העסקה תוקנו במסגרת תוספת להסכם שנחתמה בפברואר השנה.

במסגרת העסקה התחייבה yes לרכוש מחלל תקשורת מקטעי לוויין בסך כולל של 263 מיליון דולר עד לשנת 2028. חשיפת המסמכים נדרשת על-מנת לבחון הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בכירים בבזק וב-yes.

חלל תקשורת עוסקת באספקת שירותי תקשורת לוויינית באמצעות לווייני עמוס. העסקה המדוברת בנוגע לשירותי הלוויין - שלגביה הורחבה חקירת פרשת בזק - נוגעת להסכם שגרם להרבה כאבי בטן בהנהלת בזק, שסברה כי יש לקצר את השימוש בלוויין ככל שניתן ולעבור לעשות שימוש ברשת ה-NGN של החברה, מוקדם ככל הניתן.

בסופו של דבר, בלחץ של בעל השליטה בבזק, אלוביץ', שרצה בהסכם ארוך-טווח על-מנת לגייס מימון לחברת הלוויין בבעלותו, אושר הסכם ההתקשרות בדירקטוריון בזק. זאת, תוך שהוא גורם לחיכוכים לא פשוטים בין הנהלת החברה לדירקטוריון שלה.

והנה, בתחילת 2017, עם פיצוצו של הלוויין עמוס 6, נפלה בידי yes הזדמנות להשתחרר מאותו הסכם ארוך-טווח ובעייתי. yes ראתה עצמה רשאית לבטל או לצמצם את הסכם ההתקשרות ולעבור לעשות שימוש ברשת בזק, ואולם ההזדמנות הזאת לא נוצלה.

כתב "גלובס", גד פרץ, חשף את הפרטים שעמדו מאחורי "החמצת ההזדמנות", כאשר דיווח ב-17 בינואר השנה, כי אלוביץ' רוקח עסקת בעלי עניין: להיטיב עם "חלל תקשורת" על חשבון yes.

איום קיומי

זמן קצר אחר-כך, באפריל האחרון, אישרו בעלי המניות "הבלתי נגועים" בחברת בזק את הרחבת העסקה המקורית בין חלל תקשורת ל-yes - שהייתה "עסקת בעלי עניין". במסגרת העסקה החדשה, נקבע כי yes תחכור מקטעי לוויין מידי חלל תקשורת, בהסכם ל-12 שנים, ותשלם לה כ-21.9 מיליון דולר מדי שנה - ובסך-הכול כ-263 מיליון דולר.

העסקה נדרשה לאישור ברוב מיוחד, שכן הן בזק והן חלל תקשורת נשלטות על-ידי אלוביץ'. מהדיווח שהעבירה בזק היום עולה כי כ-74% מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בהחלטה תמכו בה, לעומת כ-14% מתוכם שהתנגדו לה.

לפני העסקה הזהירה בזק כי אם יחליטו בעלי המניות להתנגד לעסקה, יהיה בכך כדי להעמיד את yes, המפעילה שירותי טלוויזיה רב-ערוצית, בפני איום קיומי. בעקבות זאת החליטה חברת הייעוץ והמחקר אנטרופי להמליץ לגופים המוסדיים להצביע בעד ההסכם בין yes לחלל תקשורת.

עם זאת, חוות-הדעת של אנטרופי העלתה הסתייגויות רבות לגבי העסקה. כמו כן, באנטרופי הדגישו כי אישור העסקה הוא צעד משמעותי ליכולתו של אלוביץ' להשלים את תהליך המכירה של חלל תקשורת, שנמצאת על המדף בשנים האחרונות.

בחודש שעבר מימש אלוביץ' נתח מהחזקותיו בחברת חלל תקשורת בתמורה ל-45 מיליון שקל, כדי לפרוע חוב של יורוקום נדל"ן.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988