אגף פוליטי ברוטו

המכתב שמוכיח: אגף התקציבים הוא מועדון סגור גם מבחינה פוליטית

אבי גבאי / צילום: ליאור מזרחי
אבי גבאי / צילום: ליאור מזרחי

סטלה קורין ליבר, פרשנית בכירה ב"גלובס", חשפה מכתב שאמור להטריד את כולנו. להטריד? הוא אמור לזעזע אותנו.

המכתב נכתב בינואר השנה על ידי אבשלום פלבר, היום מנכ"ל הנדסה התפלה, שעם בעלי מניותיה הגדולים נמנית דלק שבשליטת יצחק תשובה. פלבר הוא יוצא אגף התקציבים באוצר. הוא הגיע שם עד תפקיד סגן הממונה. את המייל שלו, תחת הכותרת "אבי גבאי לראשות ממשלה", הוא שלח ל-80 איש, רובם יוצאי משרד האוצר, במיוחד יוצאי אגף התקציבים. הרשימה, כך הוא כותב, הוכנה בעזרת עידית סרגוסטי, מזכירה ותיקה באגף התקציבים. הרשימה הוכנה בעזרתם של ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל האוצר, ודוד ברוך, לשעבר מנכ"ל אקסלנס.

פלבר מפציר בכל המכותבים להתפקד למפלגת העבודה ולתמוך בגבאי. הוא מודה שהוא חברו של גבאי. הוא מכנה את המציאות שבה אנו חיים "מזעזעת", כותב שאבי הוא אחד "מאיתנו", עם "אותם ערכים". הוא מוסיף שהם "נגעלים" מההתנהלות של פוליטיקאים ויש סיכוי "לראות את המדינה חוזרת למסלול של שפיות".

פלבר מודה שאיננו מחזיק בעמדות של מפלגת העבודה - לא בתחום המדיני ולא בתחום הכלכלי, ומעולם לא הצביע לה. הוא מודה, למעשה, שגבאי בחר בה משום שהיא סוג של פלטפורמה נוחה ובת השגה. הוא מהלל את חברו "מעורר ההשראה, את יושרתו ואת הצלחתו המרשימה ללא כל קומבינות (הוא שכח שניהול בזק הוא סוג של קומבינה). הוא יוצא מגדרו לשבח את השינוי שהוביל גבאי במשרד להגנת הסביבה בעוד שגבאי לא הוביל שום שינוי.

הוא עוד הולך ומקצין במילותיו: הוא מגדיר את הממשלה "הסהרורית, ההזויה והמושחתת ביותר שכיהנה פה אי פעם" (עובדתית, זה פשוט לא נכון. שלטון מפא"י היה מושחת בהרבה). הוא שב ומבקש להתפקד לעבודה כדי להצביע לגבאי אף שהוא כותב עליה שהיא "קן צרעות מפורסם ומדופלם".

זכותו של פלבר לחשוב מה שהוא חושב, זכותו להחזיק בעמדות פוליטיות כאלו או אחרות. זכותו להתפקד לאיזו מפלגה שיחפוץ. זו זכות דמוקרטית בסיסית. זכותו גם לדרבן את חבריו לבחירה פוליטית כזו או אחרת. ובכל זאת המייל שלו צריך להטריד את כולנו. ראשית, הצביעות: פלבר מודה שמפלגת העבודה היא קן צרעות אבל בכל זאת מריץ את חבריו להתפקד אליה. הוא נגעל מפוליטיקאים, אבל בעצמו משתתף במשחק שלהם, כדי להשתלט על מפלגת קן הצרעות.

ברשימת הטלפונים של המכותבים היו גם ארבעה סגנים מכהנים באגף התקציבים: שירה גרינברג, יעל מבורך, יאיר פינס וערן ניצן (שהספיק לפרוש מאז). הפנייה אליהם, כמו ליואל נווה, הכלכלן הראשי באוצר; הפנייה לפקידי ציבור היא חמורה ומוטב שפלבר היה מדלג עליהם. הניסיון לגייס פקידי ציבור למטרה פוליטית טהורה איננה יכולה להתיישב עם מינהל תקין. לחברה שמנהל פלבר, אגב, יש כמה וכמה עניינים רגולטוריים עם החברים שהוא פנה אליהם.

הרשימה שגיבש פלבר ממחישה את מה שכתבתי פה שוב ושוב. יוצאי האוצר, ובמיוחד אגף התקציבים, הם "מועדון סגור", הם "חונטה" שחושבת שהיא מורמת מהעם, שאנשיה הם נבחרי הציבור, אף שלא העמידו את עצמם לבחירה מעולם. ממכתבו של פלבר עולה שהם גם סוג של "חונטה פוליטית" . פלבר מייחס לכולם "אותם ערכים", הוא מעיד על כולם, כולל הוא עצמו, בחוסר צניעות מופגן ש"אתם נמנים עם אלה שחרדים לגורל המדינה". הוא מייחס לו ולכל פקידי האוצר לדורותיהם את מה שהוא לא מייחס לכל השאר. כן, הרי כל השאר הם מושחתים ומגעילים.

המכתב הזה רק צריך להגביר את המוטיבציה של משה כחלון להקים את הוועדה לבחינת מבנה האוצר שיזם מנכ"ל האוצר, שי באב"ד. אגף התקציבים הרים קמפיין שלם ורעשני באמצעות כתבי החצר הרבים שלו נגד הוועדה בטענה שזו התערבות פוליטית באגף "מקצועי". המכתב של פלבר מרמז שזה לא בדיוק אגף מקצועי נטו. הוא בהחלט גם פוליטי ברוטו.

eli@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988