טיסנקרופ: בישראל לא רצו עזרה בחקירת פרשת הצוללות

תאגיד טיסנקרופ מודה כי החקירה הפנימית שניהל בחשד לעבירות שוחד במהלך העסקה למכירת צוללות וספינות קרב לישראל הייתה "מוגבלת ביכולתה", וכי החוקרים כלל לא דיברו עם נציגם בישראל, מיכאל (מיקי) גנור, העומד במרכז הפרשה. בשיחה עם "גלובס" אמר דובר הקונצרן הגרמני כי "השורה התחתונה של החקירה הפנימית שלנו אינה שלא נמצאו עדויות לשחיתות - אלא שהיינו מוגבלים מאוד ביכולת שלנו לבדוק את הדברים לעומק".

לדבריו, למרות הדיווחים בתקשורת הגרמנית והישראלית על כך שהחברה לא מצאה כל עדויות למתן שוחד בפרשה, מנהלי החקירה הפנימית של הקונצרן לא יכלו לדבר עם החשוד העיקרי בפרשה - מיקי גנור. "על-פי ייעוץ משפטי שקיבלנו בישראל, הבנו שאם ננסה לדבר עם גנור, הרי שהדבר עשוי להיחשב כשיבוש הליכי משפט, ולכן דוח החקירה הפנימית שלנו בנושא עסקת הצוללות מוגבל ביותר", אמר הדובר, טים פרול-גרווה.

הוא הוסיף כי תוצאות דוח החקירה הפנימית הועברו לממשלת גרמניה, והן צפויות להישאר חסויות. הממשלה הגרמנית התחייבה לממן כשליש מעלות העסקה לרכישת שלוש הצוללות, ולכן - בשל מעורבות כסף ציבורי גרמני בהליך - היא דרשה לראות את תוצאותיה.

לפי הדיווחים בכלי התקשורת בגרמניה בימים האחרונים, ממשלת גרמניה הקפיאה את ההתקדמות בעסקה עד לבירור החשדות, ואף דחתה את טקס החתימה על מזכר ההבנות בנושא, שהיה אמור להתקיים השבוע בברלין.

"אנחנו לא קיבלנו שום הודעה רשמית לגבי הקפאה של העסקה", אמר הדובר, "ועד שייחתם החוזה בינינו לבין מדינת ישראל, מדובר למעשה בהסכמים בין מדינות".

"מבחינתנו", הוא הוסיף, "אנחנו מעוניינים שכל התהליך יהיה חוקי ונקי - ומעוניינים להתקדם בעסקת הצוללות מול ישראל. אנחנו חברה עסקית, שרוצה להרוויח כסף".

"כספים שימושיים"? שוחד

החקירה על-ידי החברה הגרמנית נפתחה בנובמבר האחרון, עם פרסום העובדה כי גנור השתמש בשירותיו של עו"ד דוד שמרון, בן-דודו ויועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לקדם את עסקיו - ביניהם ייצוג חברת טיסנקרופ בישראל.

לפי הדיווחים, גנור קיבל כ-11 מיליון אירו מהחברה, כעמלה על שתי עסקאות שכבר נחתמו - בניית ארבע ספינות "סער 6" ובניית צוללת שישית - והיה אמור לקבל בין 10 ל-40 מיליון אירו על העסקה לקניית שלוש צוללות שיסופקו בעתיד.

החברה מסרה כי השעתה את שיתוף-הפעולה עם גנור מיד לאחר הפרסומים, בעקבות העובדה שלא אישר עמה מראש את העסקת שמרון, כפי שדרוש לפי החוזה ביניהם. לפי דיווחים בתקשורת הגרמנית, החברה צפויה לבטל בקרוב כליל את החוזה עם גנור. "לא נראה לי שנהיה מעוניינים לעבוד אתו בעתיד אחרי כל הפרשה", אמר הדובר.

העיתון הגרמני "הנדלסבלאט" דיווח השבוע כי בידיו עדויות חדשות להעברות כספים חשודות מחברת טיסנקרופ ושותפתה לעסקי הצוללות וספינות הקרב פרוסטאל (Ferrostaal) לגורמים ישראלים גם סביב העסקאות למכירת צוללות מספר ארבע וחמש ("אח"י תנין" ו"אח"י רהב", שכבר נמצאות בשימוש חיל הים הישראלי). עסקאות אלה בוצעו באמצע שנות ה-2000, עוד לפני שגנור הפך למתווך של חברת טיסנקרופ בישראל בשנת 2009.

לפי הדיווח, מסמך חקירה פנימית שמעולם לא פורסם של חברת פרוסטאל - שהייתה שותפה של חברת טיסנקרופ בעסקי מכירת הצוללות וספינות הקרב תחת החברה המשותפת Marine Force International - מצא באופן ברור העברת "כספים שימושיים" (useful contributions) לחברות ישראליות במהלך עסקאות אלה.

מרטין מרפי, הכתב שפירסם את הידיעה, הסביר בשיחה עם "גלובס" כי "אם כתוב 'כספים שימושיים' במסמכים הפנימיים של אחת החברות, ההסבר היחיד לכך הוא תשלום שוחד. זה הקוד המקובל לשוחד של שתי החברות, שראינו במקרים אחרים בדרום קוריאה, בדרום אפריקה ועוד".

לדבריו, "החקירה הפנימית החסויה הרימה הרבה גבות בתוך פרוסטאל ובטיסנקרופ". הוא אמר כי הוא ממתין להבהרות בנוגע לזהות החברות הישראליות שקיבלו את הכסף והקשר האפשרי שלהן לגורמי עניין המעורבים בעסקאות.

דיווחו של מרפי מבוסס על מאגר מסמכים פנימי של טיסנקרופ ושותפותיה, שהגיע לידיו לפני כמה שנים, והיה הבסיס לסדרת כתבות שחשפו את השחיתות שפשתה בעסקאות הנשק של הקונצרן הגרמני. בעקבות האשמות בשחיתות ובמתן שוחד בקניית צוללות וכלי שיט, פורקה לפני כחמש שנים השותפות בין החברות, ובמקרים מסוימים חברת פרוסטאל שילמה כופר כדי להתחמק מאישום.

"עד עכשיו אינני מבין מה הייתה המעורבות של פרוסטאל בעסקה בישראל ומה היה הצורך בה", אמר מרפי, "אבל אני יודע שהיא קיימת".

סיקור מינורי בגרמניה

עד כה, הפרשה אינה זוכה לסיקור יוצא דופן בתקשורת הגרמנית. ידיעות עליה אינן מופיעות בעמודים הראשונים, וגם באתרי האינטרנט של העיתונים הגדולים הפרשה כמעט ואינה מוזכרת, לא כל שכן מעוררת סערה. כותרת כתבה שהקדיש לעניין ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" הייתה "עסקים בין חברים", בעוד אתר המגזין "שפיגל" דיווח בלקוניות כי "גרמניה מקפיאה את עסקת הצוללות עם ישראל".

מרפי אומר כי גם הוא מתרשם שהפרשה אינה זוכה להד גדול בגרמניה, "זה לא מערב את הקנצלרית מרקל, לא מדובר פה בשוחד לפוליטיקאים גרמנים בכירים. מדובר בשחיתות סביב עסקת צוללות - זה די 'עסקים כרגיל', לצערי", אמר.

דובר החברה התייחס בשיחה עם "גלובס" לחקירה המתקיימת בישראל ולעובדה כי גנור עשוי להפוך לעד מדינה בפרשה. לדבריו, הרשויות הישראליות שחקרו את הפרשה לא ביקרו או יצרו קשר אפילו פעם אחת עם אנשי חברת טיסנקרופ. "הצענו להם באמצעות עורכי דין ישראלים שיתוף-פעולה מלא - מסמכים ושיחות - אבל אף אחד לא בא להיפגש איתנו או ביקש מסמכים", סיפר הדובר.

גם מרפי, שפירסם עדויות חותכות בפרשה לגבי הלחץ שהופעל לכאורה על טיסנקרופ כדי למנות את גנור כנציגה בישראל על-ידי מפקד חיל הים אליעזר (צ'ייני) מרום, אמר כי אף גורם רשמי ישראלי לא פנה אליו או דיבר אתו בעניין.

הצוללת השישית אותה הזמינה מדינת ישראל, בתיווך גנור נבנית בימים אלה במספנות "הא-דה-ווה" (HDW) שבעיר הנמל הצפונית קיל, כפי שנבנו הצוללות הקודמות וכפי שאמורות להיבנות שלוש הצוללות שעל הזמנתן סיכם נתניהו עם הממשל הגרמני. המספנות שייכות לחטיבה הימית של טיסנקרופ, TKMS. חטיבה זו הפסידה בשנה שעברה בהתמודדות על חוזה ענק של חיל הים האוסטרלי, והעסקה עם ישראל נחשבת לחבל הצלה לעסקיה המקרטעים. לפי דיווחים, תאגיד טיסנקרופ מעוניין למכור אותה, בין השאר כדי להימנע מהסיקור התקשורתי השלילי של עסקי הנשק.